האיום הראשון נחת במסנג'ר של שרון בוננו כמו שיפוד מורעל. "'אני מגיש לך את השנאה שלי על מגש בפרטי כי את אפילו לא ראויה שאני אכתוב את זה ציבורי'", היא מצטטת, "אחר כך היו כאלה שטענו שאני שמאלנית, שאני בוגדת ושאני לא ראויה להיות מורה".
נעלבת? "איזה נעלבתי? מיד העליתי את זה לסטורי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בוננו, מורה פתח-תקוואית הגיעה לעונה הנוכחית של "בואו לאכול איתי" בכאן עם כוונות טובות ומצאה את עצמה באחד השבועות הדליקים אי פעם. והיא רק רצתה להכין טורטיות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מצד אחד של השולחן: רבקה, מפונה מהמאחז עמונה וכיום תושבת ההתנחלות עמיחי, אישה שהשומרון הוא מזרן היוגה שלה, כולל ציטטות ניו-אייג' וכיסויי ראש בוהמיים. מהצד השני מודי, ערבי מבת-ים. הדרמה הייתה מיידית: רבקה הודיעה שמודי התגלה בפרצוף הערבי שלו, עלבה בו כשהתארחה בביתו והתעקשה להדליק את הכיריים בעצמה מפני שהוא גוי. בהמשך בישלה ארוחה בהשפעת שכניה הפלסטינים והעניינים התחממו עוד יותר.
2 צפייה בגלריה
מתוך "בואו לאכול איתי"מתוך "בואו לאכול איתי"
המתמודדים הפעם הגיעו אפויים ברמת וול דאן. המארחים המנצחים מ''בואו לאכול איתי''
(צילום מסך)
בישראל של 2022 כשאיתמר בן גביר הוא מועמד לגיטימי לתפקיד שר, אף אחד לא מדבר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי למי אכפת. אבל כשהקונפליקט חובט בך בהפתעה ממסך הטלוויזיה קשה להסב את המבט. בוננו, מחנכת בישראל, ניסתה להרגיע את הניצים וחטפה על הראש.
"זה היה סוער מאוד", היא אומרת. "על המסך הראו את הרוב אבל היו עוד פיצוצים. והשיח ברשתות היה הרבה יותר עצוב. ישראל מחלקת את עצמה לשחור ולבן. ואישית אני לא זה ולא זה. אני כלום. אני מלמדת תקשורת ואני אנטי-ריאליטי. כשסיפרתי לתלמידים שלי שאני משתתפת ב'בואו לאכול איתי' זה נראה לי שיא הצביעות אחרי שאני חופרת להם שריאליטי זה חרא, זבל, תת-רמה. 'האח הגדול' ו'הישרדות' הן תוכניות שמחנכות לרדידות, מקום לערסים. אבל 'בואו לאכול איתי' זה לא ריאליטי אלא דוקו-ריאליטי.
"בכל מקרה, בגלל שלא הייתי בצד של רבקה תייגו אותי בתור שמאלנית. אורן, שגם הוא מתנחל, בכלל עף על עצמו במאה קמ"ש. עד אליו לא ראיתי אדם דתי שחושב שהוא אלוהים. הוא ורבקה שני דרמה קווינז".
לפחות האוכל של רבקה היה טוב? "מחריד. אני מאוד רגישה לטינופת. לא שותה בכוס אטומה בחיים כי זה מגעיל אותי. רגישה ברמות. אמרתי אם מביאים אותי לבית מטונף מה אני עושה? הבית של רבקה היה קרוואן מוזנח. התחלתי לאכול את הירקות שורש, פתאום נגסתי במשהו קשה, שפיץ שנראה כמו זכוכית ורבקה אמרה בשיא הטבעיות, 'אה זה כנראה נשאר מהקליפה של תפוח האדמה. שימי את זה בצד'".
אולי זאת מתנה של אמא טבע. "ואחר כך כשראיתי אותה בטלוויזיה מטפסת על השיש עם הגרביים שהיא הלכה איתן בחוץ? הזדעזעתי. זה היה דוחה. עד עכשיו אני לא מאמינה שבזמן אמת אכלתי את זה. (נאנחת) לא היה לי מושג".
