באוגוסט 2020 העולם הוכה בתדהמה עם היוודע מותו של השחקן צ'דוויק בוזמן, שהיה בסך הכול בן 43. בוזמן זכה להכרה בינלאומית הודות לתפקידו כמלך טצ'אלה, הפנתר השחור בשבילכם, ביקום הקולנועי של מארוול. הידיעה לא רק תפסה את המעריצים בהפתעה, אלא גם את חבריו לקאסט של בוזמן, כמו גם את הבמאי והמפיקים של הסרט. מסתבר שהשחקן נתן את תפקיד חייו והצליח להסתיר היטב מכולם, משך תקופה ארוכה בת שנים, את המלחמה הפרטית אותה ניהל, לא כזו מול נבלים כמו אריק קילמונגר שחפצים בכס המלוכה של וואקנדה, אלא מול סרטן אלים במיוחד שהשתלט על גופו.
בעת מותו של בוזמן, היה התסריט לסרט ההמשך של "הפנתר השחור" כבר מוכן והסרט היה לקראת צילומים. הבמאי ראיין קוגלר (שאמון גם על הסרט הראשון) כתב תסריט, שאמור היה להעמיק את ההיכרות עם דמותו האהובה של טצ'אלה - וכך מצאו את עצמם יוצרי הסרט ובכירי מארוול ניצבים בפני דילמה אמיתית: מה עושים עכשיו? איך מתמודדים עם העובדה שהכוכב הגדול מת בפתאומיות? האם ללהק מחדש את התפקיד של טצ'אלה? האם בכלל להמשיך?
"היו המון שיחות בנושא, וממה שהבנתי מראיין (קוגלר, הבמאי – ש"ג) ומנייט מור (המפיק), הם התלבטו אם בכלל צריך להמשיך או לזנוח את כל הרעיון של סרט המשך", אומרת לופיטה ניונגו (39), שמגלמת את נאקיה גם ב"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח", בריאיון בלעדי ל-ynet. "היה את השלב בו הם חשבו שיש המון סרטים שחיים בבועה משלהם, ושאולי לא צריך לעשות עוד אחד. אבל אז הם חשבו שוב על החשיבות של סרט המשך, על המשמעות שהייתה לסרט הראשון וגם שצ'ד עצמו היה בוודאי רוצה שנמשיך".
"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" - טריילר
( באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם)
קוגלר ומור ניהלו שיחות ודיונים רבים בנושא והחליטו, מתוך הכאב וההלם שלהם, להישען על המציאות, לשלב את החיים והאומנות ולכתוב סיפור שיעזור לכולם, גם לקהל, להשלים ולהפנים את הטרגדיה שקרתה ובמקביל לסלול נתיב קדימה שיראה שלא הכול מסתכם באובדן, אלא שיש מקום חשוב גם לטרנספורמציה והתחדשות.
לריאיונות נוספים:
"הייתי אסירת תודה על ההחלטה שלא ללהק מחדש", משתפת ניונגו. "בגלל הקורונה, כולנו היינו בבידוד כשצ'ד הלך לעולמו, ולאבד אותו הרגיש כמו חוויה הרסנית ומאוד מבודדת. יצרנו מיד קשר אחד עם השני ותוך כדי שיתוף ועיבוד ההלם, ראיין עדכן אותנו שהוא החליט להתקדם. הייתי חלק מהתהליך של קבלת ההחלטה לעשות עוד סרט, אבל בהחלט פחדתי מהביצוע. ברגע שנודע לי שלא הולכים ללהק מחדש רווח לי וידעתי שיהיה בסדר. בגלל שהאובדן כאן היה מאוד אישי ובחיים עצמם אנחנו לא זוכים לשחזר את בני המשפחה והחברים שלנו שנפטרים. כך שמבחינתי ברמה מאוד אישית, לא הרגשתי שאני יכולה לשחזר את צ'דוויק. ההחלטה אפשרה לנו כצוות להתאבל ולהיפרד, ואפשרה לסיפור שלנו, קודם כל, להתייחס לנושא שלעיתים רחוקות מתייחסים אליו בכנות כזו בסרטים מהסוג הזה, צער".
"אֵבֶל הוא לא נושא פופולרי", היא ממשיכה. "אנשים לא ממהרים לדבר עליו, אבל הוא משהו שמתמודדים איתו לעיתים קרובות מדי כמו מחלה מבישה, או משהו שאתה חווה בין ארבע קירות, בפרטיות של הבית שלך ובטח לא כחוויה משותפת באירוע תרבותי וקהילתי שכזה. אני חושבת שהעובדה שהסיפור שלנו מדבר על כך הוא מהלך נועז ועוצמתי, במיוחד בתקופה שבה העולם ער באופן ייחודי לתמותה שלנו. היינו במגפה שבאמת התנפצה והרעידה את כל העולם, ולכן ההתבוננות על תמותה היא לדעתי טרייה מאוד במוחנו. הסרט הזה נותן מקום תרבותי, כדי שנוכל להתכנס ולקבל את האבל והאובדן כחלק מהחיים".
