זה קרה לפני 15 שנה. שוטי הנבואה היו בשיא הצלחתם: הם השתתפו בכל פסטיבל, הוציאו אלבומים פופולריים עם להיטים כמו "הילדים קופצים" ו"אין אני", והופיעו מול אלפים בכל שבוע, כולל סיבובי הופעות בארצות-הברית. בדיוק בנקודה הזאת הם הודיעו שהם מתפרקים. את האמת מאחורי הקלעים הם הצליחו לשמור בסוד עד היום. "נחשבנו ללהקה הכי מצליחה בארץ", נזכר חבר הלהקה לשעבר, רואי לוי. "לא הייתה הלימה בין ההצלחה לבין איך שחיינו. הייתי עם שני ילדים קטנים בבית, הם היו הדבר הכי חשוב בחיים שלי ולא היה לי כסף לקנות להם טיטולים. כשהקושי שלך בחיים נובע מהמוזיקה ומהחזון, אתה מפתח זעם כלפי הלהקה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"אחרי שהאלבום השני יצא הילד שלי נולד", מוסיף גלעד ויטל, חבר נוסף בלהקה. "הגעתי הביתה אחרי הופעה, נסעתי לקנות חיתולים והוויזה לא עברה. אמא של אשתי נסעה מתל-אביב לזכרון לקנות טיטולים. בושה. שם היה לי שבר מאוד קשה. זה גורם ללחץ נפשי. לאבי (אברהם טל שהיה חבר בלהקה ‑ ל"א) ולי נולדו ילדים בסמיכות. רואי היה כבר אבא, ואני זוכר שזה פשוט ניער אותנו, לא יכולנו להמשיך ככה".
זוכרים עוד דוגמאות שהבהירו לכם שככה אי-אפשר להמשיך?
"הייתה לנו הופעה בהאנגר 11 שהייתה סולד-אאוט. באתי למנהל דאז בסוף כדי להבין כמה הלהקה הרוויחה והוא אמר - זה התאזן על ברייק איבן. אנחנו לא באים לבכות, את כל המערכת הדפוקה הזאת אנחנו יצרנו. לא חשבנו איך הלהקה תניב לנו מזומנים, לא עניין אותנו הצד הכספי".
לוי: "בסופו של דבר לא רצינו לפרק את הלהקה. לא הרבה יודעים, אבל היינו בטיפול קבוצתי, פסיכולוגי, פעם בשבוע. שפכנו את ליבנו כדי להציל את המצב. אבל עדיין הגענו להתפרקות, לא פירוק, התפרקות, כי זה לא היה יזום. אני זוכר שהתכנסנו אצל אברהם והחלטנו לקחת את הלהקה לידיים, בלי ניהול חיצוני. להיות עצמאים כמו 'היהודים' והבטחנו לעצמנו שנישאר נאמנים לשליחות ולמוזיקה. במבחן התוצאה זה לא קרה. מצד אחד הגשנו סקיצות לאלבום שלישי, ומצד שני הרגשנו שאנחנו מתפרקים. הסיפור היה שהחלטנו לצמצם הוצאות ולפטר את המנהל שלנו ועשינו את זה בצורה מטומטמת מאוד. אברהם (טל) התקשר אליו לחו"ל והוא נפגע. כשהוא חזר לארץ הוא אמר לנו שהיות שאנחנו נפרדים הוא צריך לקבל פיצויים גדולים. הלכנו לגישור עם המנהל שנמשך ונמשך ובינתיים שילמנו לו בוכטות. הגענו למצב שהלהקה חלוקה, גלעד ואני נגד השאר. אחרי חצי שנה של בלגנים, הגענו לוואן להופעה של פסטיבל קוקה-קולה בניצנים. הכל מגניב. עלינו לוואן עם הבנות נחמה - קרולינה, יעל דקלבאום ודנה עדיני. ואז הכל התפוצץ ועברנו לשני ואנים נפרדים".
