בחנו את עצמכם: האם אתם אוהבים מחזות זמר? האם תשבו מרצונכם הטוב מול המסך הקטן ותקריבו את שעותיכם היפות לטובת אנשים חסרי שקט, שלא ברור אם הם יותר עולצים או יותר גמישים, שלא מסוגלים להשלים משפט בלי להלחין אותו ושעל פי רוב זקוקים לפסקה שלמה כדי לומר משהו שהם יכלו להגיד במשפט אחד? האם הפסקה האחרונה מעוררת אצלכם את הרצון להתיישב מול הפסנתר ולהלחין מנגינה עליזה או לעקור לעצמכם ציפורן? שאני אמשיך?
"שמיגדון!" – טריילר
"שמיגדון!", הקומדיה המוזיקלית שעלתה השבוע באפל TV פלוס, היא כמו האנשים האלה שממהרים לציין בפניך את המגרעות של עצמם לפני שאתה תעשה את זה, רק כדי להוכיח לך שהם מודעים להן, והנושא שהפעם על הפרק הוא מחזות זמר קולנועיים משנות ה-40 וה-50 מעדות "צלילי המוזיקה", "הקוסם מארץ עוץ" או "שיר אשיר בגשם". היא נפתחת בסקירה מהירה של שנות הזוגיות הראשונות של מליסה וג'וש (ססילי סטרונג מ-SNL וקיגן-מייקל קי, "קי ופיל"), שני רופאים שהאהבה המרעננת שלהם הולכת ונכנעת לשגרה, וההבדלים ביניהם מרימים אט אט את ראשם.
באחד ממסעות חיזוק הזוגיות שלהם, שיוזמת בעיקר מליסה, הם נקלעים לכפר קטן שנראה כאילו יצא ממחזמר כזה - כולל הדמויות השטחיות, התפאורה והתלבושות, וכמובן הנטייה הבלתי נשלטת לגלוש לשיר אחת לכמה דקות. אלא שבסוף הפרק, גם מתברר להם שהם לא יכולים לעזוב עד שלא ימצאו אהבת אמת. העלילה, כמו גם שם הסדרה, הם מעין טייק-אוף על "בריגדון", מחזמר מ-1954 שעסק בזוג אמריקאים שמגיע לכפר סקוטי החוזר להתקיים רק יום אחד במאה שנה, עד שמישהו מבחוץ יתאהב באחד מהתושבים שלו.
"זה בהחלט מכתב אהבה למחזות זמר", מבטיח סינקו פול, שיצר את "שמיגדון!" עם השותף הקבוע שלו לכתיבה שגם חולק איתו את התשוקה למחזות זמר, קן דאוריו, "אבל מה לעשות שגם באהבה יש בעיות. היו אלמנטים טיפשיים בז'אנר הזה והרבה תפיסות שכבר לא רלוונטיות". ואכן, "שמיגדון!" מבקשת בעיקר להציג לכם את התמונה המלאה - נכון, מחזות זמר ישנים מסליקים לא מעט שוביניזם, שטחיות, גזענות, רודנות חברתית ושאר מרעין בישין, אבל היי, הם כל כך חמודים וצבעוניים!
את האמביוולנטיות הזאת דאריו וסינקו פול מביאים לצופה באמצעות מליסה וג'וש. מליסה מתמוגגת על כל נאמבר, ויש על מה להתמוגג - המוזיקה, הכוריאוגרפיה, הארט, הכל מושקע להפליא ועתיר רפרנסים למקורות הז'אנר באופן שיגרום לכל מעריץ להתפקע מאושר - אבל מתקשה להתמודד עם התפיסה החברתית שמקטינה נשים. מצד שני, ג'וש, טיפוס מעט ממורמר באופן כללי, שונא כל רגע ורוטן ש"זה כאילו 'המתים המהלכים' היה הופך ל-Glee", אם כי הוא מוקסם כשהמלצרית הבלונדינית מתאהבת בו (ואז תוהה אם היא לג'יט). רצה הגורל וקי, השחקן שמגלם אותו, אוהב מחזות זמר עד לשיגעון מה שהפך את התפקיד הזה לקשה ביותר שהיה לו אי פעם.
אבל את הטריק היחיד של הפוני הזה - הליכה על החבל הדק שבין לעג מתון או ביקורת רכה ובין אהבה גדולה למחזות זמר - "שמיגדון!" ממצה די מהר. מה גם שמאחר ומדובר בפרקים קצרים בני 30 דקות בלבד, ארבעה-חמישה שירים שנדחסים לכל אחד מהם משתלטים על זמן המסך והופכים לסדרה עצמה. העלילה הופכת לדבר השולי הזה שקורה בין הנאמברים (כן, אני מודעת לזה שזאת ההגדרה של מחזמר), ולמרות הניסיון הראוי להערכה לשרבב לטקסטים של השירים טוויסט של סאטירה, עדיין מדובר בנאמברים מוזיקליים. אם אתם לא בעניין שלהם אבל עדיין אכפת לכם מעתידם הרומנטי של מליסה וג'וש ומהשאלה האם יצליחו לשקם את מערכת היחסים שלהם ולהיחלץ מהכפר, תיאלצו להתיידד עם לחצן הפאסט-פורוורד שלכם, וגם אז, ששת הפרקים של "שמיגדון!" יסתיימו לפני שהיא תספיק להגיד משהו בעל משמעות בנושא זוגיות שחוקה או סתם לקדם את העלילה, כי מיוזיקל.
אי אפשר להתעלם מההשקעה העצומה ש"שמיגדון!" נהנית ממנה. בדומה ל"תוכנית הבוקר" של אותו שירות סטרימינג, אפל לא חוסכת בחשבון ההוצאות ומביאה את הטובים ביותר אל אחורי ולפני הקלעים. בקאסט, מעבר לקי וסטרונג תוכלו למצוא את אלן קאמינג ("האישה הטובה") כראש העיר הגיי שחושש לצאת מהארון, ג'ין קרקובסקי (ג'נה מ"רוק 30"), קריסטין צ'נוות' (הזכורה לטובה מ"הבית הלבן" ובעלת קריירה מכובדת כשחקנית מחזות זמר). בהתחשב במגבלות הקורונה שהאפילו על ההפקה והעובדה שחלק מהשחקנים נאלצו ללמוד את הריקודים לבד בבית וכמעט לא ערכו חזרות משותפות לפני הצילומים, התוצאה בהחלט משובבת נפש. משני פרקים שכבר עלו באפל TV פלוס (השאר יעלו במהלך החודש הקרוב) ניכר שלכל מי שישב בחדר הכותבים של "שמיגדון!" יש פינה חמה בלב למחזות זמר תמימים, כך שאם אתם קהל היעד של הסדרה הזאת - מצאתם לעצמכם את הפייבוריטית החדשה שלכם.
