החודש מציינים עשרים שנה לסרטי "הארי פוטר", עם בכורת הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים". אבל כיום, דרך עיניים של צופים חדשים ב-2021, מתברר שהסרטים האלו מתיישנים הרבה פחות טוב ממה שחשבנו. מדור ב"מבחן הזמן" חוזר ל"הארי פוטר": צפו
כל הבעיות הגדולות של סרטי הארי פוטר
"הארי פוטר" הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות של ילדי שנות ה-90 וה-2000. אבל בשנים האחרונות, הסופרת ג'יי קיי רולינג נתפסה בכמה התבטאויות מאוד בעייתיות, שלא מתיישבות עם הערכים הליברליים של המעריצים האדוקים שלה. רולינג צייצה בטוויטר ציוצים פוגעניים כלפי טרנסג'נדרים, ובין היתר התנגדה להכרה בטרנסג'נדריות בתור נשים אמיתיות. ככל שמעריצי "הארי פוטר" מחו על ההתבטאויות שלה, כך המשיכה רולינג להתריס יותר ואפילו כתבה מאמר שמגן על דעותיה.
עוד סרטונים של "במבחן הזמן":
התנפצות הבועה הקסומה והאוטופית של "הארי פוטר", גרמה למעריצים ברשת לבחון מחדש את הסרטים ולגלות דברים, שלדעתם, לא עוברים את מבחן הזמן. אחד מהדברים הבולטים בטענות היו סטריאוטיפים גזעניים. לדוגמה, הדמות האסיאתית היחידה בכל הסרטים היא צ'ו צ'נג. צופים רבים טענו שהיא נכתבה בצורה סטריאוטיפית וגזענית, והצביעו על העובדה שדווקא אותה בחרו לשים ב"רייבנקלו", הבית ב"הוגוורטס" שאליו הולכים כל התלמידים החכמים והמצטיינים, בחירה שמתכתבת עם סטיגמה נפוצה לגבי תלמידים ממוצא אסיאתי. עוד טענה הייתה שמדובר בדמות ממוצא סיני שמגולמת על ידי שחקנית סינית, אבל השמות "צ'ו" ו"צ'נג" בכלל לא קיימים בסינית, והם דווקא שמות קוריאנים. גם הבחירה הזו נתנה את התחושה שמדובר בסטריאוטיפים שלא יוצרים הבדלה בין מוצאים אסיאתים שונים.
עוד עם שזכה לייצוג סטריאוטיפי בעייתי הוא האירים. אצלנו בישראל הייצוג האירי לא טעון במשמעות שיש לו בבריטניה. במהלך המאבק של צפון אירלנד על עצמאות משליטה בריטית, פעל ארגון מחאתי בשם ה-IRA שביצע, בין היתר, פעולות טרור והפצצות כנגד מוסדות ואזרחים בריטיים. פעילות הטרור שלהם הותירה בחברה הבריטית סטיגמות קשות נגד האזרחים האירים, ובסרטים וסדרות רבים נוהגים לתאר אותם בתור גסים ואלימים. וכאן נכנס לתמונה שיימוס פיניגן, הדמות האירית היחידה ב"הארי פוטר", שמוצג בתור אתנחתא קומית שרוב מה שהוא עושה זה… לפוצץ דברים. כן.
לאחרונה, צופים רבים טענו שמסתתרים ב"הארי פוטר" גם מסרים אנטישמיים. לטענתם, הגובלינים, שמוצגים בתור יצורים כעורים, נמוכים, עם אפים גדולים ומלווים באזהרות שהם מתוחכמים ושאסור לסמוך עליהם, הם מקבילים ביקום של "הארי פוטר" ליהודים. רבים השוו את העיצוב של הגובלינים בסרט לקריקטורות אנטישמיות, והעובדה שהגובלינים הם אלו שעובדים בבנק ושולטים בכספים רק חיזקה את הטענה הזו. בצפייה מחודשת, לא מעט צופים שמו לב לעובדה שקשה להתעלם ממנה - על הרצפה בבנק בו עובדים הגובלינים, מצויירים סימני מגן דוד.
וזו לא השערוריה היחידה שהתרחשה מאחורי הקלעים של הסרטים. דמותה של לבנדר בראון, שהייתה דמות משנית ולא משמעותית בהתחלה, גולמה על ידי שחקנית אפרו-אמריקנית. אבל ברגע שהיא הפכה למושא אהבתו של רון ונהייתה דמות משמעותית יותר בסרט החמישי, היא לוהקה מחדש וגולמה על ידי שחקנית לבנה. מעריצים רבים כעסו וטענו שזו הדרך של הפקת הסרט לומר שרק לשחקנים לבנים מגיע תפקיד ראשי בסרט, ושאין לקהל יכולת להזדהות עם דמויות שחורות.
אבל גם מאחורי הקלעים היו בעיות. אף שבראיונות רבים, השחקנים הצעירים של "הארי פוטר" תיארו את הצילומים כמשפחה אחת גדולה וכחוויה מאוד חיובית, עושה רושם שמאחורי הקלעים, לא הכול היה מושלם עבור השחקנים הצעירים.
דניאל רדקליף סיפר שכדי להתמודד עם הלחץ, הוא מצא את עצמו כבר בתור קטין מתמכר לאלכוהול ואפילו היה מגיע שיכור להרבה מימי הצילום. האמת שזה יכול להסביר קצת את תצוגות המשחק שלו.
אמה ווטסון סיפרה שלוח הזמנים היה כל כך צפוף ואינטנסיבי בשבילה, שלא היה רגע ביום שלה שהייתה לה שליטה על חייה. היא הרגישה כלואה ומצבה הנפשי כל כך הדרדר, שאחרי צילומי הסרט הרביעי היא החליטה לפרוש. המפיקים, שלא היו מוכנים לוותר על הכוכבים שלהם, הפעילו עליה לחץ להישאר עד שלבסוף הצליחו לשכנע אותה. לאחרונה סיפרה ווטסון שההחלטה לא הייתה בהכרח טובה בשבילה ושעשתה את זה בלב כבד.
אבל למרות הכול, "הארי פוטר" ממשיך להיות אחד המותגים הכי רווחיים אי פעם. עם סרטי ספין-אוף, הצגה מצליחה ב"ווסט אנד" ותכנונים של סדרת טלוויזיה ב-HBO, נראה ש"הארי פוטר" לא יילך לשום מקום. כנראה שבסופו של דבר, אפשר להמשיך להתרפק על נוסטלגיה, אבל בו זמנית - גם להכיר בבעיות שבה.
