השחקן עודד קוטלר יקבל את פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב, כך הודיעה היום (ה') שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. "לא ציפיתי", אמר קוטלר בתגובה ל-ynet. "אני יומיים לפני בכורה והראש במקום אחר. זאת הייתה הודעה משמחת מאוד ונאמרה בטון משמח, חביב ומכבד".
בנימוקי הוועדה, בראשותו של הבמאי אבי נשר ובהשתתפות יונה אליאן, טליה פז ורוני קובן, נכתב: "פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. קוטלר ייסד, ניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית".
ב-2015 קוטלר עורר סערה כשתקף את שרת התרבות והספורט דאז מירי רגב בעקבות דבריה בפורום סגור עם אמנים, התנהלותה מול השחקן נורמן עיסא ואיומיה לשלול ממנו את תקציב התיאטרון. רגב הדגישה אז את זכיית הליכוד ב-30 מנדטים. על כך אמר קוטלר: "אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות". נאומו אז במסגרת מפגש חירום של אמנים שהתקיים בנמל יפו זכה לכינוי "נאום הבהמות" וספג שורה של גינויים מצד גורמים פוליטיים רבים, כולל מראש הממשלה דאז בנימין נתניהו: "הדברים שנאמרו נגד ציבור גדול בישראל מקוממים וראויים לכל גינוי".
"זה הרגע להרים ראש אל מול ההתבהמות השלטת ברחובותינו האמנותיים, במקרה שלנו, ולומר לגברת רגב: תרגיעי!" אמר אז קוטלר. "תארי לך, גברת רגב, את עולמנו, עולמך, שוקט - ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה. עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב". רגב מסרה אז בתגובה: "הכינוי לשלושים המנדטים של הליכוד שהם 'בהמות מלחכות עשב' הוא כינוי החושף את הפנים המכוערות והמתנשאות של הדובר, עודד קוטלר וחלק מהנוכחים שמחאו לו כפיים. האמירה של קוטלר בעיניי מבטאת חושך תרבותי".
ל-ynet אמר הערב: "אין שום אפשרות לבוא בטענות, אני חושב שאולי ניסו ללמוד ולהפריד בין הדעות לעשייה האמנותית. לא צריך לחבר בין הדברים. אולי למדו מהניסיון הלא מוצלח האחרון בשנים האחרונות. אחד הפרסים היפים שקיבלתי היה פרס א.מ.ת. - שם זה היה בניגוד גמור לדעתו של ראש הממשלה, אז נתניהו, ואני ראיתי בזה עלבון. אני חושב שנעשתה חשיבה מחדש. לא בטוח אבל אולי.
"אני לא מגדיר את הנאום הזה כ'נאום הבהמות', זה היה נאום קריאה עם לב דואב של אדם שנמצא בחוג האמנים שמישהו כמו שרת התרבות דאז מטיל עליו צנזורה. אני לא מצטער עליו. מישהו בממשלה עשה חשיבה נאורה, פקוחה עם עין נבונה ויכולת להפריד בין חשיבה אישית פוליטית לבין יצירה. אנחנו לא מחכים לפרסים ולא מחכים לקללות ושניהם מגיעים".
לקוטלר בן ה-84 קריירה ענפה כשחקן ובמאי. כבר בנעוריו גילה משיכה עזה לתחום המשחק והקים תיאטרון חובבים בשם "קלעים", במסגרתו ערך הצגות עם חוג חבריו, עימם נמנו עודד תאומי, תחיה אדר, אילי גורליצקי וגילה אלמגור. בגיל 17 קיבל תפקיד ראשון בהצגה "תה וסימפטיה" של תיאטרון "האוהל", ובגיל 21 כבר נחשב לכוכב עולה בשמי תיאטרון הקאמרי. בשנות ה-60 הקים את תיאטרון הפרינג', "בימת השחקנים", שעם שחקניו נמנו ליאורה ריבלין, אמנון מסקין ועוד. הוא שימש כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה משנת 1970, וב-1978 עזב את התחום לטובת עשייה טלוויזיונית, ונחשב לאחד ממקימי מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית.
לצד היותו שחקן ובמאי מוערך, קוטלר נחשב לאחד היזמים הבולטים בעולם התיאטרון והבידור הישראלי. הוא יזם והקים את פסטיבל עכו לתיאטרון, ייסד את תיאטרון נווה צדק ומאוחר יותר היה ממקימי תיאטרון "המעבדה" בירושלים. כמו כן, היה ממנהליו של פסטיבל ישראל (1990-1985) ובשנות ה-90 חזר לקדנציה נוספת בתיאטרון חיפה כמנהל אמנותי. בין ההצגות שביים: "סורגים", "משחיז הסכינים הסיני", "קליגולה", "מלאכת החיים", "זכרונות חוף ברייטון", "משחקים בחצר האחורית" ועוד רבות. כשחקן השתתף בעשרות הפקות בכל התיאטרונים המובילים בארץ. מבין הסרטים בהם שיחק: "חולות לוהטים" (1960), "כל ממזר מלך" (1967), "הזמנה לרצח" (1973) ועוד.
בשנת 1967 זכה בפרס "השחקן הזר הטוב ביותר" בפסטיבל קאן, על משחקו בסרט "שלושה ימים וילד" (עיבוד לספרו של א"ב יהושע, בבימויו של אורי זוהר) - קוטלר הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס יוקרתי זה. באותה השנה אף היה מועמד על תפקידו בסרט זה לפרס גלובוס הזהב, אולם הפסיד לדסטין הופמן.