רואי לוי: "דבר אחד כואב לי עד היום: בשיחות שלפני הפירוק הוא אמר לי, 'רואי, תבין שאני לא חבר שלך'. זו הייתה שיחה על עסקים והמשפט הזה עד היום כואב לי, כי ברור שהוא חבר שלי"
ויטל: "אברהם הודיע לנו שאנחנו צריכים לחתום על מסמך שקשור בפירוק. ואני הפכתי לבן אדם אחר. שירתי בגולני ו-15 שנה אחרי שאני כבר משוחרר קפצה לי הפוסט-טראומה בצורה קיצונית. אני יושב בוואן ודורך נשק. ואין לי נשק. אני מרים את הנשק כדי לירות אבל מפחד לפגוע בראש של חבר שלי שלידי. אברהם ואני התחלנו לריב, ריב מטורף. ואני לא ידעתי מה קורה לי. התקפה רצינית של פוסט-טראומה. כל הנסיעה נכנסתי באברהם. זו הייתה התפרצות שבה שרפתי הכל".
וואו.
"לא משנה כמה רבנו, לפני הופעה היינו מתחבקים, עולים לבמה ואחרי זה ממשיכים לריב. בהופעה הזאת לא הסכמתי. הופעל עליי לחץ מצד אברהם אבל הרגשתי בשטח אויב. אחרי ההופעה אברהם הודיע שהוא לא ממשיך איתנו יותר. זו ההופעה היחידה שעלינו לבמה ולא היה חיבור בינינו".
אקורד הסיום של "שוטי הנבואה" נשמע. משם המשיך טל לקריירת סולו מצליחה מאוד. שלושה חברי להקה אחרים, עמית כרמלי, עידן כרמלי ואסי גבעתי, התפזרו לכיוונים שונים. ויטל ולוי המשיכו יחד כצמד מוזיקלי וב-7.9 יופיעו בזאפה בפארק גני יהושע תחת השם "שוטי הנבואה", בברכתם של כל חברי הלהקה. אבל את הימים שלפני האיחוד הם זוכרים היטב. "הייתי עם שלושה ילדים והרגשתי שבכל פעם אני יוצא למשימת הישרדות", מספר לוי. "הופעתי לבד בכל מקום: בתי ספר, בר-מצוות, לא חשבתי על עצמי. לא עניין אותי המקום של הכבוד. מחקתי את זה ששנייה לפני הייתי בטופ של הטופ ועכשיו אני מופיע מול עשרה אנשים. כל מה שהיה אכפת לי זה שכרטיס האשראי שלי יעבור. והוא עבר. מבחינה כלכלית הייתה הקלה גדולה".
איך התמודדתם עם זה שהלהקה התפרקה?
לוי: "הסיפור הזה הוא החלום ושברו. 'שוטי הנבואה' הייתה מיקרוקוסמוס של מה שקורה בחברה הישראלית. אחרי שהתפרקנו נוצר חור בלב אבל הגבר שבך סוגר את הרגש מהר".
שוטי הנבואה - ידיעה
ובינתיים אתם רואים שאברהם מאוד-מאוד מצליח.
"נכון. אתה נוסע למופעים הקטנים שלך ורואה שלט חוצות גדול שלו מרוח בכביש. הייתי מסיט את המבט. אם הייתי שומע שיר שלו ברדיו הייתי מחליף תחנה. וזה אבי חבר שלי מפעם, אבל אנחנו כבר לא חברים. דבר אחד כואב לי עד היום: בשיחות שלפני הפירוק הוא אמר לי, 'רואי, תבין שאני לא חבר שלך'. זו הייתה שיחה על עסקים והמשפט הזה עד היום כואב לי, כי ברור שהוא חבר שלי. מנגד, לא מזמן הייתה בר-מצווה לילד של חגי (אח של אברהם וחבר הלהקה דאז) ואני שם ואברהם שם, יושבים, שותים וזה כמו משפחה של פעם, כמו במאפיה הסיציליאנית. הוא מוזיקאי מדהים, יש לו קול מדהים, הוא מוכשר בטירוף. וכאדם הוא רגיש. אני אומר סחתיין עליו. המקום שהוא אמר, 'אני לא חבר שלך' כאב כי זו לא הייתה האמת".
