אם זה לא שבור, אל תתקן את זה, אומר הפתגם הנבון. לא היה שום דבר שבור בפורמט של "משחקי השף", שהעונה השישית שלה עלתה אתמול ברשת, ובכל זאת ההפקה מצאה לנכון לעשות לה "הכוכב הבא" ולתגבר את פאנל השופטים בשלושה חדשים. תמר כהן-צדק, רז רהב ותומר אגאי הצטרפו למחלקה הגריאטרית שכוללת את מושיק רוט, אסף גרניט ויוסי שטרית, ועכשיו שולחן השופטים נראה כמו הסעודה האחרונה, ואני לא מתכוונת לאיכות האוכל המוגש כי בשני המקרים אין לי אפשרות לטעום או להריח אותו.
אין לי מושג מה בער לרשת לצופף ככה את כס השיפוט. ההרכב של העונה הקודמת היה כמעט מושלם. אני מניחה שהפרישה של ארז קומרובסקי קשורה בין היתר לטענות שהושמעו נגדו בגין הטרדה מינית, אבל אם חשתם בחסרונו של גלגל חמישי היה לכם את בקנה את רותי רוסו המשגעת, שכבר הוכיחה את עצמה לגמרי ב"המסעדה הבאה". למה לא לצרף אותה ולסגור עניין? למה למהול את הציר המצומצם עד סכנת איבוד הטעם?
ככה או ככה, לפחות על פי הפרק הראשון התיקון הזה לא הפר באופן משמעותי את האיזון הקדוש של התוכנית, ו"משחקי השף" היא עדיין ריאליטי הבישול המוצלח והמתגמל ביותר בטלוויזיה שלכם. כמו כל דבר בצה"ל גם היא נחלקת לשלושה חלקים: הדינמיקה של השופטים, האוכל והאישיות של המתמודדים. אמנם תחושת האינטימיות נשחקה אבל העריכה מקפידה לחתוך בזמן ולמנוע מקטעי השיפוט להדרדר לסשנים ארוכים של מלמלת, או לניסיונות של השופטים להתבלט. תומר אגאי השתלב מהר מאוד באווירה הפמיליארית (זה לא מזיק שהוא בן אדם מצחיק), וכהן-צדק ורהב, ובכן, אולי עם הזמן הם ישתחררו קצת וירשו לעצמם להוריד את הסינר.
בשתי הגזרות האחרות העסקים כרגיל: מושיק מספר על כוכבי המישלן וכל דבר מזכיר לו את עצמו, יוסי שיטרית דומע (האיש ניחן בכישרון לבכות בכי אותנטי ולא מאולץ, חייבים לתת לו את זה) ובגזרת המתמודדים המטבח המקצועי ממשיך להיות מפלטם של כל הנשמות התועות, מופרעי הקשב, סרבני המשמעת המרדניים שלא מצאו את מקומם עד שלא נכנסו למטבח ופגשו בלפת וקולפן. הצליעה היחידה, שאף ריאליטי שיפוט עוד לא מצא לה פתרון הגון, היא החזרתיות על סיפורו של המתמודד – פעם אחת במהלך ההיכרות בינו ובין הצופה ופעם בשיחה שלו עם השופטים. מרגש ומפעים ככל שיהיה, אין לאף אחד צורך לשמוע את אותו הסיפור פעמיים, לתשומת לבכם.
החוזקה של "משחקי השף" הייתה ונותרה סף הזינוק הגבוה שלה והעובדה שהיא לא טורחת לפתוח שולחן עבור מתמודדים שלא מגיעים מהמטבח המקצועי (להוציא פאלטות קטנות כמו "אחות של ג'קי, קונדיטורית"). זה מאפשר לשופטים לספק ביקורת קונקרטית ולמתחרים להפגין את הכישורים הגבוהים שלהם בסביבה מאתגרת. אחרי הכל, איפה עוד תוכלו להנהן כשמתמודד אומר שהוא עושה "אוכל מרוקאי/ערבי באינטרפטציה איטלקית" מבלי לפחד שמשטרת הפלצנות תשבור לכם את הדלת ותשלוף את האזיקים?
"משחקי השף" נכנסת לעונה השישית שלה כשהיא חזקה, זורמת ויודעת את התורה, ובהתחשב בכך שהחורף מתקרב אני מכירה לא מעט אנשים שישמחו להיכנס למטבח החם במקום לצאת ממנו. בסופו של ערב, המבחן הסופי הוא אחד: האם הפרק שבו צפיתם, יחד עם בלוטות הטעם שלכם, הוביל אתכם למזווה או השאיר אתכם סרוחים על הספה? בתיאבון.
