איש אחד עובד בקרקס. התפקיד שלו הוא לאסוף מדי ערב את הצואה של כל בעלי החיים ולשרוף אותה. הוא עורם שקים על גבי שקים ומגיע כל ערב הביתה מצחין מהפרשות. אחרי כמה שנים מגיע אליו יום אחד אחיו ואומר לו בשמחה: "יש לי בשורות נהדרות! מצאתי לך עבודה אצלי במשרד, תוכל לעבוד בשעות נורמליות, עם שולחן משלך ותפקיד טוב". האיש מסתכל עליו בעין עקומה ואומר "ומה, אני אעזוב את השואו ביזנס?".
"הפרנצ'ייז" – טריילר
(צילום: באדיבות HBO)
את הבדיחה הזאת מספר דניאל, עוזר במאי ראשון על סט הצילומים של סרט גיבורי-על, שבשום אופן אינו אחד מסרטי היקום הקולנועי של מארוול (ווינק-ווינק). דניאל הוא האדם שאמור לתווך בין הבמאי האמנותי הקפריזי ובין כל שאר המעגלים שמעורבים בצילומים: שחקנים שבריריים ומוגדלי-אגו, אנשי פעלולים, ניצבים וכל השאר. הוא גם זה שאמור לדאוג שהכל יתבצע לשביעות רצונו של המפיק הראשי, ולתת את הדין אם לא. דניאל (הימש פאטל, "תחנה אחת עשרה") הוא כמעט האדם השפוי היחיד על הסט של "טקטו: בעין הסערה". הוא בטח האדם היחיד שבאמת אכפת לו מהסרט עצמו, סרט אחד בסדרת סרטים המבוססת על קומיקס ידוע. הוא גם הציר של הסאטירה החדשה של HBO, שעלתה אצלנו ב-yes, סלקום tv ו-HOT, "הפרנצ'ייז".
כשאתה מתעב את מקום העבודה שלך הדבר המתבקש הוא להוליך את הטינה שלך למקום יצירתי. אפשר להניח שזה מה שעשו ארמנדו יאנוצ'י (היוצר של Veep) והבמאי סם מנדס ("סקייפול" מסדרת ג'יימס בונד, ו"אמריקן ביוטי"), יחד עם התסריטאי ג'ון בראון ("יורשים" ו"אווניו 5" של יאנוצ'י), שחשפו בראיונות שהעלילות (אם אפשר לקרוא ככה לאפיזודות קטנות ואקראיות כמעט) של "הפרנצ'ייז" מבוססות על סיפורים ששמעו וחוו במהלך הפז"מ שלהם בתעשייה. הסדרה שלהם מתכתבת גם עם תלונות מצד אנשי תעשייה שעבדו עם אולפני מארוול על תנאי עבודה בלתי-אפשריים שפורסמו בשנים האחרונות.
השלושה המירו את כל אלה לסיפור המסגרת של "טקטו: בעין הסערה", והוא כולל את כל החשודים הרגילים: אדם (בילי מגנוסן) הוא השחקן הראשי, דוגמן חסר-ביטחון שאמור לגלם את הגיבור הראשי. כוח העל שלו? הוא מסוגל לגרום לרעידות אדמה באמצעות פטיש אוויר בלתי-נראה. פיטר (ריצ'רד אי. גרנט) הוא שחקן תיאטרון בריטי שלוהק לתפקיד המשנה. הוא שם בשביל הכסף ושונא הכל. הוא גם מתעקש לפנות לכל הנוכחים (ובעיקר לאדם) במספרים במקום שמות, לפי המיקום שלהם בדף הקשר של ההפקה.
הבכיר שמייצג את האינטרס של האולפן ומגיע לפקח על התקדמות ההפקה הוא פאט (דארן גולדשטיין). אין לו מושג בקולנוע, הוא לא מכיר את אינגמר ברגמן אבל הוא יודע להפחיד את כולם. אריק (דניאל ברוהל) הוא הבמאי עם סף הסיבולת הנמוך בעולם, שמנסה להגשים את החזון האמנותי שלו על סט של מערכת משומנת ומונחית-ממון ("אתה יכול למצוא לי עז שעושה קומדיה? אני מתלוצץ אבל אני רציני"). אניטה (איה קאש) היא המפיקה החדשה שמחליפה את המפיק שפוטר. יש לה עבר רומנטי עם דניאל ותואר שני בספרות, והיא ויתרה על עבודה עם קופולה כדי לנסות להציל את השאריות של "טקטו". היא קצת מתחרטת, ובצדק. "אם אכפת לך יותר מדי מהעבודה הזאת, זה יהרוג אותך", היא מזהירה את דניאל באחת מהשיחות שלהם.
למרות כל חומרי הגלם המשובחים האלה, "הפרנצ'ייז" לא מתעלה לדרגת סאטירה מוצלחת וקולעת כמו במקרה של Veep. יכול להיות שמנדס ויאנוצ'י אכן שפכו את מררתם והלעיגו כהוגן את הגורמים שמעורבים בהפקה של ז'אנר גיבורי-העל, ובכך הקלו קצת על נטל הזעם הקדוש שהעיק עליהם, אבל הסדרה שלהם לא הבשילה לכדי סדרה ממש - כלומר עם דמויות עגולות, עלילה וכל השבאנג. דניאל הוא דמות מעוררת-אמפתיה וכצופה אתה מעוניין לראות אותו צולח את הנהר העכור שהוא הפקת "טקטו", אבל הוא הדמות היחידה שאפשר באמת להרגיש מה הולך אצלה בפנים.
3 צפייה בגלריה
לפחות יש דמות אחת שניתן להזדהות איתה. הימש פאטל, מתוך "הפרנצ'ייז"
(צילום: באדיבות HBO)
"הפרנצ'ייז" דוחסת פנימה את כל החוליים הבאמת מגוחכים של הוליווד כשהיא רודפת אחרי שורת ההכנסה – התוכן השיווקי (כדי לפנות לשוק הסיני ההפקה מנסה לשלב בעלילה טרקטורים מתוצרת סין), החבל הדק בין ריצוי רוח הזמן – למשל תפקידי נשים – ובין הפחד מזעמם של מעריצי הקומיקס שיתלוננו על שינוי העלילה המקורית, וכמובן המבט הציני על ההתנגשות בין הכסף והאמנות. היא מהירה מאוד, מנפיקה פאנץ' אחת לשתיים שלוש שניות וגם אורך הפרקים שלה קלאסי – שמונה פרקים של חצי שעה כל אחד. היא מצחיקה, זה נכון, אבל החל משלב מסוים היא פשוט מדשדשת במקום.
כנראה שמנדס, יאנוצ'י ובראון הרגישו שאם הם יעניקו לדמויות שלהם עלילה אמיתית ודילמות ממשיות הם יאבדו את אפקט ההלעגה, ולכן גדעו כל קצה חוט עלילתי שעלול להפוך למעניין יותר. לא תסבלו ב"הפרנצ'ייז", היא תעביר לכם ארבע שעות של הנאה מסוימת וחסרת מחויבות, אבל היא לא תחדש או תקסים אתכם כמו שהייתם מצפים בהתחשב ברזומה של היוצרים שלה. אם גיבורי-העל אכן בדרך למטה, והם לוקחים איתם את הוליווד כפי שאנחנו מכירים אותה, לבעוט בה בדרך למטה זה קצת משעמם בהתחשב בזה שהיא עושה את זה לעצמה מצוין.