ניונגו, שהייתה חברה קרובה של בוזמן גם מחוץ למסך הקולנוע, מספרת שהוא הביא איתו לתפקיד כישורים שקשה היה למצוא באדם אחר. לה נדמה היה כאילו הוא התכונן כל חייו לגלם את הדמות וללבוש את החליפה השחורה וטפרי הוויברניום. ״הוא היה אמן לחימה בעל חגורה שחורה ומאוד מיומן. הוא היה תלמיד מושלם שלהוט להבין את ההיסטוריה ואת תרבויות אפריקה ותפוצותיה. הוא הביא מוסר עבודה וקבע את המגמה ואת הטון של איך ירגיש הסט שלנו בהיותו המנהיג השקט. הוא הוביל בצורה שקטה, רגועה וחפה מאגו והיה נדיב גם בצורה שהנהיג וגם בכך שהיה בעד שיתופי פעולה. אומרים שרואים שהדג רקוב מהראש. אז היה לנו ראש ממש בריא. הוא באמת השפיע על האופן שבו פעלנו כצוות שחקנים ואנחנו עדיין נהנים מההשפעה שלו כי היה לנו מנהיג שהבין את כוחו של קולקטיב".
"וואקנדה לנצח" (מהיום בבתי הקולנוע) מאלץ את נשות ממלכת וואקנדה - המלכה רמונדה (אנג׳לה בסט), שורי (לטישיה רייט), נאקיה (ניונגו), אוקויה (דנאי גורירה) ולוחמות הדורה מילאג'ה - להגן בחירוף נפש על עולמם מהתערבות של גורמים חיצוניים, כל זאת בצל מותו של המלך טצ'אלה. המלך המנוח הקיף את עצמו בקבוצה של נשים חזקות וחכמות, וכשניימור (טנוך הוארטה), שליטה של אומה תת ימית נסתרת, דורש ואף מאיים על וואקנדה לחבור אליו במלחמתו בעולם שעל פני האדמה, תופסות הנשים פיקוד ומנהיגות את הממלכה במאבק מול האיומים החדשים.
"אין ספק שהתמודדתי פה עם מצב מאוד ייחודי", משתפת השחקנית הבריטית לטישיה רייט (29), המגלמת את שורי, שמאז המוות של אחיה מוצאת מפלט בעולם הטכנולוגיה שלה ומסרבת לנסות להתקדם, לעכל את הצער ולהתאבל בצורה בריאה.
"לא הייתי צריכה לחפור עמוק בתוכי או לדמיין את תחושת האובדן ואת האהבה הזו שהרגשתי לאח שלי. הכול היה שם. אני מניחה שבאופן מסוים פשוט ניסיתי להיות מאוזנת ככל האפשר. האמת היא שאנחנו עדיין מעבדים את אובדן אחינו ובמקביל אנחנו רוצים לכבד אותו".
רייט מספרת שהשחקנים חוו מסע יוצא דופן בעבודה על הסרט. היו ימים מאוד קשים על הסט, סצנות שהפעילו טריגר של כאב, כך שיצא שכל אחד מהשחקנים הגיב קשה בגלל שהוצת בו איזה זיכרון, בלי שניתן יהיה לדעת איפה הצער מסתתר.
"מה שבאמת עזר", היא אומרת. "שהיינו ביחד בתוך הצער והיינו שם אחד בשביל השני ונשענו אחד על השני והרשינו לעצמנו להיות פגיעים לגבי המקום שבו אנחנו חווים אֵבֶל ואובדן. האחרים היו שם בשביל מי שהיה לו קשה יותר. אבל לא שכחנו שלצד הכאב עבדנו על פרויקט מדהים והיו לנו גם את השמחה והניצחון של כל אחד מאיתנו ושל כל דמות. אתה נותן לאנשים להיות שם בשבילך ונשאר מפוקס עם עיניים על המטרה, במקרה שלנו, המטרה הייתה המחווה היפה לאחינו שנעשתה בצורה מאוד עדינה ומכבדת את כל מה שהוא עשה למעננו בזיכיון הזה. אני חושבת שהיה חשוב לגעת בבסיס ולמצוא דרך שהיא יפה ומכובדת למורשת ולעזור לנו לעבור לשלב הבא".
