"יש לנו רוח רפאים" (We Have a Ghost), דרמה קומית-על טבעית לכל המשפחה, הוא תוצר אופייני של נטפליקס. הסרט כולל מרכיבים של סרטים וסדרות – שחקנים שעשו דבר מוצלח או שניים, במאי-תסריטאי (כריסטופר ב. לאנדון מסרטי "מז"ל טוב") שיש לו פוטנציאל לעשות סרט סביר, ובעיקר אלמנטים רבים שניתן לאתר את מקורם בסרטים קודמים רבים. כמו במחולל-תמונות מבוסס בינה מלאכותית, כל חומרי הגלם מסתכמים בלא יותר מ"תוכן" שטחי שנשכח שניות לאחר סיום הצפייה. ללא גישה ברורה מבחינה דרמטית ואסתטית, הסרט מנסה למזג דברים רבים ושונים יחד, תוך הפגנת חוסר מודעות "אנושית" לאופן שבו הם לא מתחברים.
"יש לנו רוח רפאים"- טריילר.
(באדיבות נטפליקס)
לילה, בית של שלוש קומות בסגנון "המלכה אן" מואר באור ירוק. ירח גדול באופן בלתי סביר תלוי בשמיים. משפחה בורחת מהבית בבהלה ונכנסת למכונית. דמות עלומה מכבה את האור בקומה השניה. על המסך מופיעה הכותרת של שם הסרט ובמרכז הפריים אימוג'י של רוח רפאים חורצת לשון. האלמנטים המסוגננים בין עיצוב טים ברטוני לצבעוניות של "הטירה המכושפת" של דיסני (אבל בגרסאות משונמכות) לא יחזרו בהמשך. לא נורא - זה התאים לחצי הדקה הראשונה. מה שכן יחזרו בעלילה הם אלמנטים המזכירים את "ביטלג'וס", "אי.טי", "מכסחי השדים", "רוח רפאים", "עיר הרשע" ועוד רבים (חלקם אפילו יוזכרו ישירות במהלך סרט). כולם סרטים טובים, חלקם יצירות מופת – ו"יש לנו רוח רפאים" לא מדגדג אף אחד מהם. קומבינציה סינתטית של אלמנטים ממקורות קודמים מבוצעת באופן מחופף.
שנה לאחר הפתיחה שתוארה עוברת משפחת פרסלי האפרו-אמריקנית לבית הנטוש. המתווכת (פיית' פורד) לא סיפרה להם על הרקע של הבית, ומדוע הוא נמכר במחיר כה נמוך ביחס לשוויו. האב פרנק (אנתוני מאקי – הפלקון מסרטי מארוול, קפטן אמריקה 2.0) היה מעורב בכל מיני מיזמים כושלים ומפוקפקים, שגרמו לכך שהמשפחה "התחילה מחדש" יותר מדי פעמים. הנער הביישן והעדין קווין (ג'אהי ווינסטון) מרוחק מבני המשפחה האחרים, אבל במיוחד מאביו. הוא ה"לידיה דיץ" – הדמות שווינונה ריידר גילמה ב"ביטלג'וס" – מינוס הגותיקה של גיל הנעורים. המשפחה כוללת גם את האח הגדול פולטון (ניילס פיץ') השחצן והרעשני יותר, ואת האמא מלני (אריקה אש), דמות לחלוטין לא מפותחת, שנעשה בה שימוש בהתאם לצרכים נקודתיים של עלילת הסרט. מבחינה דרמטית היא רוח הרפאים האמיתית שלו.
3 צפייה בגלריה
איפה האמא? אה, כן, איפשהו בשוליים של הסיפור. מתוך "יש לנו רוח רפאים"
(באדיבות נטפליקס)
קווין פוגש בעליית הגג של הבית את רוח הרפאים "ארנסט" (דיוויד הארבור) המנסה להפחיד את הנער. כל היכולת הקולית של ארנסט מתמצה בנהמות אבל קווין לא יכול אלא לפרוץ בצחוק לנוכח ניסיונותיו הכושלים, ולהתחיל לצלם אותו בסלולרי. כמה מתסכל עבור רוח הרפאים שרק רצתה להגן על בדידותה. לאחר התגובה הראשונית קווין מנסה, ברוח אמפתית אופיינית לבני דור ה-Z (או לסרט שמנסה להתחנף אליהם), להבין את השונה, לקיים אינטראקציה חיובית עם הרוח האומללה. הוא מגלה כי לארנסט אין לו כל זיכרון של זהותו כשהיה בחיים ושל נסיבות מותו.
