הבמאי פיטר בוגדנוביץ', שנודע בזכות קלאסיקות קולנועיות כמו "ירח של נייר", הלך לעולמו בגיל 82, כך מדווחים הערב (ה') אתרים בארצות הברית.
לרבות הימים, הוא נחשב לאחד מיוצרי הקולנוע ההוליוודיים הבולטים ביותר של שנות ה-70, כשפרץ בשנת 1971 עם שובר הקופות "הצגת הקולנוע האחרונה" - סרט שזכה בשמונה מועמדויות לאוסקר (מתוכן לסרט הטוב, לבמאי ולתסריט המעובד), ולבסוף הניב שני פרסים - לשחקן ולשחקנית המשנה.
פרנסיס פורד קופולה סיפר ל"הגארדיאן" כי הוא "שבור לב" מהחדשות. "הוא היה אמן נפלא ונהדר. לעולם לא אשכח את נוכחותי בהקרנת הבכורה של 'הצגת הקולנוע האחרונה'. אני זוכר שבסיומה, הקהל זינק מסביבי ופרץ במחיאות כפיים שנמשכו בקלות 15 דקות. לעולם לא אשכח זאת, שכן הרגשתי שמעולם לא חוויתי תגובה כזו - כמה שפיטר והסרט שלו ראויים לכך. מי ייתן והוא יישן באושר לנצח, ייהנה מהריגוש של מחיאות הכפיים שלנו לנצח".
גיירמו דל טורו ספד לו: "הוא היה חבר יקר ואלוף קולנועי. הוא ברא יצירות מופת כבמאי וכאדם גאוני ביותר. הוא בעצמו ראיין וקידש את חייבם ועבודתם של יוצרי קולנוע קלאסיים יותר מכמעט כל אחד אחר בדורו".
בוגדונוביץ' נולד בשנת 1939 בניו יורק לאם יהודייה ילידת אוסטריה, ולאב סרבי נוצרי-אורתודוקסי. הוא החל את דרכו המקצועית כמבקר סרטים במגזין "אסקווייר" וכהיסטוריון קולנוע, והושפע רבות מהמבקרים הצרפתים שכתבו ב"מחברות הקולנוע" בשנות ה-50, בייחוד מפרנסואה טריפו, שעשה את המעבר ממבקר לבמאי.
בהשראתם של הבמאים הצרפתים המובילים, טריפו, ז'אן-לוק גודאר, אריק רוהמר וקלוד שאברול - במאי "הגל הצרפתי החדש", החליט בוגדנוביץ' לעבור לשבת מאחורי המצלמה ולפתוח בקריירה כבמאי.
הוא עבר ללוס אנג'לס ובאחת ההקרנות בהן נכח, פגש ברוג'ר קורמן, מי שנחשב לחלוץ בתחום הסרטים העצמאיים. האחרון הציע לבוגדנוביץ' לעבוד תחתיו, והוא הסכים מיד. הוא הספיק לשחק במספר תפקידים קטנים, לפני שכתב וביים יחד עם קורמן את סרטו הראשון, "מטרות" (1968) ו-Voyage to the Planet of Prehistoric Women.
שנים לאחר מכן הוא אמר על קורמן: "תוך שלושה שבועות הפכתי מהאיש שמביא את הכביסה - לבמאי. תוך 22 שבועות עשיתי את הכול - הפקה, צילום, עריכה, דיבוב והפצה. בשום מקום אחר לא למדתי כל כך הרבה".
בהמשך ביים גם את הסרטים "מה נשמע, דוק?" בכיכובם של ברברה סטרייסנד וראיין או'ניל (1972), וכאמור את "ירח של נייר" - גם הוא בכיכובם של אוניל ובתו טייטום - שזכתה על תפקידה באוסקר.
בוגדנוביץ' יצר גם מספר סרטי טלוויזיה בשנות ה-90, וב-2004 ביים פרק של הסדרה "הסופרנוס", שבה גם גילם במשך מספר עונות את ד"ר אליוט קופפרברג - המטפל של המטפלת של טוני סופרנו, ד"ר ג'ניפר מלפי.
בוגדנוביץ' המשיך לעסוק בבימוי, כתיבה ומשחק במהלך שנותיו המאוחרות. בין סרטיו האחרונים היו "מצחיקה שכזאת" מ-2014, בכיכובם של ג'ניפר אניסטון, אוון וילסון ו-וויל פורטה, אשר עוסק בבמאי ברודוויי שמתאהב באישה עוסקת בזנות שהפכה לשחקנית. הסרט נכתב על ידי אשתו לשעבר, לואיז סטראטן, ממנה התגרש ב-2001.
מעלליו בחייו האישיים איימו להאפיל על המוניטין שלו בתעשיית הקולנוע, כאשר ניהל רומנים עם שתיים מהכוכבות הראשיות שלו, הראשונה - השחקנית סיביל שפרד שלמענה עזב את אשתו, ואחרת - דורותי סטראטן, נערת פלייבוי שכיכבה בסרטו They All Laughed, ונרצחה על ידי בעלה.
בוגדנוביץ' הותיר אחריו שני ילדים מנישואיו לפולי פלאט (שהלכה לעולמה בגיל 72 בשנת 2011), אנטוניה וסאשי.
