לפני מספר שנים עברה החלטה משמעותית למדי בצה"ל. לא מדובר בסוגיית הארכת שירותם של חיילים בסדיר, או בתוספות למשכורותיהם של קרביים, אלא במשהו בסדר גודל אחר לגמרי - מסלול הטאלנטים. כשהסלבס מתחילים את הקריירה כבר בגילי התיכון, בין כל הקמפיינים המסחריים שהכוכבים הצעירים תופרים ברשתות החברתיות, שיתוף הפעולה הבולט ביותר הוא דווקא זה עם צבא ההגנה לישראל. בחיבור הלא שגרתי הזה, שמשלב את עולם התרבות הפופולרית עם האתוס הישראלי-צבאי, עוסקת הקומדיה החדשה "עולה לראש" (שעלתה בסוף השבוע האחרון בבתי הקולנוע), שעוקבת אחרי שקד פררה, אסטמה דה-לוקו ולידוי, שלושת חברי ערוץ הכיבוד.
"הרכב הפופ המצליח בארץ", נכתב בתקציר הסרט - וזה לא ממש רחוק מהמציאות. גם אם אין להם יותר מדי תחרות בקטגוריית הרכבי הפופ (אם מחשיבים את סטטיק ובן אל כצמד), הם מגובים ב-20 מיליון צפיות ביוטיוב, להיטים כמו "עור ברווז", "טניה" ו"היא בערה", השמעות בתחנות הרדיו והופעות וקהל מעריצים בכל רחבי הארץ.
מאחורי אותן הדמויות הפרועות מהקליפים נמצאים שלושה מהאנשים הכי מצחיקים בתעשייה - רותם קפלינסקי (37), דור מוסקל (34) ועומר ריבק (37). הם יצרו את הסרט יחד עם הבמאי דניאל אדר ואיש הביטים של ההרכב שפועל תחת השם דיג'יי מנטוס, אבל מחוצה לו מוכר לקהל הרחב כמפיק והיוצר מיכאל כהן (או כהן, בקצרה). "לא החבאתי את זה. חלק מהכיף של הפרויקט זה השמות הבדויים, להמציא ולהיות בדמויות", מסביר כהן בריאיון מיוחד של הארבעה ל-ynet, "לא רציתי להרוס את האשליה".
כשהארבעה נמצאים יחד בחדר אחד קטן דבר אינו הולך כמתוכנן, גם כשרק מנסים לחלץ מהם תשובות רציניות לשאלות פשוטות כמו "איך הכרתם?". "הכרנו בעבודה. זו תשובה טובה?", קפלינסקי עונה ומחפש אישור בעיני חבריו, שמשיבים בקריאות "כן" ו"מעולה!", מתאפקים חזק שלא להכניס בדיחה. במקרה הזה, אגב, הוא דובר אמת - דרכיהן של חברי הלהקה הצטלבו כשעבדו יחד באותו בניין של הזכיינית קשת: מוסקל וריבק כתבו ל"ארץ נהדרת", בעוד קפלינסקי וכהן ערכו וידאו באתר "מאקו". לדברי קפלינסקי, הניצוץ ניצת "בבר סלט", סביב אהבתם המשותפת לאותה מנת העוף בקפיטריה. "רק ארבעה אנשים הזמינו אותה, ואז פתאום קלטנו שיש לנו מכנה משותף!", הם צוחקים.
אותו המכנה המשותף שעליו דיבר קפלינסקי הוא לא מנת העוף, אלא דווקא האהבה ליצירה ולעריכת וידאו. "העלינו כל מיני סרטונים מטומטמים, התחלנו קצת לשחק עם תוכנות עריכה, לקחנו קטעים מיוטיוב ועשינו להם מניפולציות", מוסקל מסביר, "כל מיני תשדירי בחירות וראיונות, ושילבנו את עצמנו בקטעים. עד שפתאום החלטנו לעשות שיר", הוא אומר ובקול האלטר-אגו שלו, לידוי, מוסיף: "שמנו את חומרי הגלם בצד ועשינו חומר מקורי!".
