שר התקשורת קרעי מביע ביקורת חריפה על הצנזורה הצבאית - ועבודתם מול עיתונאים בזמן המלחמה.
במכתב ששלח לרשות השנייה, לשר הבטחון גלנט, לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, לצנזור הצבאי תא"ל קובי מנדלבליט ולמנהלי ערוצי חדשות בישראל - הוא מבקש לקיים דיון בכל הקשור להתנהלות הצנזורה על פסילת אייטמים לעיתונאים ופגיעה לטענתו בחופש העיתונות.
"לאחרונה התקבלו על שולחני פניות ממספר עיתונאים, המצטברות לכדי חשש ממשי שמא הצנזור הצבאי הראשי חורג מסמכויותיו, ועושה בהן שימוש שלא למטרות שלשמן ניתנו, תוך פגיעה בחופש הביטוי של עיתונאים וגופי תקשורת, לרבות אלו המפוקחים על ידי הרשות השנייה", כתב קרעי.
"עניינן של פניות אלו הוא באיסור צנזוריאלי על פרסום ידיעה, כאשר לאחר מכן המידע מתפרסם על ידי דובר צה"ל. בחלק מהמקרים מידע שפרסומו נאסר על ידי כלי תקשורת אחד - נמסר על ידי דובר צה"ל זמן קצר אחר כך באופן בלעדי לכלי תקשורת אחרים. במקרים אחרים - מידע שעיתונאי עמל על חשיפתו נאסר לפרסום במשך מספר חודשים; שבסיומם הדברים פורסמו על ידי דובר צה"ל בתפוצה כללית".
עוד הוסיף קרעי כי "הרושם העשוי להתקבל מהצטברות המקרים, הוא שצה"ל עושה שימוש בכלי הצנזורה משיקולי תדמית. רושם זה נוצר הן בבחינת ניסוח הודעות דובר צה"ל - הממסגרות עובדות בניסוחים מחמיאים והן מהעדפתם של עיתונאים וכלי תקשורת המסקרים באופן מחמיא את צמרת צה"ל.
"חופש המידע ופירות עבודתם של עיתונאים אינם רכוש שהצנזור וצה"ל יכולים לסחור בו למטרותיהם. הסמכות הייחודית והחריגה שניתנה לצה"ל להגביל את חופש הביטוי היא כלי רגיש עם פוטנציאל הרסני, ועל השימוש בו להיות מושכל ובמשורה".
קרעי כותב כי "סמכות הצנזור קיימת אך ורק במקום שבו קיימת ודאות קרובה לכך שהפרסום המצונזר יפגע בביטחון ישראל או בסדר הציבורי. נראה כי לאחרונה גבולות הסמכות של הצנזור הצבאי הראשי היטשטשו. מצד אחד, חדשות לבקרים, אנו מגלים על המרקע ידיעות והדלפות מתוך הקבינט שעל פי השכל הישר נראה כי רצוי היה שלא יובאו לידיעת אויבינו, ומן הצד השני נראה כי פעמים רבות חופש הביטוי מוגבל ממניעים שאינם ביטחוניים, אלא יח"צניים בלבד".
הצנזורה הצבאית היא למעשה גוף בתוך מערכת הביטחון, שאמור לאשר או לאסור פרסומים בתקשורת שעולה מהם סכנה לבטחון המדינה.
בוועדה שהוקמה לפני כעשור הוגדרה שוב מטרת הצנזורה הצבאית: "כיבוד הזכות לחופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית בצד הדאגה למניעת פגיעה באינטרס ציבורי חיוני הכרוך בפרסום חומר העלול לפגוע בבטחון המדינה.
"כשיקוליה לעניין פסילת חומר הפרסום תיתן הוועדה את המשקל הראוי לעובדה כי החומר פורסם כבר כולו או חלקו באמצעות כלי תקשורת מקומיים או זרים", נכתב.
מאז פרוץ המלחמה עלו לא מעט טענות על התנהלות הצנזורה הצבאית בפסילת אייטמים, כך לדוגמא כתב כאן איתי בלומנטל מפרסם לא אחת את מערכת היחסים בינו לבין הצנזורה ברשתות החברתיות.
הוא הסביר בטוויטר כי בתהליך העבודה מול הצנזורה "מגישים את הנוסח, ואז היא מאשרת מה כן ומה לא. לעיתים יש תיקונים ולעיתים פסילה מלאה. לעיתים ניתן לערער על החלטות, לעיתים אחרי הסברים ניתן לשנות החלטות. יש כתבים שלא עוברים דרך הצנזורה- כך שיש כאן איפה ואיפה וזה מאוד מתסכל".
בלומנטל הוסיף כי "עיתונאים זרים לא נדרשים לעבור צנזורה, כך שאפשר לייחס לדיווחים. ויש שיטה של כתבים שכותבים גם בכלי תקשורת ישראלי וגם בכלי תקשורת זר כך שכל התהליך הופך לבדיחה".
את הצנזורה לא ניתן היה להשיג לתגובה.
