בוקר טוב, קוסטריצות רכות לבב שכמוכם. אמש הסתיימה העונה הנוכחית של "האח הגדול", שאין ספק שאחת התכונות היפות שלה, שאי אפשר לקחת ממנה, היא העובדה שהיא אכן הסתיימה. לפרקים נפוצו שמועות שהאח הגדול שוקל להאריך אותה לטריליון חודשים וחששתי שהיא תלווה אותנו לנצח, אבל הנה - זה הסתיים. לירון וגיא צרחו את עצמם לעייפה במעמד שליפת עצם הגמר, הייתה רק עוד פרסומת אחת בלבד ומעתוקה (שנראתה נפלא, אגב), יצאה החוצה כמנצחת וזכתה בים של קונפטי ובכמה מאות שקלים.
הרבה אנשים מסופקים עכשיו כי הבחורה הטובה ניצחה. הדיירת התמימה, שוחרת השלום, זו שיוצאת מגדרה כדי לכבות כל שריפה ולא רוצה לפגוע באף אחד. שהוכיחה שאפשר להיות חברה של כולם, עם כמה צליעות פה ושם ובלי לדעת לחשב אחוזים. אני לא רוצה אפילו להיכנס לשאלה מה היה חלקה של שיטת ההצבעה המוזרה שיושמה בגמר – חלוקה של טריליון קולות לצופים במהלך הערב כדי ליצור תחרות צמודה יותר בישורת האחרונה - בעיקר כי אני סבורה שבסופו של דבר המנצח הוא בחירה של ההפקה. לא במובן הקרימינלי של רמיית קולות אלא באופן שבו הפרקים נערכים.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
הפקה פיקחית נמדדת ביכולת שלה לבנות סיפור יפה וקוהרנטי, בכיכובו של גיבור אהוב, כדי שהצופים ירגישו שהמתמודד הנכון יצא בסוף עם הפפלינוס ומאה אלף העוקבים באינסטה, ויוכל לקחת את זה משם הלאה, אל חיים משופעי דוגמאות חינם, שת"פים וראיונות בתוכניות בוקר. שהצופים יוכלו לטפוח לעצמם על השכם על הבחירה הנבונה שעשו - איך הם זיהו את האישה הנכונה למרות כל רעשי הרקע, וידעו שהיא ראויה לשאת את נטל האחריות הכבדה שבאה עם ניצחון בעונה של "האח הגדול". שהם ירגישו טוב עם עצמם, ירגישו חלק מעשיית הצדק הפואטי וימשיכו בשקט שבע רצון להגשמת שאיפותיהם האחרות.
זה לא היה המקרה בעונה הזאת. סתיו קצין השתלטה מהר מאוד על הפרקים ובצל שלה קשה היה לייצר כל סוג של דרמה אחרת. כל הדיירים האחרים נאלצו להידרש לחלוקה הלא סימטרית של הבית - כן סתיו או לא סתיו. היא בהחלט יצרה את כל האקשן שהפקה מאחלת לעצמה, וזה נכון, היא החזיקה את כל העונה, והעונה, בתמורה, החזיקה אותה. היא יצרה המון אנטגוניזם ומצד שני גרפה הרבה אהדה, מהבחינה הזאת היא הרבה יותר ראויה לניצחון מיובל מעתוק, שרק בפרקים האחרונים הורעף עליה פתאום זמן מסך אינסופי שהגיע משום מקום ולא הצדיק את עצמו משום בחינה, אם להיות כנים. אבל איפה היינו יכולים לעמוד היום ואיזו דינמיקת דיירים היינו מקבלים, אם האח הגדול לא היה מנשק את הטבעת של סתיו כמעט בכל פרק ומגיש לה בהכנעה את זמן המסך כך שחס וחלילה לא נפספס אף "חי בסטורי" או את קול הגריסה של כל גרגר סוכר, כשהוא נדחק לדפנותיה של כוס זכוכית? אין לדעת.
האלה הטובה יודעת שסתיו קצין היא לא זוכה אידיאלית. היא דיירת בעייתית מלא מעט בחינות. היא הייתה כנה, מעניינת ורהוטה. היא הובילה את העונה הזאת בלי רומן אחד לרפואה, אצל אח גדול שמקדש רומנטיקה דביקה והיא עשתה לפתי בר מה שעשרות פרסומאים לא יעשו עבורו לעולם (אולי אפילו במחשבה תחילה). אבל היא גם התאכזרה, הטרילה, שיקרה, נתנה מתנות ואז דרשה משהו בתמורה. היא הייתה חכמה מספיק כדי להקים עליה כמעט את כל הבית ולנצל את זה כדי לאגור סימפטיה, להתקרב ולהיפתח בצמתים הנכונים, לבקש סליחה כשהיה צריך ולסלוח לאנשים שידעה שיתמכו בה. היא ידעה את הערך הטלוויזיוני של כל אחת מהפעולות האלו. היא הייתה כמה רמות מעל שאר הדיירים בתסרוט הטלנובלה שהשתתפה בה, ומהבחינה הזאת היא הייתה נכס לפורמט כמו "האח הגדול".
היא חפנה את כל זמן המסך ותשומת הלב שיכלה לתפוס, ואני לא מאשימה אותה. זה קצת כמו "שיטת השקשוקה" - אם המדינה הזניחה את הקניינים ואוצרות הטבע הכי חשובים שלה ומסרה אותם בהכנעה לחברה פרטית, הטענות שלנו צריכות להיות מופנות אל המדינה, לא אל החברה החמדנית שהסכימה לקבל את המתנה. האם באמת האופציה היחידה שעומדת בפני הצופים היא לבחור בין טיפוס מטריל כמו סתיו (על שלל איכויותיה אבל עם האופן המפוקפק בו היא יוצרת דרמה) לבין טיפוס מרצה ולא מאיים ובואו, משעמם למדי כמו מעתוק? האם לא הייתה להפקה שום אפשרות ללהק ולקדם מישהו על הטווח הזה, שלא נגוע בקיצוניות? מישהו כריזמטי, נבון, שידע לקבל את הפוקוס בשיטות קצת פחות שנויות במחלוקת (ליאל אהם אהם)? ניצחון של סתיו היה אמור להיות הרע במיעוטו, אבל ההפקה בחרה שלא להתמודד עם ההשלכות של הבחירות שלה במהלך העונה, ועשתה עיקוף מכוער למדי כדי למנוע אותו.
לגבי שאר הדיירים, אין הרבה מה להוסיף. ליאל שילם את היותו דייר כניסה שנייה; שניר קיבל אולי שבוע אחד להיות הוא עצמו, בלי אחותו ואהובתו, ואני בספק אם הוא עבר את השינוי שנהנים להדביק לו; יענקי הצליח איכשהו לנחות במקום השלישי עם אפס עלילה למעט אולי הניסיון שלו למנטר את מעתוק, סתיו תיקח את 130 אלף העוקבים שלה לשלב הבא, מעתוק ניצחה ורשת השיקה פורמט חדש של חיים בדולר ליום בחו"ל, אפרופו יוקר המחייה והכמיהה הלאומית לדרכון זר. ועד זינוק האסקפיזם הבא, תהיו חזקים.