אולי ביקום מקביל הדברים התגלגלו אחרת, אבל בזה שאנחנו נמצאים בו קרה משהו די מדהים רגע לפני ש-2018 מחזירה ציוד: אז, בין סרטי עונת הפרסים לבלוקבסטרים כמו "אקוומן" ו"באמבלבי", עלה לאקרנים סרט שאומנם נשא את השם המחייב "ספיידרמן", אבל הציפיות ממנו לא דמו לסרטים אחרים בסדרה. אחרי הכול היה מדובר בסרט אנימציה, בזמן שהמעריצים והמעריצות עוד התרגלו לרעיון שאת ספיידרמן ה"רגיל" מגלם טום הולנד. זה לא הפך את "ספיידרמן: ממד העכביש" לסרט אינדי זניח, אבל גם איש לא חשב שדווקא הסרט הזה יהפוך ליהלום נוצץ במיוחד בכתר של סרטי הקומיקס. כבונוס, "ממד העכביש" שבר את המונופול של דיסני/פיקסאר על האוסקר לסרט אנימציה, הישג שרק חמישה סרטים הגיעו אליו קודם לכן.
חמש שנים אחר כך, נדמה שכל מי שמתעניין בז'אנר התרגל לרעיון של המולטיוורס, קרי אינספור יקומים מקבילים שלכל אחד מהם יש את הספיידרמן שלו. גם החזון האמנותי המרהיב של "לתוך ממד העכביש" נספג בזרם הדם והתווה דרך בקולנוע ובטלוויזיה. אלא שכל זה רק שכנע את פיל לורד וכריסטופר מילר, שני המוחות הסיפוריים מאחורי הסנסציה, שאין להם את הלוקסוס לעשות את אותו דבר שוב בסרט ההמשך, "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש", שיעלה לאקרנים בישראל ב-31 במאי. "חלק מההנאה מהסרט הראשון הייתה שזה משהו שעוד לא ראית", אומר מילר בריאיון ל-ynet, "לכן ההמשך לא יכול להיות מה שכבר ראית".
לראיונות נוספים במדור קולנוע:
לורד: "מה שהדהים אותנו בסרט הראשון היה שלא הייתה התנגדות לרעיון של מולטיוורס. הקהל היה לגמרי בעניין ולא התבלבל. זה אפשר לסרט החדש ללכת למקומות אפילו יותר מרהיבים, להכיר דמויות עוד יותר חריגות. לא משנה כמה הסרט משוגע; בגלל שהשורש הוא הדמויות, הקהל מתחבר".
"ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" - טריילר
(צילום: באדיבות פורום פילם)
לורד ומילר חוו על בשרם את העבודה על מותג שהמעריצים קנאים לו באובססיביות. אחרי שפרצו לתודעה בזכות הברקות אנימציה כמו "סרט לגו" ו"גשם של פלאפל" וגם החידוש הקורע של "רחוב ג'אמפ 21" וההמשכון שלו, השניים הוזמנו לסכן את מזלם עם "מלחמת הכוכבים". זה נגמר בפיצוץ סביב הסרט "סולו", למרות שהצילומים היו בשלב מתקדם. כשאני שואל אותם על ההבדל בין עבודה על סרטי ספיידרמן לעומת "מלחמת הכוכבים", אפשר להרגיש את הצלקות מבעד לדף המסרים: "כשמפקידים בידיים שלך משהו שאנשים כבר מכירים ואוהבים, הביטחון שהסרט ימצא קהל צריך לעודד אותך לקחת סיכונים", אומר לורד. "בהקשר של ספיידרמן זה לא היה עול, אלא חופש. המחויבות שלנו היא להפתיע את הקהל, לקחת אותו למקומות שהוא לא יכול לדמיין".
ואכן, התסריט שלורד ומילר רקחו ממלא את הייעוד בריבוע. "ברחבי ממדי העכביש" הוא אירוע מסעיר וסוחף, שנראה כאילו כל מי שעבדו עליו – בסך הכל 1,000 איש – עשה את זה תוך כדי שהוא לוקח פטריות. לא פלא שכשהשניים נשאלים האם מתישהו אינטליגנציה מלאכותית תהיה מסוגלת להפיק כזה סרט, התשובה שלהם היא שלילי חזק. "אינטליגנציה מלאכותית מסכמת ומשכפלת דברים שכבר ראית", חורץ לורד, ומילר משלים אותו: "בטבע שלה, אינטליגנציה מלאכותית היא חיקוי, שמוּנַע מדברים שנעשו קודם. בסרט כמו 'ברחבי ממדי העכביש' כל המטרה היא לעשות משהו חדש. AI, בהגדרה, לא מסוגל לעשות את זה. רק בני אדם".
