עשרות הצגות ומופעים, בהם הצגות תחרות, מופעי חוצות ברחבי העיר והצגות אורחות מעבר לים ייטלו חלק בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שיחגוג 43 שנים להיווסדו ויתקיים בחול המועד סוכות (11-14 באוקטובר) באולמות האבירים, בכניסה לעיר העתיקה וברחבי העיר.
גולת הכותרת של הפסטיבל היא התחרות על פרס ההצגה הטובה ביותר, עליו יתחרו שמונה הצגות ובהן "איי לאב יו ספיישל", פולחן שנע בין החושי-פגאני לבין האוטוביוגרפי, מאת אחינועם מנדלסון; "אלמנת קש", מאת נטע שפיגלמן ואמיר יציב, הצגה לשחקנית ומחשב, כשעל הבמה זוג מבצעים, שחקנית ואמן וידיאו, שמפעילים עולם עשיר, מטורף ומוזר על מסך ענק; שלושה אווטארים שמפעילה שחקנית אחת, ועולם וירטואלי ללא גבולות שמפעיל אמן הווידיאו.
גם סיפורים אישיים יעלו במסגרת התחרות ובהם ההצגה "הכאב", אותה עיבד וביים יותם גוטל, מבוססת על ספר הזיכרונות של מרגריט דיראס מתקופת שחרור פריז. בחציו הראשון של היומן מחכה המספרת לבעלה שנעצר בשנת 1944. בחציו השני, הבעל חוזר מן השבי במצב סופני - כשהוא שוקל כ-30 קילו - ואשתו הופכת עולמות כדי להצילו, ו"בְּלוּבֵּרִי", המבוסס על כמה סיפורים שהיוו את ההשראה להצגה, שעוקבת אחר זוג בטיפולי פוריות שתקוע בחדר המתנה - שש שנים עוברות במהלך שעה וחצי. הרעיון והכתיבה הם של נטלי צוקרמן קופל.
גם ההצגה "לִינְהַארְד פּוֹקְזִי" תעלה בתחרות ותספר את סיפורו של שבט שחבריו אוגרים את רגשותיהם בגופם עד לטקס לילי, שמרכזו בכי משותף. את ההצגה מביים, כותב ומעצב עודד קוממי.
אי שם, על גבעת חול וטרשים רחוקה, מנסות חמש נערות צעירות להגשים את חלומן ולבנות יישוב חדש בארץ המובטחת. המחזמר הסאטירי הומוריסטי "על הגבעה", שיצרו קרן שפט ואליענה מגן יחד עם הכוריאוגרף אור משיח והמלחין אודי אהוד קנבל, קם בהשראת ריאיונות עם מתנחלים, מתנחלות, נערי ונערות גבעות שעלו בערוצי המדיה השונים.
עוד בתחרות ההצגה "פ.י.ת", המבוססת על המחזה "משפט פיתגורס" מאת נתן אלתרמן, שהציג פעמים בודדות לפני כ-60 שנה מול קהל מבולבל ומבקרים זועפים, ומאז לא הציג עוד. בינתיים המדע והטכנולוגיה הולידו שפע מהפכות. אולי עכשיו, בעיצומו של העידן הדיגיטלי, הגיע הזמן להפיח רוח חיים בסיפורו השכוח של הרובוט פיתגורס, ולחזור לשאלות שאלתרמן ניסח בצלילות נבואית על האדם והמכונה, המדע והאמונה, החומר והרוח, השכל והלב, האמיתי והמלאכותי. העיבוד, הבימוי והמוזיקה הם של מעין אבן.
ההצגה האחרונה בתחרות היא "פקק", אירוע תיאטרוני המתרחש בחוץ, בכביש, בין ובתוך הרכבים, ובו הדמויות והקהל חולקים את אותו פקק התנועה. המופע כולל שמונה דמויות המנסות להגיע למחוז חפצן ונתקעות יחד, כשמעליהן מרחפת השאלה הכול כך ישראלית: "למה לא נוסעים?", כשעל מלאכת הכתיבה והבימוי אמון נדב רוזיאביץ'.
גם אגף הצגות החממה, שמהווה הזדמנות לבמאים ויוצרים מבטיחים בתחילת דרכם, מספק כמה הצגות ומופעים מסקרנים. "ג'ירפות", שיצרה ג'ודי עדיני, היא כוריאוגרפיה לשש פרפומריות, העוסקת בשאלות של גדילה והיפרדות, דרך תמונות תנועתיות-חזותיות. העבודה שואבת השראה מחשבתית וויזואלית מעולם החיות: הגבוהות שראשן מנותק מתחושות הגוף, הארוכות ששפתן אילמת והמגודלות שקורסות מרוב משקל עודף.