אחרי שש עונות שהפכו אותה לקאלט ישראלי 'בואו לאכול איתי' ויתרה על הניסיון לעסוק באוכל וכיוונה את המצלמה היישר לבטן הרכה של המתמודדים, מתעדת כל התקטננות, בחשנות, הערה גזענית או מניפולציה. הגיהינום הוא הזולת, וכאלה ברוך השם היו בעונה הזו בשפע. אוכל מגרה היה שם קצת פחות.
גם המתמודדים הפעם הגיעו אפויים ברמת וול דאן, כולל צפייה בעונות הקודמות, ומודעות לסטריאוטיפים ולמשבצת שאליה לוהקו. המודעות הזאת הצמיחה מהתוכנית כוכבי ריאליטי כמו אודליה סויסה, דאנסי גדי ואיציק כרסנטי, אבל בעונה הזאת היא כבר מוצר בסיס. כשפאדי, איש תקשורת מהמגזר הערבי מתייחס אל עצמו כ"דמות", נדמה שהפריק-שואו הפך לנורמלי החדש.
גל אלון: "הגעתי לתוכנית כי הייתי צריך פסיכולוג. במלחמת לבנון השנייה כמעט מתי. אמא שלי נפטרה מסרטן כשהייתי ילד. אבא שלי עבר לקובה כשהייתי צעיר"
זהו בוקר הביל של אמצע השבוע, אבל בווילה של גל אלון ברמת-השרון האקלים ממוזג, המאפים חמאתיים והאורחים נימוחים. מצחיק לגלות שדווקא בעונה עם המתחרים הכי קרקסיים הזוכים הם דווקא הסולידיים בחבורה: שחר חן (32) עוסק בשיווק באינטרנט ובלוגר מנהריה, ברוריה פסטרנק-שביט ("לא מציינים גיל") אומנית רב-תחומית מירושלים, אילנה אביגל (42), רכזת בלשכת התעסוקה בבאר-שבע, שרון בוננו (49), המחנכת מפתח-תקווה, היזם הקולינרי גל אלון (43) מרמת-השרון ודנה שפירא (30), יזמית אוכל מחיפה.
מ"בואו לאכול איתי" הם עברו ישירות לסדרת ההמשך: בואו לאכול לי את הראש. כל אחד הגיע עם חתיכת פה ואג'נדה: הם צועקים, הם מדברים, הם מטנפים, הם מצטלמים עד זוב דם וסלפי. אבל כשהם מרשים לעצמם לצאת רגע מהדמות שבישלו לעצמם בסדרה, יש הפתעות. "אני יודעת שלכל אחד יהיה מה להגיד עליי", אומרת דנה, הזוכה הטרייה של שבוע חיפה, "יש לי ג'ורה, כפרה".
החרדה עולה? "אני בטיפול פסיכולוגי, אנחנו עובדות על זה יחד. בא לי לצחוק, בא לי לשמוע את הקריינות ההיסטרית של שי אביבי ובא לי שיהיה כיף. לא בא לי שיפתחו עליי. נפגשנו כל המתחרים מהשבוע שלי ואנחנו בקשר טוב, אבל יש מישהי שטינפתי על האמ-אמא שלה ואמרתי לה שתהיה מוכנה. קבענו לצפות יחד בפרק שאני מטנפת עליה. אני לא מצטערת על מילה אחת שיצאה לי מהג'ורה".
אילנה: "מישהי רשמה לי ביוטיוב: איך את, דתייה וספרדייה, ואת שמה פאה? כתבתי לה, את צריכה לבדוק את עצמך ולמה את ברשת. יש לך פלאפון כשר? למה את פה? דבר שני, לכי תעשי שיעורי בית על אהבת חינם ודרך ארץ קדמה לתורה. ויש גם את עודד, השוודי (יוצא אתיופיה משבוע באר-שבע) שזה סיפור של אהבה. אנחנו נפגשים. יצאנו לתל-אביב שנינו יחד עם סופיה".
ברוריה: "ולבעלך לא מפריע?"
