המשכן החדש של הספרייה הלאומית בירושלים צפוי להיפתח לציבור הרחב בסוף אוקטובר – ולקראת הפתיחה החגיגית, סיפקה הספרייה הזדמנות לקבל הצצה ראשונה למבנה החדש, כפי שהוא נראה מבפנים. לאחר שנים רבות שבהן פעלה הספרייה מקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, היא תעבור באופן רשמי למשכנה החדש בקריית הלאום, מול משכן הכנסת וסמוך למוזיאון ישראל.
הספרייה הלאומית החדשה
(צילום: עמית דקל )
הבניין החדש במפגש הרחובות קפלן ודרך רופין משתרע על פני כ-46,000 מ"ר, והוא בן 11 קומות – חמש מהן מתחת לפני הקרקע. צורת הבניין מזכירה ספר פתוח. לצד אולמות הקריאה, שהכניסה אליהם תהיה חופשית והם יוכלו להכיל כ-600 איש, יפעל בספרייה מרכז מבקרים בתשלום ויוצגו בה תערוכות שונות. בתערוכת הקבע, "אוצר מילים", יוצגו פריטים נדירים מאוספי הספרייה – כולל בין השאר כתר דמשק, ספר תורה נדיר בן כאלף שנה (אחד מתוך 12 כתרי דמשק השמורים בספרייה), פירוש למשנה בכתב ידו של הרמב"ם, עותק מהמהדורה המודפסת הראשונה של התלמוד הבבלי ועוד.
כמו כן יוצגו פריטים מארכיונים של סופרים, משוררים והוגים עבריים ידועים. המבקרים יוכלו למצוא למשל את טיוטת כתב היד של "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר, את הפתק שנמצא על חנה סנש ביום הוצאתה להורג, מכתב שכתב אילן רמון בצעירותו לפרופ' ישעיהו לייבוביץ' והתשובה שקיבל, ואת מכתב ההתאבדות של הסופר שטפן צווייג.
הספרייה הלאומית החדשה נבנתה בעלות של כ-845 מיליון ש"ח, בתמיכת יד הנדיב – קרן רוטשילד, בסיוע משפחת גוטסמן ותורמים רבים נוספים מהארץ ומחו"ל, ובשיתוף ממשלת ישראל שמימנה 14% מהפרויקט. הבניין תוכנן בידי משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון, שבנה מבנים מפורסמים ברחבי העולם כמו מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, בניין התזמורת הפילהרמונית בהמבורג והאצטדיון האולימפי בבייג'ינג. בתכנון הבניין היה שותף גם המשרד הישראלי המבצע מן-שנער. חברת פורן שרים מלווה את הפרויקט מאז שנת 2016.
בחודשים האחרונים הועברו לבניין החדש בקריית הלאום מיליוני פריטים, כולל כ-4 מיליון ספרים ועוד מאות אלפי גיליונות של עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים, עשרות אלפי כתבי יד, אלפי מפות היסטוריות ועוד מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ועוד. מרבית הספרים ימוקמו במטמון – המחסן האוטומטי של הספרייה, המאפשר איתור של ספר בתוך דקות. במבנה החדש יפעלו גם אודיטוריום עם 480 מקומות ישיבה שיארח אירועי תרבות, וכן מרכז חינוך, חדרי לימוד שיהיה אפשר להזמין מראש ומתחמי עבודה, בית כנסת ובית תפילה לבני דתות אחרות.
מעבר ליצירות אמנות שיופיעו ברחבי הספרייה, בחזית המשכן הוקמה יצירת אבן ענקית שעיצב במיוחד לספרייה חתן פרס ישראל מיכה אולמן, בשם "אותיות אור". היצירה מורכבת מ-22 אותיות עבריות גדולות מאבן. המבקרים יוכלו ללכת בין האותיות ולהיכנס דרך מנהרה לחלל תת-קרקעי מתחת למרכז הפסל, המתכתב עם פסל "הספרייה הריקה" שהקים אולמן עצמו בברלין, במקום שבו שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים בשנת 1933.
סלי מרידור, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, אמר כי "זה רגע מרגש. פה אוצרים את המורשת הלאומית. אם לא נדע לספר את הסיפור הזה לילדים של הנכדים שלי, בשפה שלהם, לא עשינו את העבודה שלנו. יש פה טכנולוגיה מתקדמת ורוח מיוחדת של כבוד הדדי, הקשבה ושיח. אני מקווה שהמקום הזה יוכל להיות גם גשר בין עבר לעתיד, גשר רחב שאנשים רבים ומגוונים יוכלו ללכת עליו".
מנכ"ל הספרייה אורן וינברג הוסיף: "הספרייה הלאומית משנה את פניה, והמקום הזה יהיה נגיש בהרבה ופתוח לכל אחד מהציבור הישראלי, מהעולם היהודי ובכלל. אנחנו רוצים לייצר דיאלוג בין העולם הדיגיטלי והעולם הפיזי. האוספים בספרייה מקשרים כל אחד מאיתנו לעולם תרבותי, על בסיס רגש ואינטלקט. העוצמה שיש כאן היא עוצמה שאין במקום אחר".
רקטור הספרייה, שי ניצן, ציין כי "המהות האמיתית של הספרייה הלאומית היא בית האוצר הלאומי. יש כאן אוצרות ולא רק ספרים. יש כאן שפע אדיר, והספרייה הזו שונה מספרייה רגילה. כל מי שהוא חלק מהחברה בישראל מיוצג פה. המעבר לבניין החדש נועד בין היתר לאפשר לאנשים להתחבר למורשת היהודית שלהם ולמורשת הישראלית שלהם".
האדריכלים השוויצרים ז'ק הרצוג ופייר דה מרון, שהיו אחראים לבניית המשכן החדש, הוסיפו: "הפרויקט שלנו תוכנן להיות פתוח ומזמין בנוף התרבותי הייחודי של ירושלים. אנו שואפים ומחויבים לתכנן וליצור מבנים שהארכיטקטורה שלהם מתכתבת עם המקום ופונקציונלית לאנשים, ובניית הספרייה הלאומית של ישראל – מקום משכנם של אוצרות רוח מדהימים ביופיים ובחשיבותם – אפשרה לנו לממש את החזון הזה. פרויקט בניית הספרייה עורר בנו השראה ושליחות".