העכביש נמצא בכל מקום
האנושיות היא גם המפתח להבנת העושר הרגשי של הסרט, שלוקח את שתי הדמויות המרכזיות מיילס מוראלס (בקולו של שאמיק מור) וגוון סטייסי (היילי סטיינפלד), למסע לא קצר ובוודאי לא פשוט למציאת הקול הפנימי שלהם, זה שאינו מוגדר על ידי כוחותיהם המיוחדים.
במקרה של מור, שפרץ בסרט המוערך Dope וכיכב בסדרה על הרכב ההיפ הופ האגדי וו-טאנג קלאן, המפגש עם ספיידרמן הוא אירוע משנה חיים הרבה מעבר לסדר הגודל של התפקיד. "אני חושב שננשכתי על ידי העכביש הזה", הוא אומר ל-ynet, "בכל פרויקט שעשיתי אני חושב שאפשר להרגיש אותו, אתה מבין? אפשר להרגיש את ההקבלה ביני לבין מיילס: ההורים שלי מג'מייקה, אני בעצם ה'אמריקאי' הראשון במשפחה. היה לי קל להבין את ההרגשה של לגדול בבית שבו התרבות אחרת".
ועדיין, יש הבדל בין אטלנטה שבה גדלת לניו יורק של מיילס.
"באטלנטה חשבתי רק איך לצאת החוצה, לעשות כסף, להיות מפורסם. ואז כשפגשתי אנשים מוכשרים אחרים הבנתי שהעניין הוא לשאול מי אני. מה הופך אותי למוכשר. לשים לב לפרטים הקטנים, איפה שאלוהים נמצא. אני חושב שאני פשוט עושה את זה: אני שם רגל אחת לפני האחרת וסומך על הבמאים שיובילו אותי למקום הנכון וגם על השחקנים והשחקניות לצדי. זה מאמץ קבוצתי".
גם מבחינת סטיינפלד, החיבור לדמות, שמקבלת הרבה יותר נפח ביקום הנוכחי מאשר בסרטי ספיידרמן אחרים, התחיל הרבה לפני הליהוק שלה לסרט. "זה כבוד גדול להיות חלק מהפרויקט ולשחק דמות אמיצה ושאפתנית. בגלל כל האיכויות האלה ועוד, זה ממש ייעוד שהקול שלה יישמע. אני ממש בת מזל שהם חשבו שאני מתאימה לגלם אותה".
מור: "אני לגמרי יכול להבין למה היוצרים ליהקו דווקא אותך".
מה ההבדל בין דיבוב למשחק מול מצלמה מבחינתכם?
מור: "כשאני על המסך אני חושב על פיזיות, שאני צריך למכור רגשות בצורה פיזית ולהיות שם. כשאני מדבב אנחנו צריכים למכור רגשות בלי קשר לאנימציה, שתהיה מגניבה בכל מקרה. האתגר של שחקן הוא להיות אמין בלי שרואים את הפרצוף שלך. זה אתגר דומה, רק אחר".
חשבתם פעם מי אתם ביקום החלופי?
מור: "אני אדם מאוד רוחני ואנסה לא לגמור את כל הזמן עם התשובה. בעיקרון, אני מאמין שכשאני הולך לישון אני עובר ליקומים מקבילים. אני מאמין שכל רעיון שאני יכול לחשוב עליו קיים איפשהו על ציר הזמן שלי. הכול אפשרי, הכול יכול לקרות וזמן הוא רק מבנה והכול מתערבב".
סטיינפלד: "בום! אני לגמרי תוהה אם יש עוד גרסה שלי, אבל אני מסכימה עם הרבה ממה ששאמיק אמר".