אילנה: "למה שיפריע לו? בעלי תמיד אומר, 'לא הכובע קובע, לא המעיל מועיל וזקן יש גם לתיש'. הוא טיפוס של מרחב ואמר לי, 'אילנה בא לך לפגוש אותו? עופי על החיים. אני לא אעצור אותך. קחי מהר לעצמך. מגיע לך'. אני עברתי טיפולי פוריות ארבע פעמים. אוהבת את החיים. אוהבת את השם יתברך. לכן אני אומרת שלא באתי לייצג שום זרם. אני לא חרדית, לא דתייה, לא מסורתית. באתי לייצג את אילנה".
2 צפייה בגלריה
המארחים המנצחים של 'בואו לאכול איתי'המארחים המנצחים של 'בואו לאכול איתי'
מימין לשמאל: ברוריה פסטרנק-שביט, שרון בוננו, גל אלון, דנה שפירא, שחר חן, אילנה אביגל
(צילום: יונתן בלום)
אם כבר דרך ארץ, איזו מנה שברה אתכם? אילנה (מחווירה): "רוני לקח דג אמנון קפוא, טחן אותו בבלנדר וסינן, שזה יהיה ליד הסביצ'ה. ויש לי וידוי: לא טעמתי מזה. גם לא מהסביצ'ה".
ברוריה: "הזוי".
שחר: "דגים נאים זה אמא'לה".
אז לא אכלת? אילנה: "לא אכלתי וראו את זה. מה יכולתי לעשות. אבל האמת היא שהאגס היה השיא אצל רוני. להרים בידיים ככה. וכל הזמן שואלים אותי, 'איך אכלת בבתים של אחרים? רואים שחשוב לך הניקיון'".
חשבתי ששאלו בגלל הכשרות. "כולם שואלים ולכולם יש דעה. נכון שכשרות זה דבר חשוב וגם אמרתי את זה להפקה, אבל אפשר להסתדר".
רבקה לא הסתדרה והדליקה אש אצל מודי. "רבקה היא ילדה קטנה בת 24. הגעת להתארח, הוא בישל, את אורחת, אז מה הקטע של האש? יש דרך, לא צריך להעליב. מצד שני, כן חשוב לדרוש סכו"ם וצלחות וסירים חלבי ובשרי. דרשתי את זה מההפקה כבר באודישן. אמרו לי שזה בעיה. אמרתי, אם אתם רוצים אותי, זה התנאי שלי. וההפקה קנתה את הכלים בשביל המתמודדים. אפשר להסתדר".
גל: "אני אלרגי לחתולים. נכנסתי לבית של אביעד והתחילה לי נזלת. העיניים דמעו. בשלב הזה לא ראיתי את החתולים אבל ראיתי את אביעד מבשל ומזיע. ויש לי הפרעה, אני חייב שיהיה נקי. ואני בטוח שאביעד עושה מאמץ שהחתולים לא יהיו שם".
ברוריה: "הם נכנסו לקערה!"
גל: "מנה ראשונה ניסיתי. שערות של חתולים בכל מקום. מנה עיקרית הוא הכין קובה סלק בלי קובה. אני נותן ביס ואני גמור, מרגיש בפה שערה. אני רואה שהחבר'ה של ההפקה מסתכלים עליי ונקרעים מצחוק. אני שם בצד. ממשיך. ואז אני רואה גוש שערות על קציצה".
אילנה (מבועתת): "זה אחד הפחדים שלי".
גל: "אתמול ראיתי את הפרק בטלוויזיה והבן אדם הכין כרובית וברוקולי. הוא לקח טישירט, אמר: לא לבשתי אותה מלא זמן וסינן דרכה את הירקות! ואז סחט את החולצה. רציתי למות. לא האמנתי שאכלתי את זה".
ברוריה: "יש לי חמישה ילדים חרדים, לצערי. מדהימים אבל חרדים. ויעל החרדית מזמינה אותנו לקריית יערים, שזה המעוז של החרדים. אומרים לי, נחשי איזו ארוחה היא הולכת להגיש. ואני אומרת, רק לא צ'ולנט או איזה קישקע. אני שונאת. וזה מה שהיא הגישה. ואם זה לא מספיק אז הכול היא הגישה בכלים חד-פעמיים, שזה ממש דוסי. זה נורא".
דנה (מסננת): "הבחורה הכי פייק בעולם".