ויטל: "בתחילת הפרידה, כשהוא התחיל להצליח עם 'אדם צובר זיכרונות', לא ידענו מי יתפוצץ. היה לי קל לשכנע את עצמי ולהרגיע את הקנאה כי אמרתי, 'שמע לפחות זה הוא. אדם טוב שאתה אוהב, שיהיה לו בהצלחה'. ב'אדם צובר' הייתי מתעצבן כשהייתי שומע אותו ברדיו, אבל בשירים הבאים כבר הקשבתי ואפילו אמרתי, בוא'נה הוא שר כמוני. לא תבדילו מי זה מי. גדלנו יחד עם השירה. הוא לקח ממני חלקים ועכשיו הם מתפרסמים דרכו. גם אני לקחתי ממנו. עכשיו בעיניי הקול שלו יותר נקי. אני מת עליו. ראיתי אותו בתוכניות שירה והוא מותק. אבל אתם לא מכירים אותו כשהוא מקבל עצבים".
שוטי הנבואה הוקמה ב-1997, אוסף של חברים שחלקם הכירו מילדות וחלקם הכירו על הדרך. הם מופיעים ומוחתמים על ידי הליקון. מוציאים סינגלים לרדיו, כשהסינגל הראשון שפרץ את הדרך גם במיינסטרים היה :אין אני" ואחריו יצאו גם "פנאן", "מה קרה לך", "הילדים קופצים" (שבזמן אמת לא נכנס לפלייליסט של גלגלצ). ב-2004 הם נכנסים לאולפן להקליט אלבום שני. הסינגל הראשון מתוכו, "ידיעה", הפך ללהיט ענק והלהקה המשיכה לחרוש את הארץ ואת העולם על במות גדולות. הם יוצאים לשתי הופעות בארה"ב וזוכים בשלל תארים ופרסים.
להופיע מול עשרת אלפים איש בפסטיבל שנטיפי באווירת וודסטוק גורם לפיתויים?
לוי: "מה שאני זוכר מהשנטיפי זה שהייתה שם אווירת מתירנות ואסיד שהגיע מהודו. עשו קעקועים בכל הגוף, ניו־אייג', חופש מיני. הלכתי בפסטיבל וראיתי בנות על בנים, מתפלשים בבריכות בוץ. הייתי עם ציצית אבל אז לא ידעתי להסביר את הדחייה שלי כלפי זה. כל הקטע של מי-טו - אף אחד לא דיבר על זה, הבנות הורידו חזיות ופשוט היו במסיבה אחת גדולה. אני לא התפלשתי, לא קפצתי פנימה, הסתכלתי על זה מבחוץ. בדת יש גבולות שבזכותם בחורה יותר שמורה. היום אותן נשים בטח אמהות, והבנות שלהן מבשילות מינית ויוצאות לעולם. בלהקת 'שוטי הנבואה' לא היה כלום, לא עשינו מה שרצינו עם הגרופיות שלנו, אף פעם לא ניצלנו אף אחת. לא היו בסביבה שלנו".
מאיפה הגיע הרעיון לשם הלהקה?
"הלכתי בשדה חרוש בהוד-השרון והבנתי שזה השם שלנו - 'שוטי הנבואה'. היה משפט שאמרו לידי באותן שנים 'אתם יודעים למי ניתנה הנבואה?' זה היה משהו רע כזה ואנחנו רצינו להיות השוטים. אז הוצאנו את המדבקות 'מי שנולד הרוויח', עשינו מזה סטיקר".