עם תסרוקת "הלוואה" קיצונית, חולצת באולינג עליה רקום השם "ארנסט" ומראה של גבר מדופרס קשות בגיל העמידה, ארנסט לא נראה כמישהו שצריך לפחד ממנו, אבל גם לא בהכרח מישהו שהיית רוצה לחלוק אתו מרחב מגורים. השם ארנסט, כפי שניתן להבין מהסיפור הקצר שעליו הסרט מבוסס ("ארנסט" של דיוויד מאנו מ-2017), הוא בגלל הדמיון של רוח הרפאים לשחקן המנוח ארנסט בורגניין. התייחסות שאינה מוזכרת ב"יש לנו רוח רפאים", אבל מסבירה את עיצוב המראה המאוד לא-מחמיא של הארבור. מהר מאוד ארנסט מגלה לקווין כי יש לו יכולת לגעת, להזיז ולעשות מניפולציות על אובייקטים בעולם הממשי. יכולת שתנוצל לאפקטים של קומדיה ופעולה בהמשך.
העלילה מתפתחת לשני מהלכים. הראשון הוא במה שמתחולל לאחר הגילוי של שאר בני המשפחה את קיומה של רוח הרפאים, והשני הוא הניסיון להתחקות אחר זהותו של ארנסט ו"הטראומה" שהותירה אותו כרוח רפאים בבית משפחת פרסלי.
כאשר האב פרנק והאח פולטון מגלים את רוח הרפאים הם ממהרים להשתעשע ממנה אך ללא הרגש האמפטי של קווין. הם מעלים צילומים לרשתות החברתיות וארנסט הופך לסנסציה ויראלית (לכן האימוג'י של רוח הרפאים בתחילת הסרט) עם כל מיני תגובות משפיעני-רשת ואתגרי טיקטוק שאמורים ללכוד את "רוח התקופה". כחלק מהסנסציה התקשורתית יש בסרט הופעת אורח של ג'ניפר קולידג' ("הלוטוס הלבן") בתפקיד מדיום המנחה תוכנית בטלוויזיה בנושאים על-טבעיים, שמגיעה לבית משפחת פרסלי כדי לראיין את אבי המשפחה ולפגוש את הרוח. זו אחת הסצנות הבודדות שעובדות בסרט. בכל תהליך הפיכת ארנסט לסנסציה ויראלית התפקיד של אמא מלני מוגבל לזו שצורחת למראה ארנסט, ומי שמפצירה בבעלה לעזוב את הבית כדי שלא נהיה "כמו כל משפחה לבנה טיפשה בכל סרט אימה". שניה אחר כך הדרישה הנחרצת מתנדפת יחד עם הדמות עד הבלחתה הבאה. מעניין מה היה קורה אם משפחת פרסלי הייתה לבנה והמשפט הזה היה נאמר באופן הפוך מבחינה גזעית.
החשיפה הציבורית של ארנסט מקדמת שתי מערכות יחסים. הראשונה היא זו הדורשת תיקון בין קווין ואביו. השניה היא הקשר המתפתח בין קווין וג'וי (איזבלה רוסו), הנערה בת השכנים, "האסייתית הנמרצת והמגניבה" שלומדת איתו באותו תיכון, ושביניהם יתפתח קשר מאוד לא משכנע. ג'וי, בעלת כישורי המחשבים העילאיים, מסייעת לקווין להתחקות אחר מה שקרה לארנסט. יש גם אתגר נוסף: החשיפה של ארנסט מעוררת את תשומת הלב של ד"ר לסלי מונרו (טיג נוטארו), מדענית של העל-טבעי, קצת אקסצנטרית אבל בסופו של דבר שוחרת טוב, שמנסה ללכוד את ארנסט עבור ה-FBI – מה שיכניס קמצוץ של מלודרמה על בסיס מהלכים עלילתיים בהשראת "אי.טי". מיותר לציין עד כמה גדולים פערי האיכות בין שני הסרטים.
3 צפייה בגלריה
לא להיות כמו כל משפחה לבנה טיפשה בסרט אימה. מתוך "יש לנו רוח רפאים"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
יש כאן הרבה אלמנטים שהעלילה מנסה להתיך יחד, ולא בכדי "יש לנו רוח רפאים" הוא ארוך מדי כסרט "לכל המשפחה" (127 דק'). גם אם הדברים שהסרט "שואל" ממקורות קודמים משולבים באופן מחופף, זה עדיין דבר שקשה להספיק ב-90 דקות פלוס. ההמלצה לגבי הסרט היא גם ההמלצה הסטנדרטית לגבי סרטי רוב סרטי האלגוריתם של נטפליקס: הוא בעיקר תזכורת שכדאי לחזור ולצפות בסרטים המקוריים במקום בגיבוב של אלמנטים הלקוחים מהם.
