אני מודה שהגעתי סקפטית. חצי שנה בלבד אחרי שאבא שלו, יהונתן גפן, הולך לעולם שכולו טוב, בתוך תהליך האבל והפרידה, הבן שלו, אביב, כבר הספיק לצלם סרט חפוז על החיים שלו ולהביא אותו לשידור? ומהיכרותנו עם החומר האנושי, לטוב ולרע, יותר סביר שלמרות תת-הכותרת "סיפורו של יהונתן גפן", זה יהיה סרט על אביב גפן ולא על אביו של גפן. היה מאוד מספק לגלות שטעיתי. הסרט "אבא. סיפור", במהלכו גפן הצעיר נע בין האנשים שהקיפו את אבא שלו בשלבים שונים בחייו ומנסה לגבש לעצמו תמונה קרובה יותר לקרקע של מי שהיה אבא שלו, מצליח להניח את גפן ז"ל בהקשר קצת יותר הוליסטי של נסיבות חייו. במיוחד עבור מי שנשאר מאחור, צמא ומתגעגע, מי שיהונתן גפן נזל לו מבין האצבעות מהר מדי ובלי שום התראה.
מתוך "אבא. סיפור"
(באדיבות קשת)
ברור, המסע של גפן עובר לא פעם דרך הקשר שלו עם אבא שלו, וגם השיפוט המוכר על סגנון ה(אי)אבהות שלו ושל נורית גפן, אמא שלו, נוכח כאן, אבל באופן מפתיע הוא לא שואב את הזרקור מהדמות של גפן האב אלא ממקד אותו עליו, וניכרת בו אפילו נימה בוגרת, וסליחה מראש על המילה - מפויסת. הפרויקט, שכלל בעיקר ראיונות של גפן הצעיר עם פיגורות כמו שלום חנוך, יהודית רביץ, דני ליטני, יאיר לפיד, ליאור דיין, דיוויד ברוזה וכמובן אמא שלו, נורית גפן (מינוס שירה גפן, משום מה). גפן עובר איתם על תחנות החיים העיקריות של אבא שלו - החיים בנהלל, ההיכרות שלו ושל נורית, מלחמת יום כיפור, המחאה הפוליטית, המעבר לניו יורק, השילוב המשוקץ - הסמים והאלכוהול והסוף. זה לא פרויקט מקיף או מסודר אלא יותר שיקוף זרם המחשבה של גפן אבל משהו בכל זאת מתחבר שם ועושה חסד עם האיש.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
מ"אבא. סיפור" עולה בעיקר תמונה של אדם שחייו הסתיימו אי שם בגיל 19 בקרב על תל פאחר. הגוף המשיך לתפקד עוד כמה עשרות שנים אבל הנשמה ביקשה רק דרכי מילוט. בהתחשב בזה, מסיק אביב, מה שקיבלתי ממנו בתור אב, זעום ככל שיהיה, היה המון יחסית ליכולות הנתינה והנוכחות שלו בשנים ההן. הפרויקט לא מחדש בהכרח, גם אם הוא מציף אפיזודות שלא סופרו מעולם, כמו שנשבע הפרומו. השאלה מי קנה לאביב גפן את הגיטרה או האם נורית גפן התבקשה בצעירותה לבחור בין יהונתן גפן לשלום חנוך היא לא יותר מתיבול פיקנטי לסיפור המרכזי. אבל המרואיינים של גפן הבן, גם אם חלקם עבשים מעט כמו שלום חנוך או חינניים כמו יהודית רביץ, מצליחים להעביר את הרוח של האיש.
1 צפייה בגלריה
זה לא פרויקט מקיף או מסודר אלא יותר שיקוף זרם המחשבה של גפן אבל משהו בכל זאת מתחבר שם ועושה חסד עם האיש. מתוך "אבא. סיפור"
(צילום: באדיבות קשת)
מעל כולם זוהרת, כמו תמיד, נורית גפן, שאם יהונתן גפן היה איש אמיץ בחייו, היא כנראה האישה האמיצה והכנה ביותר שעזרה כנגדו. היכולת שלה לראות נכונה את המציאות ובו זמנית להרפות מהעבר מובילה לרגעים ביזאריים מצד אחד, כמו זה שבו היא ואביב יושבים ומתפקעים מצחוק מהמחשבה על ילד שאכל כל יומיים, אבל גם לנכונות מלאה להכיר במעלות של גפן האב וההתמודדות הבלתי אפשרית שלו עם התלאות בחייו. השילוב של קטעי הארכיון והראיונות מצייר תמונה רכה ומאוד נוגעת ללב של יהונתן גפן, התוצאה היא פרויקט סלחני, אוהב, מצחיק ומפוכח ששומר על הרוח הגפנית המיוחדת כל כך, ונותן לנו עוד פיסה מיוצר שובב, מקסים, חכם ומיוסר שידע להגיד לנו משהו על עצמנו, ועכשיו מספרים לנו עליו.
