רן דנקר, שיגלם את עורך הדין בילי פלין במחזמר "שיקגו" שיעלה התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי בעוד כחודשיים, מוצא לא מעט קווי דמיון בין המציאות הבלתי-אפשרית שבה אנחנו חיים לבין המחזמר המצליח. "פלין מייצג אנשים שעשו דברים נוראים", הוא אומר במהלך החזרה שנערכה היום בבית ביכורי העיתים. "בימים של משפט גדול בישראל, המציאות ממש נכנסת לך לחדר החזרות. 'שיקגו' מדבר על כך שכולנו נעשה כמעט הכול בשביל להצליח, כדי שיראו אותנו ויאהבו אותנו בכל מחיר. יש אחד שעושה את זה ביתר צניעות, ויש אחד שעושה את זה כמו בילי פלין. מבחינתו, העולם מתחיל ברגע שהוא נכנס לחדר ונגמר ברגע שהוא יצא. יש משפט נהדר שהוא אומר, 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום'. אני חושב שהמחזמר הזה מציב מראה לחברה שלנו".
שיקגו מחזמר חזרה ביצועים השחקנים
(צילום : ירון ברנר)
ראית את שידור המשפט של נתניהו אתמול?
"המשפט סקרן אותי וצפיתי בו כדי לקבל קצת השראה. אני מן הסתם עוד אצפה בו. היה לי ברור שזה יהיה קרקס. זה המחזה הכי מוצלח שיש בעיר וגם המחזה הכי עצוב. אם להניח את הקרקס בצד, קשה לראות את ראש הממשלה במצב הזה. בוא נגיד שדברים קטנים מהמשפט ייכנסו גם לחדר החזרות ולמחזה. מה ייכנס? אני שומר את הקלפים קרוב לחזה".
יש קווי דמיון בינך לבין בילי פלין?
"אני צריך להפעיל את הצד האכזרי, החלקלק, שקיים בכל אחד מאיתנו במינונים כאלה ואחרים. חשבתי שיהיה לי קל לעשות את זה, אבל ברגע שנכנסנו לחדר החזרות ראיתי שהאתגר גדול. בהרבה. אלדר גרויסמן הבמאי מוציא את זה ממני בחוכמה וברגישות. ביומיום שלי אני יותר מופנם מהדמות הזאת, אבל כשאני עולה על הבמה אני די דומה לו".
אתה יכול להיות אכזרי?
"בכולנו יש את הכול. אנחנו מוציאים צבעים אחרים בכל מיני דרכים. אני אדם ששומר על מוסר וגם עובד על זה מאוד קשה, אבל כולנו קופים שמסתירים את הקוף שבנו".
"שיקגו" מתרחש בשיקגו של תקופת היובש ומבוסס על מחזה באותו שם מאת הכתבת מורין דלאס ווטקינס, שמספר על פשעים אמיתיים שעליהם דיווחה. עלילתו, שמגוללת את סיפורן של שתי נשים - ולמה קלי ורוקסי הארט, שיעשו הכול, אפילו ירצחו, כדי להתפרסם, היא סאטירה על שחיתות שלטונית בניהול משפטים פליליים ועל הרעיון של "פושע מפורסם". ההפקה הראשונה שלו עלתה בברודוויי ב-1975, ולאורך השנים הוא הועלה שם כ-6,700 פעמים. ב-2002 הפך המחזמר לסרט מצליח, שזכה בשישה אוסקרים, בהשתתפות רנה זלווגר, קתרין זיטה ג'ונס, ריצ'רד גיר וקווין לאטיפה.
בהפקה הנוכחית, שמביים אלדר גוהר גרויסמן ותעלה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, תגלם רונה לי שמעון את ולמה קלי, נערת וודוויל שרצחה את בעלה ואחותה כשתפסה אותם יחד במיטה. את נערת המקהלה רוקסי, שרצחה את בעלה, תשחק רוני דלומי, מירי מסיקה תהיה מאמא מורטון, הסוהרת הראשית בכלא שאליו נשלחת רוקסי, ואנה ארונוב תגלם את מונה, אחת הרוצחות. ליאור רונן אחראי על ההפקה המוזיקלית.
"לא ראיתי את המחזמר, רק את הסרט", אומרת רונה לי שמעון. "איך מתכוננים לזה? זאת עבודה מאוד קשה. מיוזיקל הוא אחד האמנויות הכי מורכבות וקשות לניהול. אתה צריך להיות כמה שיותר טוב בשירה, ריקוד ומשחק. אני מגלמת גיבורה טרגית שמתחילה גבוה וחווה נפילה מפוארת".
גם את חווית נפילות?
"ברור שחוויתי. הקריירה שלי וכל ההצלחות שלי הן לא רק למרות הכשלונות שלי אלא בזכותם. הם דוחפים אותך קדימה. איזה כישלונות? אני לא חושבת שיש לי זמן למנות את כולם. שמעתי כל כך הרבה פעמים 'לא' בקריירה שלי, אבל מעולם לא ויתרתי".
בתיאטרון את משחקת בעיקר במחזות זמר. זה הכי נוח לך?
"קודם כל אני מוכשרת בזה. אני גם רוקדת - רקדתי כל החיים - ואני גם שרה ומשחקת. זו גולת הכותרת שלי. חוץ מזה שמדובר באחד התפקידים הכי אלמותיים שנכתבו לנשים בתיאטרון. התפקיד הזה תמיד היה החלום שלי. גם עשיתי אותו כשלמדתי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין".
גם מירי מסיקה מלאת התפעלות מהמחזמר. "המחזה בשבילי הוא כמו קרקס - שואו, משחק, שירה וריקוד", היא אומרת. "גם העיסוק בשחיתות ותאוות הבצע ועל זה שהאמת פחות חשובה מטריד אותי. הוא בהחלט מזכיר לי את המציאות שבה אנחנו חיים עכשיו, כשהכול חיצוני והרבה פעמים גם לא מוסרי . בוחרים בפוטוגני, לא תמיד במוכשר.
"את ההקשר למציאות הקשה שבה אנחנו חיים היום תעשה אתה, אבל הוא קיים. אחרת אין סיבה להעלות את המחזה. הדברים קשים, אבל הכול יהיה נורא נוצץ ויפה במחזה. ראיתי את ההפקה הקודמת, שעלתה לפני עשרים שנה עם ריטה, מיה דגן וריקי גל. החתוליות והגמישות של ריטה הדהימו אותי. גם ב'עלובי החיים' עשיתי תפקיד של ריקי גל וגם עכשיו. מסתבר שאני הולכת אחריה בדבקות".
את גם את חתולת רחוב כמו מאמא מורטון?
"אני לא חתולת רחוב, אבל אני יכולה להתחבר לשעשוע שבזה".
שיקגו מחזמר חזרה ביצועים מירי מסיקה
(צילום : ירון ברנר)
רוני דלומי רואה ברוקסי "הגשמת חלום, מהתפקידים שחיכיתי להם שנים. היא מתוקה ומטורללת וזה כיף. אני אוהב לצאת מאזור הנוחות שלי בתפקידים שאני משחקת ולגלם דמויות אחרות. אתה לא צריך לרצוח כדי לגלם רוצחת", היא מחייכת.
עד כמה המחזה מתחבר לחיים היום?
"זאת תקופה שבה הכול מאוד כאוטי. אנשים מוכנים לעשות הרבה כדי להישמע ולהצליח. אני מקווה שבמציאות שמחוץ למחזה הדברים יתגלגלו אחרת. המחזמר עושה מזה צחוק, אבל זאת יכולה להיות גם המציאות".
