הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית נפתח בירושלים שלשום (יום ג'), וזו השנה ה-26 לפסטיבל מן המשובחים שבאירועי המוזיקה הקלאסית בישראל. פסטיבל עילי שלמרבה השמחה מצליח כבר שנים ארוכות לשמור על איכותו ועל רעננות מבצעיו. ולא סתם זה אולי פסטיבל המוזיקה האמנותית היחיד בישראל שלא ניתן למצוא כרטיס פנוי אחד לקונצרטים שלו.
5 צפייה בגלריה
אלנה בשקירובה, ריינר הונק וקלרה-ג'ומי קנג. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים
(צילום: Harald Hoffmann)
מאז היווסדו הפסטיבל מנוהל אמנותית בידי הפסנתרנית אלנה בשקירובה, שמצליחה להביא לפסטיבל הזה נגני-על בינלאומיים וגם צעירים יותר מוכשרי-על. במהלך שנות הפסטיבל זכינו לשמוע פה כוכבים בינלאומיים דוגמת הכנר מקסים וונגרוב, הצ'לן מישה מייסקי, והפסנתרנים אנדריאש שיף, יפים ברונפמן, מרתה ארדריץ, וכמובן גם את בעלה של בשקירובה - הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים. השנה יש אמנם כוכבים לא מעט - כמו הכנרים רנו קפוסון וריינר הונק, והזמרת דורותיאה רושמן - אבל מרבית הנגנים הם דור צעיר יותר, בני 30-40, וכולם כאמור מעולים ובנסיקה לכוֹכבוּת בינלאומית.
לביקורות מוזיקה נוספות:
וזה לא דבר של מה בכך להביא דרג כזה וכמות כזו של נגני-על לשבוע לירושלים, בוודאי על הרקע הפוליטי ומעמדה הבינלאומי הבעייתי של ישראל; מה גם שכל מי שמופיע בפסטיבל עושה זאת בחינם (למעט הוצאות הטסה והארחה).
כיצד אם כן מצליחה בשקירובה להביא מבחר כל כך משובח של משתתפים בתנאים הצנועים האלה? יתכן שבראשית הדרך מעמדו הסופר-בכיר של בעלה דניאל ברנבוים הועיל. שהרי כולם רצו להסתופף בקרבתו ולהיענות להזמנות שלו. אבל מאז עבור שנים רבות ומעמדה של בשקירובה בעולם המוזיקה הבינלאומי הוא איתן בזכות עצמה. בין השאר הודות למוניטין המעולה של הפסטיבל הירושלמי שהקימה ומנהלת אותו בהצלחה כל כך הרבה שנים.
5 צפייה בגלריה
"תופרת על הנייר" הרכבי נגנים שלדעתה החיבור ביניהם יניב ביצועים מעניינים במיוחד. אלנה בשקירובה. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים
(צילום: Nikolaj Lund)
בשקירובה לא "קונה" הרכבים מוכנים. למעשה היא "תופרת על הנייר" הרכבי נגנים שלדעתה החיבור ביניהם יניב ביצועים מעניינים במיוחד. ואז היא מזמנת אותם לירושלים, פה הם נפגשים לראשונה, מתאמנים יחד, עושים חזרות ומגבשים קולקטיב מוזיקלי אד-הוק ופרשנות ייחודית ליצירות שבשקירובה בוחרת עבורם.
עבור הנגנים, המודל הייחודי הזה והעבודה המשותפת באווירה לא מכופתרת (הם מתגוררים יחד בבית ההארחה של משכנות שאננים אל מול פני חומות העיר העתיקה) – מעניק חוויה מוזיקלית מהנה במיוחד. מה שמסביר לא במעט את נכונותם להופיע בו בחינם, ולשהות בירושלים מספר ימים לא מבוטל. שלא לדבר על כך שזו הזדמנות נדירה לנגנים הצעירים, מוכשרים ככל שיהיו, להתחכך ולנגן יחד עם כוכבים בינלאומיים מוכרים.
ומעבר לאלה יצא לפסטיבל שם בזכות קהל משובח במיוחד שמגיע אליו: רובו ירושלמי, רובו מבוגר, רובו באי פסטיבל ותיקים. אלה חובבי מוזיקה אמיתיים, מיומנים בהאזנה ממושכת, פתוחים אינטלקטואלית לחומרים לא שכיחים; קהל שנחשב לקשוב ומגיב באופן יוצא דופן.
5 צפייה בגלריה
זמרת-על גרמניה ותיקה שכבר הופיעה בארץ לא אחת. דורותיאה רושמן. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים
(צילום: Harald Hoffmann)
ובשקירובה ונגניה גומלים לקהל הזה קונצרטים מושקעים במיוחד. כל קונצרט כזה נמשך כשעתיים וחצי עד שלוש שעות - משך חריג ביותר (ואם זה היה תלוי בי הייתי מאריך עוד יותר). והוא כולל חמש יצירות קאמריות להרכבים שונים, כולל שירה. לא מדובר על קונצרטים קליטים גדושי להיטים. להפך - בשקירובה לא מתחנפת לקהל שלה, אבל גומלת לו במגש מוזיקלי מרתק במיוחד: עירוב אינטליגנטי של קלאסי עם מודרני וחדשני; של מוזיקה מאתגרת עם מוזיקה קליטה.