"אז יצא 'אוהבת את השמש' ('בא לה לרקוד', שיר של גל מלכה וסטטיק, ע"ט), ואמרנו בואו נעשה משהו כזה", כהן מספר, "אף פעם לא נגעתי בז'אנר הזה, אז הייתי צריך לפנות לדיג'יי מנטוס, שהוא בן דוד אהוב שגר איתי בבית, והכנו את הביטים ל'עור ברווז'". מוסקל קוטע אותו: "בישלנו!", וכהן מדייק, "הוקלט ובושל! מדאחקה זה פתאום ממש יצא משליטה, וככל שהזמן עבר - כל שיר השקענו בו יותר והייתה בו יותר כוונה. בסוף אתה כבר לא יודע אם זה בצחוק או לא".
איפה באמת עובר הגבול?
ריבק: "זה גם מצחיק אותנו, וגם אנחנו מתייחסים לזה הכי ברצינות שאפשר".
מוסקל: "אנחנו עושים צחוקים - בין נונסנס לפארודיה, אבל בכל פרויקט מה שתמיד חשוב לנו זה שזה ייצא שיר יפה, שייצא שיר טוב".
מה הדבר הכי טוב בלהיות חלק מהדבר הזה שנקרא ערוץ הכיבוד?
קפלינסקי: "זה כיף שאנחנו נמצאים בהרבה מקומות שבגילנו המופלג ובאורח חיינו לא היינו נמצאים בהם בשנים האחרונות - מלהיות בשתיים בלילה במסיבת חיילים בבאר שבע ואז להיות בבר מצווה של ילד חמוד ברמת ישי. אנחנו מאוד נהנים מזה. זה הכי כיף לנו בעולם. זה והכסף", הוא מוסיף וצוחק.
ריבק: "זה לעשות גם משהו שאתה אוהב וגם להיות עם חברים".
כהן: "מה שיפה בפרויקט הזה, זה שהוא פארודי, אבל גם בא מאהבה. זה מה שקנה אותי אצלם. סתם פארודיה מרושעת של 'זה מטומטם, בוא נצחק על זה' - זה גרוע וזה גם לא עובד. בסופו של דבר הם ואני מאוד אוהבים את המוזיקה הזאת שאנחנו כביכול עושים בצחוק, זה בא עם המון אהבה וכיף. עכשיו תחליט אם זה בצחוק, לא בצחוק, ביקורת או פארודיה - העיקר באמת שזה ייצא שיר יפה".
מישהו מכם חלם לעשות מוזיקה?
מוסקל: "זה חלום שהיה אבל לא משהו שבאופן אישי פעלתי אקטיבית [כדי לממש]".
כהן: "אבל היית עושה שירים לפני זה!".
ריבק: "היחיד פה שהוא באמת מוזיקאי זה מיכאל. אנחנו תמיד השתעשענו ורצינו אבל לא העזנו".
קפלינסקי: "ההפתעה הכי גמורה פה זה אני", הוא אומר והחבורה צוחקת, "בקצה אחד של הסקאלה יש אותי ובקצה השני את מיכאל".
עלילת הסרט "עולה לראש" מתחילה כשאמירה אומללה של אחד מחברי ההרכב נגד צה"ל שולחת את השלושה (מינוס מנטוס) להתגייס ללהקת היח"צ הצבאית, בפיקודם של שרונה (רותם סלע) וירמי (ערן זרחוביץ') במטרה לנקות את שמם. בלהקה הצבאית הם פוגשים ביריביהם למקצוע - הצמד המוזיקלי הצעיר בני דור ה-Z, דליק ואדל (בגילומם של עילי "צוקוש" רביב ונאיה בינשטוק), שמתייחסים לחברי ערוץ הכיבוד כאל חבורת מזדקנים שעבר זמנם. קאסט הסרט כולל שמות נוספים כמו תום יער, אבי דנגור, עלמה זק ועדן סבן במה ששואף להיות הלהיט הקולנועי הקומי של הקיץ. את כל שירי הפופ הסאטיריים בסרט - גם אלה של ערוץ הכיבוד וגם אלה של יריביהם - כתבו השלושה והפיק כהן. "יש ניגוד אינטרסים", מסביר כהן בצחוק בקולו של מנטוס, "אבל על ניגוד אינטרסים אני גובה יותר".
במה שונה היצירה לקולנוע מהיצירה לאינטרנט?
ריבק: "כל תהליך היצירה יותר ארוך ומסובך, הרבה יותר אנשים מעורבים בזה".
