אחד ההיבטים המעניינים בסרט המוזר, "אנחנו המהפכה", ששודר אמש (ב') בקשת, הוא דווקא המהלך שהוא עשה מאחורי הקלעים. סרטו של מאור זגורי ("זגורי אימפריה"), או לפחות רובו, צולם לפני שלוש שנים - בערך בתחילת 2018. בפרסומים דאז הוא מופיע בתור סדרה, אבל איפשהו בדרך הוא הפך לסרט. קשת שיבצה אותו בלוח השידורים שלה רק לפני יומיים ולמרות שמככבת בו העילית האמנותית של התרבות הפופולארית בת זמננו - כלומר עוז זהבי, מאור שוויצר ואגם רודברג - הוא לא זכה לקידום אגרסיבי כמו שקשת יודעת לעשות. מצד שני הוא שובץ אחרי "הזמר במסיכה", התוכנית הנצפית ביותר של קשת נכון לעכשיו. אלה הם רק הרהורים נוגים, חומר למחשבה להפוך בו במהלך הצפייה בסרט, שהוא כאמור מוזר מאוד.
מתוך "אנחנו המהפכה"
(באדיבות קשת)
איך אפשר להגדיר את "אנחנו המהפכה"? אין בו שום דבר קוהרנטי שאפשר להיאחז בו והוא מתגשם על המסך כאסופה של רעיונות, מניפסטים חברתיים מנוסחים בעילגות, עלילה מופרכת ודמויות סטריאוטיפיות. רודברג, זהבי ושוויצר הם בהתאמה בחורה צעירה שהשחלות שלה עומדות לקרוס, עורך דין שמייצג את הקהילה הגאה ושאשתו חולה בסרטן, וחייל צעיר שמנודה על ידי המשפחה שלו (בקיבוץ) אחרי שריצה עונש מאסר בכלא הצבאי על הטרדת חיילת. שלושתם נוכחים מסיבות כאלה ואחרות בהפגנה להט"בית שהופכת לפיגוע המוני שמבצע חרדי, ונשארים בזירה כדי לישון באוהל בכיף שלהם. המחאה החברתית פועמת בדמם עד כדי כך שאפילו הפציעה של אגם רודברג לא עוצרת אותם, ושעה-שעתיים מאוחר יותר הם הופכים לשלישייה פעילה מינית. בהמשך הם מובילים קמפיין שנועד לשנות את החוק ככה שיאפשר להם להתחתן אחד עם השני, למרות שאחד מהם בכלל הומופוב.
בין לבין נתחבו באקראיות קטעי ארכיון ממחאות חברתיות מהשנים האחרונות, מצעדי גאווה, מחאת האוהלים, מחאת האתיופים (?) ושלל מפגנים זועמים יותר או פחות (מה עם הצוללות? חבל, כולה עוד חצי משמרת עורך). בחלק הסוגר של הסרט, שכנראה צולם כהשלמה בחודשים האחרונים, הצליח זגורי לדחוף את הקורונה פנימה ולהעניק לסדרה-סרט שלו קלוז'ר רעוע – אחרי שנה של חיים משותפים של רודברג, זהבי, שוויצר והבאנג-חלב, קורה נס. בדיוק לפני שהחבורה מתפרקת, כי כל המחאות נגמרו ואין מה שיתדלק אותם יותר, מגיע הגורם הנוסף שישאיר אותם יחד. יודעים מה, פאק איט, הנה מגיע ספוילר. אגם רודברג נכנסת להריון. ממי? לא יודעים. אבל לפי האובסס של שוויצר על הבאנג אני יכולה רק להניח בזהירות שזהבי הוא האבא.
"אנחנו המהפכה" הוא מוצר כל כך מוטלא ורנדומלי, שכמעט בלתי אפשרי לבקר אותו. יותר מהכל הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שבו מאור זגורי צופה בסרט של עצמו - או יותר טוב, בתוך זרם המחשבות שלו - ולדעת מה הוא חושב על יצור הכלאיים המוזר הזה, שהוא, כמו ההגדרה הקולעת שנתנה צייצנית אחת בטוויטר, הלאב צ'יילד של מנחם גולן ואיתן פוקס. הניסוי של זגורי לרכב על המוניטין שלו כנציג של אמירה חברתית, מה שעבד כל כך טוב ב"זגורי אימפריה", הפך פה לפרודיה עצמית שאם כבר גורמת נזק לקהילות שהיא אמורה לייצג, כלומר במקרה שמישהו באמת לקח את הסרט הזה ברצינות. אם מדובר בפיילוט שהשתבש, זה הזמן להפנים שלא כל מה שצולם אי פעם בהכרח מצדיק זמן שידור, ושיש מוצרים שהמסלול שלהם מהמדף לא אמור לעבור דרך המסך, לא משנה כמה כסף הנחת עליהם. בהצלחה במהפכה הבאה.