קחו נשימה עמוקה
השלב הבא של וואקנדה עובר מתחת למים, בממלכה הנסתרת של טלוקאן. השחקן המקסיקני טנוך הווארטה (41), מגלם כאמור את ניימור, שליטה המדינה התת-ימית, ששוחה עם לוויתנים ועף באוויר הודות לכנפיים על כפות רגליו. ניימור נחשב לאחת הדמויות הוותיקות במארוול, כשהופעתו הראשונה בקומיקס הייתה אי שם ב-1939, אפילו לפני ספיידרמן וקפטן אמריקה. לדעת הוארטה, ניימור אומנם יכול להיחשב כאנטי-גיבור, אבל הוא גם איש משפחה ואחת הדמויות שהכי ניתן להזדהות איתן ביקום של מארוול.
"ניימור הוא לאו דווקא הבחור הרע", אומר השחקן באנגלית טובה יותר מזו שהוא טוען שיש לו בתחילת הריאיון. "הוא רק בחור שמנסה להגן על העם שלו עם מניעים אנושיים עמוקים, איתם כולנו יכולים להזדהות. ניסיתי להביא למסך אדם שמנסה לפתור את הבעיות שלו בדרך הטובה ביותר".
"הבחור הזה בערך בן 500 ולאורך השנים הוא ניסה לפתור את הבעיות בדרכים שונות, אבל כשהכול נכשל, הוא מקבל החלטה קשה. מוסרית או אתית אפשר לא להסכים עם השיטות שלו, אבל לא נראה לי שאפשר להכחיש או לא להבין את המניעים שלו. בעיניי הוא פשוט אדם שמגן על המשפחה שלו ולא משנה המחיר, ומאוד מסקרן אותי לדעת מה הקהל יחשוב עליו".
בניגוד לקומיקס, שמציג את ניימור כמושל על גרסה די סטנדרטית לעיר האבודה אטלנטיס, ניימור של "וואקנדה לנצח" שולט מטלוקאן, אומה תת ימית שמושפעת מהמיתולוגיה האצטקית ומתרבות המאיה. טלוקאן, כמו וואקנדה, היא מקום בדיוני שאמור לשקף מספר תרבויות והסרט אף מציג את המיתולוגיה של האומה וקושר את ההיסטוריה שלה יחד עם זו של וואקנדה. הוארטה מסביר שהוא רואה את העולם של טלוקאן כהזדמנות נפלאה לאנשים, במיוחד לאלו ממקסיקו, להבין טוב יותר את השפעת התרבות האפריקאית על ההיסטוריה הלטינית-אמריקנית.
"לרוב האנשים במקסיקו יש שורשים או מקורות אפריקניים", הוא טוען. "זו המורשת של מיליונים רבים של אנשים, אך תרבותית אנחנו מאוד מרוחקים מהשורשים שלנו. במשך שנים רבות לימדו אותנו להתבייש במי שאנחנו. הציגו לנו תמונה שחורה על הילידים עד שבסוף אתה מאמין לצורה שאנשים תופסים אותך. אבל פה, בסרט, בטלוקאן, וגם כמובן בוואקנדה, יש דמויות חכמות ואמיצות, שיכולות להוות השראה גדולה עבור הרבה מאוד ילדים בכל רחבי העולם, אבל במיוחד באמריקה הלטינית. ואני מקווה שהילדים שיצפו בסרט הזה יוכלו להסתכל במראה וירגישו גאים בדמות שמשתקפת אליהם, שזה יאפשר להם לחבק את מי שהם ואת השורשים שלהם".
"אין ספק שראיין (קוגלר, הבמאי – ש"ג) עשה פה עבודה נהדרת עם סיפור הרקע שנתן לדמות של ניימור ובדרך בה בחר להציג את תרבות אנשי טלוקאן, ואני חושב ש'הפנתר השחור' הוא המסגרת המושלמת להראות ולהציג לעולם את הייצוג הזה", הוארטה אומר בחיוך.
"הפנתר השחור", שיצא ב-2018, הכניס 1.3 מיליארד דולר לקופות והיה סרט גיבורי העל הראשון שהועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר. "וואקנדה לנצח" צפוי בעצמו להביא המונים לבתי הקולנוע ויש החוזים שישבור את שיאי קודמו.
"זה היופי בסרטי 'הפנתר השחור'", משתפכת רייט. "באמצעות פלטפורמה של סרט יפהפה, אנחנו מביאים משהו מהותי שגורם לנו לחשוב ומבדר אותנו בו זמנית. משהו שהקהל יכול מאוד להתחבר אליו, לא רק ברמה הוויזואלית, הכיף והאפקטים המיוחדים, אלא ברמת המסר, הסיפור והרגש. בתור שחקנים, כשאנחנו מקבלים תסריט נפלא ומיוחד כזה שיגיע למיליונים רבים וייגע בהם, זה הניצחון שלנו וזו גם המורשת של צ'דוויק שבאנו פה לשמר. הסרט הזה בשבילו והוא מלא באהבה שלנו אליו, ואני יודעת שאם היה כאן, הוא היה מאוד גאה בתוצאה ובעבודה שכולנו עשינו".