אבל סטיקר לחוד ורווחים לחוד. אחרי שהתפרקו, ויטל עבד בשתי משרות ולוי חזר לגור עם סבתו, עד שהחליטו להתאחד כצמד ובנו את עצמם במשך שנים. הדרך לאיחוד הזה, תחת שם הלהקה, הייתה רצופה בלא מעט קשיים. "התחלתי טיפול", מספר ויטל. "קיבלתי טלפון מלוי שהיה עסוק גם הוא בהישרדות. הוא אמר לי שיש הופעה במדבר של כיתות י"ב ושאל אם בא לי לבוא. נסעתי איתו. אחרי כל השנים אני פתאום שר את השירים, יש הגברה טובה, מגיע מתוך מקום חשוך וקשה וקולט כמה זה טוב לי. אני אומר לו בסוף, 'תשמע, תקרא לי אם יהיה עוד משהו', והוא התחיל לקרוא לי והתחלנו הופעות אקוסטיות שנינו עם גיטרה וזה התחיל לעבוד. קיבוצים. בתי ספר. אירועים ואני נהנה".
ואיך זה הופך להיות יותר גדול מבתי ספר ואירועים קטנים?
"הקמנו את 'שמעון ולוי'. זו הייתה הפקה גדולה, השקענו, חברת תקליטים רצינית, הקלטנו שירים יפהפיים, אנחנו עולים בסולם אבל זה לא הניע. כל הזמן היינו צריכים להסתיר את היותנו שוטי הנבואה".
היה ניסיון אחד לקאמבק של כל הלהקה.
"נכון זה היה לפני הקורונה. עשינו ישיבה, רואי ניסה להביא אותם. 'בא לך שנעשה שוב?' הוא מנסה ואני אומר, 'די תעזוב אותם'. בשיא הסגר עשינו זום יחד אחרי שנים שלא דיברנו כולם. עלינו ששת חברי הלהקה ממלא מקומות מהעולם. אמרנו שכשכולם יחזרו לארץ ניפגש. ואז רואי אירגן מפגש אצל אברהם. רואי היה באוסטרליה אז צירפנו אותו בזום. דיברנו. ובסוף זה לא קרה. עוברת הקורונה ואנחנו ממשיכים, מטפטפים הופעות ושוב מישהו מהקהל שואל אותנו למה לא לקרוא לעצמנו שוטי הנבואה. ואז זה מתחיל לחלחל לי, אני בן 51, ואומר, בוא'נה, אם לא נעשה את זה עכשיו זה לא יקרה. יש עוד מלא מה לתת, וזה נגמר? הרגשתי שהשנייה הזו אחרי הקורונה זה הזמן, חוזרים כשוטי הנבואה. זה הרגיש נכון, כל הדלתות שוב נפתחות. עשינו הופעה, שמנו כסף, הייתה הופעה ראשונה בבארבי בשם הזה והיא סולד-אאוט. קבענו עוד תאריך, שוב סולד-אאוט. מאז התחלנו להניע".
לוי: "הקורונה נתנה לכולם תחושת סוף העולם. אצלנו נוצרה הסכמה שחוזרים לאותו שם שהתחלנו איתו. חזרנו לעצמנו. קיבלנו את ברכת הדרך של שאר חברי הלהקה בשיחות בינינו".
שוטי הנבואה - פנאן
יהיה איחוד של כולם יום אחד?
לוי: "הדלת פתוחה לכולם. שוטי הנבואה זה בית פתוח במיוחד למייסדים שלה. הם מוזמנים תמיד וזה המסר".
מאברהם טל נמסר: "אני מכיר את רואי וגלעד מגיל שבע, היינו ממש כמו אחים במשפחה, וגם כשאחים רבים האהבה נשארת לנצח, לא משנה מה. עברנו דרך מדהימה יחד, הקמנו להקה, שהשאירה חותם משמעותי כל כך במוזיקה הישראלית ולעד אהיה גאה על זה. עברו מאז 15 שנים, מרגיש כמו גלגול חיים אחר - אני יותר זמן עם הלהקה הנוכחית שלי מול הזמן עם שוטי הנבואה. שמח על הדרך החדשה שלהם, על ההופעות, על שהם משמחים אנשים ומאחל לכולנו להמשיך ולהיות על הבמות עוד שנים ארוכות קדימה".