כך למשל שלשום שמענו שתי יצירות של גוסטב מאהלר: רביעייה לפסנתר (עם הצ'ליסט הכוכב טים פארק; ועם כוכבת בהתהוות הכנרת קלרה-ג'ומי קנג); ולקט שירים עם המצו-סופרן דורותיאה רושמן - זמרת-על גרמניה ותיקה שכבר הופיעה בארץ לא אחת. אגב, ליוותה אותה על הפסנתר אלנה בשקירובה עצמה. ושמענו גם שתי יצירות של יוהאנס ברהמס: חמישיית קלרינט שמבוצעות לעיתים נדירות יחסית (בהרכב שהוביל הכנר ריינר הונק - סוליסט מעולה ולשעבר הנגן המוביל של הפילהרמונית של וינה). ברהמס גם סיפק לקונצרט את יחידת ה"קלאסי וקל": לקט הריקודים ההונגריים שלו. ובצד אלה שמענו סונטה מופלאה לכינור מאת מלחין הרבה פחות מוכר - היהודי הרוסי (ממוצא פולני) מייצ'יסלב ויינברג. ידידו וחסידו המוזיקלי של דימיטרי שוסטקוביץ'. את הסונטה ניגנה הכנרת הצעירה והמעולה מאוד, הגרמניה ממוצא קוריאני, קלרה-ג'ומי קנג. לשמחת הקהל, הקונצרט אמש היה מעט תובעני יותר, וכלל יצירות שלא מושמעות לעיתים קרובות מדי מאת ארנולד שנברג, אלבן ברג, בלה ברטוק ואריך קורנגולד.
5 צפייה בגלריה
סוליסט מעולה ולשעבר הנגן המוביל של הפילהרמונית של וינה. ריינר הונק. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים
(צילום: Julia Wesely)
שנברג, קורנגולד, וויינברג ששמענו שלשום, הם יהודים שברחו עם עליית הנאצים - ויינברג מפולין, שנברג וקורנגולד מאוסטריה; הראשון לרוסיה, השניים לארצות הברית. הם דוגמאות טיפוסיות למלחינים מהגרים - נושא מקשר מרכזי בפסטיבל השנה.
לבריחה או להגירה של המלחינים היו סיבות שונות, בראש ובראשונה אנטישמיות כמו המלחינים היהודים שברחו מאירופה עם עליית הנאציזם; או על רקע פוליטי כמו בלה ברטוק ההונגרי שהיה פעיל אנטי-פשיסט ונימלט ערב מלחמת העולם לארצות הברית.
לעיתים סיבת ההגירה הייתה כלכלית - בין אם מחמת קשיי פרנסה או פיתוי כספי - כמו דבוז'אק הצ'כי שחי שנים בארצות הברית או ארנסט בלוך השוויצרי (ויהודי) שהשתקע בארצות הברית בתחילת המאה ה-20. ולעיתים סיבת ההגירה הייתה הרצון למנף את הפעילות המוזיקלית.
תהה הסיבה אשר תהה, מקצת ההגירות הללו שינו את הזירה המוזיקלית שאליה הם הגרו. זה בוודאי קרה בארצות הברית שבה מצאו מקלט מלחיני-על אירופאים במחצית המאה ה-20.
5 צפייה בגלריה
כוכבת בהתהוות. קלרה-ג'ומי קנג. הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים
(צילום: Marco Borggreve)
כך או כך סוגיית ההגירה, אינה אלא עילה דקה למדי לבחירת היצירות. האוֹצרוּת המוזיקלית של הפסטיבל איתנה דייה גם בלא "התירוץ" הזה. ולטעמי גדולת הפסטיבל – בצד בחירה קפדנית של נגנים מעולים ממש - הייתה תמיד בבחירה המקורית של יצירות ואיתור חומרים משל מוזיקאים מעולים אך נשכחים. הצירופים האלה יוצרים ערבים מוזיקליים שהם גם חכמים, גם עשירים, גם מאתגרים – ותמיד מהנים ביותר.
הפסטיבל מתקיים בעיקר על תרומות והדבר מאפשר, בין השאר, עלות כרטיסים סבירה יחסית למופעים מושקעים שכאלה: 170 שקלים לכרטיס (או 100 שקלים לכרטיסים של הרגע האחרון) והנחה דרמטית לסטודנטים (60 שקלים לכרטיס), אף שלצערי גם ההנחה הנדיבה הזו לא מצליחה עדיין להביא לפסטיבל את הצעירים שכולנו היינו רוצים לראות באולם.
וכמה מילים על מוזיקה בעידן הפוליטי הסוער הזה. לכאורה בילוי ערב שלם, אנין טעם ודעת, זה אסקפיזם מוחלט. אבל האמת שממש לא, כפי שהיטיב לומר זאת בערב הפתיחה יחזאל בייניש - ממיסדי הפסטיבל ויושב הראש שלו: "קיומו של הפסטיבל בעת הזו זו הצהרת הסולידריות שלנו עם המאבק לחברה ליברלית שוחרת תרבות ודמוקרטית. בעצם קיומו של הפסטיבל אנחנו מחזקים את המאבק לחברה חופשית ולתרבות רחבת אופקים ואוהבת אדם".