"לא רק 'גיבורת-על בהריון'"
הבאזז החיובי סביב הסרט הראשון בסדרה, כמו גם האפיל הכללי של המותג ספיידרמן, משך לסרט ההמשך שמות שלא רואים בדרך כלל בהפקות כאלה. אחת מהן היא איסה ריי, היוצרת המבריקה מאחורי סדרת המופת "לא בטוחה", שמדבבת ב"ברחבי ממדי העכביש" את ג'סיקה דרו: ספיידרוומן שחורה שהיא גם בהריון, מה שבקלות מסמן עוד וי של הסרט בסעיף של שבירת טאבואים. "פשוט לא ראינו דבר כזה, בכלל", היא אומרת ל-ynet על הדמות, "אבל מה שיפה זה שהיוצרים לא הגבילו את ג'סיקה רק להיותה 'גיבורת-על בהריון': היא פשוט נלחמת בפשע תוך כדי".
4 צפייה בגלריה
"היא לא רק 'גיבורת-על בהריון'". מתוך "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
כאחת היוצרות החשובות של 20 השנים האחרונות, איך זה פתאום להיות חלק מחזון של מישהו אחר?
"זה כל כך מצחיק. תודה על המחמאה, אבל ממש רווח לי להיות חלק מסיפור של מישהו אחר, אם להיות כנה. כיוצרת למדתי שאת לא רוצה לאכזב את האנשים שכתבו את הסיפור ורוצים שהוא יישמע כמוהם. הייתי רוצה שיעשו את אותו דבר בסיפורים שאני מספרת. גם בפרויקטים שלי אני אוהבת להביא במאים ובמאיות חדשים, כדי לראות את הסיפור דרך עיניים טריות זה הרבה יותר מעניין, כך שלא הייתה לי שום בעיה פשוט לשתוק ולעשות את העבודה שלי בסרט הזה".
מיהי איסה ריי במולטיוורס?
"מכיר את זה שרואים שדברים נהרסים ומכוניות עפות מהגשר? אז נראה לי שאני נמצאת באחת המכוניות האלה ושואלת 'מה קורה???'. או שאני בטח עובדת בעיתון עם פיטר פרקר ולא יודעת שהוא ספיידרמן ומתעלמת מכל הסימנים".
אחווה בשביתה
"ברחבי ממדי העכביש" יוצא לאור כשהוליווד נמצאת בצומת דרכים: לצד המשבר הכלכלי העולמי, גם שביתת הכותבים מטלטלת את הענף, שגם ככה ספג מכה קשה בגלל מגפת הקורונה. לכן כשריי נשאלת האם השינויים בהוליווד הגיעו למיצוי, היא לא צריכה עוד זמן כדי לחשוב על התשובה.
"ממממששששש לא", היא אומרת, "אנחנו בשביתת כותבים, אולי גם השחקנים ישבתו בקרוב. יש נושאים מפחידים על הכף. צריך לשים לב שכשהתסריטאים שובתים, אז תוכניות שחורות נעלמות קודם ותוכניות נעלמות בכלל, כך שזה די מעורר חשש. אבל יש גם פוטנציאל לתקופה הזאת. השאלה איך נתמודד תקבע את עתיד התעשייה, והרבה אנשים מתארגנים כדי לוודא שנתקדם למקום טוב יותר".
"אנחנו עכשיו קצת כמו 'הנוקמים'", מתבדח לורד על השביתה, "אחד הדברים המבטיחים במאבק הזה הוא האחווה שנוצרה. בגלל המאבק אנחנו זוכים לפגוש אנשים שהערצנו מרחוק במשך הרבה מאוד זמן".
הודעתם מראש שהסרט הזה פוצל לשניים, וההמשך הבא ייצא במרץ 2024. אתם לא פוחדים שהמעריצים יראו בזה מריחה?
מילר: "חשבנו שהסרט יעבוד טוב יותר כפרק אמצע בטרילוגיה. זה אפשר לנו לחפור בסיפור ולהוציא עוד רעיונות. ככה היה יותר קל".
לורד: "חשבנו גם שזה ייצא סרט יותר מעניין. הוא יאפשר לנו להפתיע את הקהל, לספר סיפור יותר מתוחכם ובסופו של דבר לשפר את הסרט. הדמויות והעלילה לא היו נושמים אחרת".
מילר: "הסרט הזה עדיין עומד בפני עצמו, מיילס מתחיל במקום אחד ומסיים אותו במקום אחר וגם לדמויות האחרות יש קשת. אבל אנחנו משאירים כמה דברים באוויר לפרק האחרון. מי לא רוצה את זה?".