הצגות מסקרנות נוספות הן "השראה מתוקה" של גיא כהן, שנוצרה בהשראת המשורר חזי לסקלי, ו"כמעט גן עדן", של דנה קורן ודניאל אליה זאינץ, המתרחשת בבית אבות נידח ומרוחק אליו נזרקים על ידי החברה כל הזקנים המגיעים לגיל 80. הבטחה נוספת היא "קומדיה שחורה, ארבע שפות וקוטג'", שמתארת מה קורה כשעולה מבוגרת מרוסיה, ערבייה-ישראלית פטריוטית, אשכנזי אקטיביסט, פלסטיני מרדן וקופסת קוטג' אחת נתקעים במקום הכי טעון בארץ, שדה התעופה בן גוריון? כתבו וביימו עדי סומך ולנא סברא.
באגף ההצגות האורחות תעלה "מדוע עורב דומה לשולחן כתיבה?" - פנטזיה מוזיקלית אל ארץ הפלאות, של המחזאית והבמאית הדר גלרון, בהשתתפות אנסמבל שחקנים עיוורים וכבדי ראייה. הקהל ייכנס למופע בעיניים מכוסות ויחווה את המופע דרך חושים אחרים מלבד הראייה. כשהצופים יסירו את כיסויי העיניים, הם יצפו בסרטון "דרך עיני כבד-ראייה", המתאר איך כל יציאה מהבית היא נפילה פוטנציאלית למחילת ארנב או נחיתה מופלאה בארץ פלאות. בנוסף יעלה גם "התעוררות", מחזה בהשראת "אביב מתעורר" מאת פרנק ודקינד, שמעמיד במרכזו חבורת נערים ונערות שמגלים עולם של מיניות מתפרצת, אפלה ומלאת תשוקה, שהוריהם ומוריהם מנסים להסתיר מהם. על העיבוד, הבימוי, עיצוב החלל והתנועה אחראי אביחי בלחסן.
השנה גם יחזור פסטיבל עכו לשתף פעולה עם יוצרים בולטים מחו"ל. ברשימת ההצגות מופיעה ROBOT, העוסקת בעריצות השליטים ובאדם שנשחק ונרמס תחתם, והמופע EROS, שיתוף פעולה של תיאטראות מיוון ומאוקראינה.
עוד במסגרת הפסטיבל יערך ערב הוקרה ליעקב אגמון ז"ל, מעמודי התווך של התרבות הישראלית, שהטביע את חותמו על התיאטרון הישראלי לאורך שנים ואף שימש כמנהל האומנותי של הפסטיבל במהלך שנות ה-90. האירוע יתקיים בנוכחות אלמנתו, השחקנית גילה אלמגור אגמון, שתעניק פרס מפעל חיים על שמו לנאוה צוקרמן, העומדת בראש תיאטרון תמונע. בנוסף, ייערך טקס קריאת האולם בתיאטרון עכו ע"ש יעקב אגמון. את האירוע תפיק הגר אגמון, בתו, בשיתוף הפקת הפסטיבל.
"פסטיבל עכו ה-43 מסמל את חזרתה של העיר עכו לתנופת צמיחה מיוחדת", אמר ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי ובירך את דליה שימקו שנכנסה לתפקיד המנהלת האמנותית של הפסטיבל. "אני סמוך ובטוח שכניסתה תשפיע רבות על הרוח התרבותית בפסטיבל, שממשיכה כל העת להשתנות ולהתעצם", עוד הוסיף.
"פסטיבל עכו הוא אוצר תרבותי ייחודי בנוף התיאטרון הישראלי ויש לטפח, להעצים ולהעשיר אותו", אמרה שימקו, "השנה הוגשו 326 הגשות לפסטיבל ובכך נשבר שיא של כל הזמנים. מתוך הצעות אלה הרכבנו תחרות מגוונת, הכוללת ז'אנרים שונים של תיאטרון ונוגעת במגוון נושאים. שש הצגות החממה עוסקות בנושאים חברתיים ומציגות לקהל את הדור החדש של התיאטרון. כמות ההצעות הטובות הביאה אותנו לפתוח את ה'אוהל', שהוא סוג של 'OFF-AKKO', ובכך לאפשר ליוצרים מוכשרים נוספים לקבל במה בפסטיבל החשוב הזה".