מוסקל: "באינטרנט יש את האינסטנט. אנחנו עושים משהו ולא מתעכבים עליו, עובדים במשך יום על מערכון או חודשיים על שיר, ומשחררים אותו. על הסרט התחלנו לעבוד לפני ארבע וחצי שנים".
איך חשבתם על הרעיון של הסרט?
ריבק: "הנושא שלו איכשהו התחבר גם מבחינה אקטואלית לכל הכוכבים שמתגייסים לצבא ועושים להם כל מיני קומבינות, וגם זה התחבר לנושאי הפרודיה ולפופ שאנחנו עושים, משם יצאנו לדרך. כל דבר הוא רב-ממדי. גם תרבות הפופ, אנחנו אוהבים אותה - ובאופן מסוים אנחנו חלק ממנה".
החבורה השתחררה מצה"ל זמן רב לפני דור המשפיענים ויחידות מיוחדות לטאלנטים - מוסקל שירת בגלי צה"ל, בעוד ריבק שירת בעוקץ וקפלינסקי בעורב צנחנים. "צבא זה לא דבר טוב או מגניב, אבל גם יש לנו חוויות משם ויש לזה מקום בחיים ובגדילה שלנו", אומר ריבק.
יש בסרט ביקורת מכוונת כלפי אותם כוכבי אינסטגרם צבאיים?
כהן: "יש לי תשובה לזה, למרות שלא הייתי חלק מהכתיבה של התסריט בכלל. הרצון היה לקחת את הדמויות האלה של ערוץ הכיבוד למקום חדש ורחב יותר. כל הדברים של הביקורת ולבקר את אלה ואלה - זה דברים שכבר אחר כך אתה קורא איך אחרים פירשו את הסרט. זה לא שישבנו וחשבנו 'על מי נצחק'".
קפלינסקי: "אנחנו לא מזדהים עם המילה ביקורת או פארודיה, כי בעינינו אנחנו מתארים את החיים, זה לא שאנחנו צופים במה שקורה מבחוץ. זה ישראל, זה אנחנו. יש מלא סרטי צבא בישראל. בגלל שהצבא זה כזה דבר ענק וזה המקום שבו אנשים צעירים נפגשים בארץ, במובן מסוים אלה לא ממש סרטי צבא אלא המקבילה לסרטי התיכון האמריקניים, סרטי קולג'".
מוסקל (בקולו של לידוי): "זה סוג של דוקו".
האלימות והצנזורה כלפי קומיקאים שצברה תאוצה בשנה האחרונה, כמו הסיפור עם דייב שאפל, זה משהו שעובר לכם בראש כשאתם כותבים?
מוסקל: "הקומדיה שלנו היא לאו דווקא איזו פרובוקציה, אנחנו די Loveable".
ריבק: "אין לנו איזה דרייב או כוונה להעליב מישהו או לפגוע".
קפלינסקי: "אני גם לא מאמין שאנחנו קבוצה בסיכון".
מוסקל: "אולי נוער הגבעות זו קבוצה שהתעסקנו איתה (במערכון שכתבו ל"ארץ נהדרת" ב-2015, ע"ט), אבל חוץ מזה אנחנו פשוט לא מתקרבים לשטחים", הוא מוסיף בהומור.
אכפת לכם מה יגידו הביקורות?
מוסקל (בקולו של לידוי): "לא אכפת לנו מביקורות, אנחנו עושים את זה בשביל האנשים".
קפלינסקי: "אני באופן אישי אשמח שגם מישהו שהוא אנין טעם וגם מישהו שהוא לא - שכל אחד מהם ידע ליהנות מהסרט, אולי באופן שונה אבל שני הקצוות".
אגב, דור, מגיע לך מזל טוב! הפכת לאבא לאחרונה (בת זוגו, השחקנית גאיה שליטא כץ, ילדה את בנם הבכור בסוף מאי). אתה מרגיש שזה שינה משהו?
מוסקל: "כן, יש לי ילד בבית עכשיו", הוא צוחק. "להגיד שזה שינה? לא זה מאוד טרי, מאוד חדש".
אם הוא ירצה ללכת בעקבותיך, מה תגיד לו?
מוסקל: "אני אגיד לו, 'לך הביתה! או, אתה הולך, איזה יופי!".