בזמן שהרשת מתווכחת האם מותר או אסור ליהודים לעמוד תחת עץ אשוח או לחגוג את האלווין, הולמארק לא מתעצלת ומעניקה ליהדות ארה"ב את המקבילה של סרטי חג-המולד המסורתיים והמתקתקים: סרט חנוכה אמיתי ואפילו לא רע, Hanukkah on Rye. אז נכון, מקובל לסבור שהיהדות שרדה שנים ארוכות על ידי כך שהתבדלה מהגויים, אבל מצד שני יש גם הסוברים שחנוכה, החג הכי חמוד ביהדות, בעצם נוצר כדי לאפשר ליהודים לחגוג מבלי להתפתות לכל מנעמי חג המולד הנוצרי. אפילו סת כהן מ"או.סי" כבר היה שם קודם עם "כרסימוכה" שלו כך שהולמארק בהחלט מכוונת לדעת גדולים.
החל מ-2019 הולמארק החלה להפיק גם סרטי חנוכה במקביל לסרטי כריסמס. הסרטים היותר מוצלחים, לפי הביקורות, היו Love, Lights, Hanukkah!, שיצא ב-2020 ובשנה שעברה זה היה Eight Gifts of Hanukkah. עכשיו מגיע Hanukkah on Rye ("חנוכה על שיפון", כמחווה למאפי השיפון שמזוהים עם הקהילה היהודית באירופה ובארה"ב) להשלים את ההקפה. קומדיה רומנטית חמודה שכולה יידישקייט שמולה נוכל להתפנק במצפון נקי, במקום להתאבסס על הסרטים של סנטה קלאוס, נזלול סופגנייה; במקום הודו ממולא, נטגן לביבות; במקום להשתכר מליקר ביצים, נתנשק מול החנוכייה ולא תחת הדבקון, ונעניק זה לזה דמי חנוכה במקום מתנות שנחות תחת עץ חג המולד. כל היופי הזה מגיע עם בונוס לגאווה הישראלית: ברוח האמינות בליהוק ששורה על הוליווד לאחרונה לא התעצלו המפיקים של "חנוכה על שיפון", וליהקו יהודייה אמיתית ואפילו ישראלית לתפקיד הראשי: יעל גרובגלס (שמוכרת לכם מ"האי" הישראלית וגם מהתפקיד הכפול שלה ב"ג'יין הבתולה").
לביקורות טלוויזיה נוספות:
מולי גילברט (גרובגלס) וג'ייקוב צימר (ג'רמי ג'ורדן) הם שני צאצאים צעירים למשפחות יהודיות, האחת בניו יורק והשנייה בלוס אנג'לס. שניהם עובדים בעסק המשפחתי, להלן מעדניות. הראשונה אקסקלוסיבית למזון היהודי המסורתי והשנייה מציעה לכל מהגר אמריקני את מה שיזכיר לו את הבית. כשהצימרים מלוס אנג'לס מחליטים לפתוח סניף בניו יורק, הם שולחים את הבן שלהם לרחרח סביב הלוקיישן ולסגור את חוזה השכירות. המיקום מתברר, מעשה מלאך, כמטר ושייבה מהמעדנייה היהודית המצליחה אם כי הנאבקת להסתגל לתמורות הזמן (אוקסימורון שהסרט לא מסביר, אבל גם לא ממש חייב) של הגילברטים. מולי וג'ייקוב, שגרים באותו הבניין, נאלצים להיטלטל בין משיכה ליריבות מקצועית במשך שמונת הימים של החג היהודי.
אם זה לא מספיק, בדומה לסרטים האתניים על קהילות מהגרים שמרניות אחרות בארה"ב, גם היהודים הם לחוצי חופה ומתעקשים על זיווגים בתוך השטעטל. לשם כך נעזרות הבאבס (סבתות) משתי המשפחות בשירותיה של שדכנית מופלאה, שאין לה שום דבר עם סטריאוטיפ השדכניות המוכר ונראית יותר כמו מישהי שהייתה משדכת את הרמיוני להארי פוטר. השדכנית דוגלת בהיכרות מוקדמת שלא באמצעות פגישה או אמצעים דיגיטליים, ומחייבת את לקוחותיה לאולד פאשן וואי - עט, נייר ומעטפה. מולי וג'ייקוב מתכתבים זה עם זה, בשמות בדויים כדי שלא יוכלו לגגל את המשודך שלהם, ומתאהבים דרך הדפים. כמובן שבמשך שמונת ימי חנוכה מערכת היחסים שלהם עוברת עליות ומורדות שמספיקות לשנה שלמה, אבל נס פך השמן לא מאכזב וכמובן שהסוף מחמם את הלב וממתיק את החג.
אם השיר הזה נשמע לכם מוכר זה לא במקרה. במובן מסוים העלילה הנצחית הזאת מתבססת על "יש לך הודעה" של נורה אפרון מ- 1998, עם מג ראיין וטום הנקס, שהוא עצמו מבוסס על הסרט "החנות מעבר לפינה" מ- 1940. אל התבנית הזאת יצקו היוצרים בערך כל רפרנס יהודי על הפלנטה - החל מ"כנר על הגג" דרך "הבה נגילה", ועד מסורות חנוכה אמיתיות (דמי חנוכה, סביבונים והדלקת חנוכייה) או מומצאות (אכילת סופגניות שתלויות על חוט? ודפ, הולמארק?).
אז נכון, נדמה שמרוב מאמץ לבדל את סרטי חנוכה מהאקוויוולנט הנוצרי שלהם התסריטאים קצת הגזימו עם הסטריאוטיפים, אבל אם מניחים בצד את הדקדקנות אפשר ורצוי ליהנות מ"חנוכה על שיפון", ולו רק בגלל העלילה הרומנטית החמודה, המשחק הקומי המצוין של שני המובילים (גרובגלס, האישה שמסוגלת להחליף חמש הבעות תוך חמש שניות, מצליחה לנטרל את הסכריניות המובנית של הדמות שלה) והטוויטס המקסים בסוף, שמצליח אפילו לרגש כשהוא נוגע בקשיים אמיתיים של מהגרים יהודים שהגיעו לארה"ב. מומלץ לצרוך עם בייגל פסטרמה וכרוב כבוש, וחג שמח למי שחוגג.