כטבען של סדרות דיסטופיות בשנים האחרונות, אין ספק שככל שהזמן עובד לרעתנו - הוא עובד לטובתן. אם לפני שנים הן נראו לנו מוגזמות או רחוקות מחיינו, היום אנחנו כבר מבינים שהמציאות אכן יכולה להיות עד כדי כך עגומה. הידיעה הזאת, הופכת את הצפייה בסדרה כמו "הבנים" (The Boys) למספקת יותר, כשהתכתבותה עם העולם שלנו והביקורת עליו ברורות יותר, אך בו בזמן למפחידה יותר.
טריילר "הבנים" עונה 4 The Boys
(באדיבות אמזון פריים)
ייתכן ש"הבנים", שעונתה הרביעית והלפני-אחרונה משודרת בימים אלו באמזון, לא זוכה להצלחה יתרה בארץ - על אף שבין כוכביה ניצב גם תומר קאפון שלנו. אבל מי שיש לו את הקיבה לצפות בה, יודע שמדובר בפנינה טלוויזיונית. הסדרה, שמבוססת על קומיקס סאטירי של גיבורי-על, סללה את דרכה דרך עידן הפוסט-אמת הטראמפיסטי, ה-MeToo והעיסוק ההולך וגובר בפוליטיקת הזהויות. במרכזה ניצבים גיבורי-העל המושחתים, בראשם הומלנדר (מעין סופר-מן מרושע), שכלפי חוץ נדמים לדמויות האהובות שאנחנו מכירים, אך כשהם עושים את דרכם אל המוסדות הציבוריים - בדלתות סגורות הם הופכים להתגלמות הרוע, החולי והניצול. את הכוח שעומד לרשותם הם מגייסים עבור טובתם האישית והתדמית שלהם, ולא משנה כמה אנשים תמימים יאבדו את חייהם בדרך. מולם ניצבים אותם "בנים" (+ שתי גיבורות-על מהצד הטוב), שמנסים לחשוף אותם ולהציל את העולם.
3 צפייה בגלריה
המציאות אכן יכולה להיות עד כדי כך עגומה. מתוך "הבנים", עונה 4
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
העונה הזו, שעולה זמן קצר לפני שטראמפ עשוי לתפוס שוב את כס הנשיאות בארצות הברית, מתחילה כשהומלנדר עומד בפני משפט על כך שהרג אדם לעיניי המצלמות, כשהוא והקונספירטורים שלרשותו מנסים לשווק שמדובר בפדופיל. במקביל, סטארלייט (ארין מוריארטי), גיבורת העל הטובה, מחליטה לחזור לעניינים - ואזרחי העולם נקרעים בהפגנות רוויות אלימות בין הצד הכמו-שמרני שלו לצד הכמו-דמוקרטי שלה. זאת מתרחש גם כשהומלנדר חונך את בנו הצעיר ראיין, עימו התאחד בעונה הקודמת, ובמרכז העונה הנוכחית ניצבת השאלה אם יהפוך לרשע כמו אביו הביולוגי. בנוסף אנו זוכים גם לכמה עלילות-צד חביבות: אם זה יואי (ג'ק קווייד) שמתמודד עם מחלה של אביו ונתקל באימו שנטשה לפני שנים, או פרנצ'י - הלוא הוא תומר קאפון - שזוכה סוף סוף לרומן גברי לוהט, ולהמשך חברות מרגשת עם גיבורת-העל האילמת קימיקו.
מה שחשוב לדעת לפני שניגשים לצפות בסדרה הוא שהיא מתהדרת בחוסר גבולות בכל הנוגע לגועל - וגם בעונה הזאת היא לא מאכזבת. "הבנים" היא אולי אחת הסדרות הכי WOKE של השנים האחרונות, ובו בזמן היא מאתגרת בלי סוף את תרבות הפי.סי. כך, בשלושת הפרקים שיצאו עד כה כבר הספקנו לצפות שוב ברומן המחליא של דה דיפ (המעמקים, בגילומו של צ'ייס קרופורד - לנצח נייט מ"אחת שיודעת") עם התמנונה שהוא שומר בארון, באורגיה של גיבור-על שיכול להשתכפל עם עצמו, ואפילו בבת מצווה שמעוצבת לפי "גברת מייזל המופלאה" - שהופכת למרחץ דמים.
3 צפייה בגלריה
אולי אחת הסדרות הכי WOKE של השנים האחרונות. מתוך "הבנים", עונה 4
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
אבל מה שהופך את "הבנים" למה שהיא, היא שכל אלו מתגמדים לעומת הגועל והפחד מהמציאות שלנו שנשקפת מבין קווי העלילה. אם זה כשנאמר בגלוי שמבחינה סטטיסטית דמוקרטיות חייבות ליפול כשאזרחיה מכלים את עצמם, או כשהקונספירטורטים עובדים שעות נוספות במשרדי הממשלה ובמדיות השונות כדי לשמן את מכונת הרעל. זה בוודאי נוכח בכאב כשהומלנדר מבין שכדי להפוך שוב למלך החזק מכולם - הוא חייב לשסות את האזרחים זה בזה. כי כשלמישהו יש כוח אינסופי, שאר בני האדם הופכים למגרש השעשועים שלהם ותו לא. או כמו שהומלנדר אומר לראיין, שמתקשה להתמודד עם זה שפגע בטעות באדם אחר: "כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה? הם רק בני אדם".
בשונה מ"סיפורה של שפחה", "המתים המהלכים", "סוויט טות'", או סדרות דיסטופיות אחרות שממלאות את המסכים בשנים האחרונות, "הבנים" לא מתקיימת בקץ האנושות - היא קורית כאן ועכשיו. אנשים חיים בעולם שחור משחור, כשהם לא מודעים לגודלו של האופל או כשהם בוחרים להעלים ממנו עין. נכון, אנחנו לא חיים בעולם עם גיבורי-על, אבל אנחנו כן חיים בעולם שבו לאנשים הלא-נכונים יש כמות כוח בלתי נגמרת - וזה אולי יותר מסוכן מהכול.