איך היה הצ'ולנט? ברוריה: "לא טעמתי. תמיד אמרו עליי שאני שיקסע כי אני לא אוהבת צ'ולנט".
דנה: "כפרה, טוב שלא אכלת. כמו שזה נראה לא היית ישנה כל הלילה".
רוב הזמן הם מחזיקים יפה פאסון. אבל יש רגעים שמאחורי הדאווינים מציץ לרגע משהו אחר.
איך הגעתם לתוכנית? ברור שלא בגלל האוכל או הפרס של הטיול. אילנה: "חברה רשמה אותי".
כמו בתחרות מלכת היופי. שרון: "אני נרשמתי בעצמי. ויש משהו שלא סיפרתי בתוכנית כי לא רציתי שיתייגו אותי, אבל אני סובלת מהפרעת אכילה המון שנים. יש לי אנורקסיה למעלה מ-20 שנה. שנים של הפרעות אכילה ודימוי גוף מאוד בעייתי. אני כבר בסדר. אבל לא אמרתי את זה כי לא רציתי שיסתכלו עליי רק תחת הכותרת הזאת".
איך המצלמה עזרה לך? "הייתי צריכה אותה כדי שיהיה לי נוח עם עצמי. עם איך שאני נראית. לקבל את עצמי עם הפגמים".
המנצחת של 'האח הגדול' אכלה לא מעט גזר במהלך העונה. בקבוצות המעריצים כבר התחילו הדיונים אם מדובר בהפרעה. דנה: "מטורף. אני כל כך כועסת על זה".
שרון: "הייתה תקופה שאכלתי רק גזר והידיים שלי היו כתמות. לפני חמש שנים הייתי 15 קילו פחות מהיום. ימים שלמים על קפה אחד וסוכרזית וסלט. רצו לאשפז אותי. לא הסכמתי. איך השתלטתי על זה? לא השתלטתי. היה לי משבר. זה הפך אותי לאדם מאוד רגיש שמזהה את זה אצל אחרים".
ברוריה: "אבל את נראית הכי נורמלית".
שרון בוננו: "יש לי אנורקסיה למעלה מ-20 שנה. לפני חמש שנים הייתי 15 קילו פחות מהיום. ימים שלמים על קפה וסוכרזית וסלט. רצו לאשפז אותי. לא הסכמתי"
גל: "אני הגעתי כי הייתי צריך פסיכולוג. לא הצלחתי לבטא את התסכולים ואת הבעיות שלי. במלחמת לבנון השנייה כמעט מתי. אמא שלי נפטרה מסרטן כשהייתי ילד. אבא שלי עבר לקובה כשהייתי צעיר".
ברוריה: "ואתה נראה הכי שפוי בכל העונה!"
גל: "עד היום אני אחראי על המשפחה או מה שנשאר ממנה. ואני אף פעם לא מדבר על זה. אחרי מלחמת לבנון השנייה לא תיפקדתי מינית ואני הכי מיני. כל לילה שמעתי מסוק. הלכתי לפסיכולוגית של משרד הביטחון שרצתה לדבר על הילדות ועל הגירושים. אמרתי, מה הקשר בין זה למלחמה? הביאו לי כדור, אמרתי, אני לא לוקח כדורים. התחלתי לטפל בעצמי.
"כשהתחילה הקורונה החלטתי שאני כותב את 'ספר הקקי הגדול' ומוציא את כל התסכולים דרכו. בתוכנית שתקתי ארבעה ימים וביום החמישי הכול התפרץ ממני".
דנה: "כמו לעשות קקי. אותו שחרור".
ברוריה? ברוריה: "לפני שנה וחצי איבדתי את האיש שלי. אהבת חיי, בעלי השני, היינו כמעט 30 שנה יחד והוא היה בשבילי הכול, כי התגרשתי לפני שהכרנו והיו לי חיים גיהינום. ובקורונה, בתוך שבוע וחצי, הוא הלך. זה לא עלה בתוכנית, אבל הייתי מסתובבת ברחובות ובוכה יום ולילה. הסכמתי כי חשבתי שזה יעזור לי לצאת קצת מהאבל. זה עזר".
גם התחברת לבישול? "לא במיוחד. האמת? אני שונאת לבשל".
פורסם לראשונה: 07:40, 23.09.22