עזרא מילר פתח.ה את שנת 2022 בסערה. צו הרחקה זמני לאחר ניסיון תקיפה, והאשמה בגניבת דרכון וארנק במרץ של אותה שנה וזריקת כיסא על אישה ופגיעה בראשה באפריל. כמו כן זוג הורים טען שמילר ניהלו במשך שש שנים מערכת יחסים לא נאותה עם ילדתם שכללה "שטיפת מוח" ו"גרומינג", מקרה נוסף של האשמה בהטרדה והתנהגות לא נאותה כלפי אם וילדתה בת ה-12 שהסתיים בצו הרחקה זמני ביוני והאשמה בפריצה לבית בוורמונט וגניבת בקבוקי אלכוהול באוגוסט 2022. גם אם מילר סיפר.ה באוגוסט 2022 שהוא.היא מחפש.ת סיוע בהתמודדות עם "בעיות נפשיות מורכבות" (מי היה מאמין עליו.ה) זה עדיין היה די והותר לחסל את הקריירה שלו.ה.
"הפלאש" - טריילר
(צילום: באדיבות Tulip Entertainment)
אבל גורלו.ה של מילר לא נחרץ. "הפלאש" (The Flash) שבו הוא.היא מככב.ת בתפקיד בארי אלן עלה כ-220 מיליון דולר. בתקופה שבה מילר התחרע.ה בהוואי, וורמונט ואיפה לא, הסרט היה בתהליכי פוסט-פרודקשן מתקדמים. עבור השותפות של די-סי/וורנר, ששני סרטי גיבורי העל האחרונים שלה ("בלאק אדם" ו-"שהאזאם! 2: זעם האלים") אכזבו בקופות, לא הייתה אופציה לגנוז סרט כה יקר עם פוטנציאל רווח משמעותי. בנוסף, במהלך השנה האחרונה טופטפו לא מעט רמיזות על תגובות אקסטטיות של הקהל שראה את הסרט בהקרנות ניסיון. היו גם דיווחים על ההתפעלות האובייקטיבית לחלוטין של אנשי ההנהלה בדי-סי/וורנר ממה שסיפק להם שיתוף הפעולה בין הבמאי אנדי מוסצ'ייטי (סרט האימה "זה" מ-2017) ועזרא מילר.
אז מה עושים? "הפלאש" ממשיך לרוץ קדימה. דואגים לטיפול במילר, שולחים עורכי דין יקרים למסמס את האשמות, מעלימים אותו.ה ממסע היח"צ לסרט, ודואגים לשכנו.ה במקום שבו ניתן להשגיח עליו.ה עד ש"הפלאש" ימצה את הפוטנציאל הקופתי שלו.
יהיו שיטענו ש"הפלאש" הוא הסרט הטוב ביותר שיצא מהשותפות של די-סי ו-וורנר, אבל זו מחמאה שבהקשר הנכון שלה (קרי איכות הסרטים) היא די פושרת. למעשה זו גם קביעה מאוד לא מדוייקת. הוא מהנה לצפייה בתור קשקשת קומיקס רב-יקומית המהווה מענה ל"ספיידרמן: אין דרך הביתה" (2021), והוא בוודאי יותר מוצלח מלא מעט סרטים שיצאו מהשת"פ בין האולפנים, אבל הוא גם דרגה או שתיים מתחת ל"ג'וקר" (2019).
ביקורות קולנוע נוספות:
אפשרויות הערבוב בין ווריאציות של גיבורי-על מיקומים שונים מבטיחה רגעים של סיפוק למעריצים המושבעים. יש כאן לא רק חזרה לגילומים קודמים של גיבורי-העל של די-סי, אלא גם מידה מוגבלת של עיצוב סגנוני המחזיר את הצופים לעולם שבו הם פעלו. מבחינה זו זה סרט קצת יותר שאפתני מ"ספיידרמן: אין דרך הביתה" שבו גיבורי-העל מיקומים אחרים הגיעו לעולמו של פיטר פרקר. מצד שני, זה לא מדגדג את היצירתיות הקדחתנית והמבריקה של "ספיידרמן ברחבי ממד העכביש".
הפתיחה של הסרט מתווה את הטון הקומי השולט, גם אם בהמשך יהיו רגעים שאמורים לסחוט דמעות. ההומור בסרט עובד טוב יותר מהניסיון לרגש, אלא אם כוללים ב"רגש" גם את הסיפוק הגיקי של ריפרורים להיסטוריה של די-סי. העלילה מתחילה עם אירוע פשע שעשוי למוטט בית חולים, ובמיוחד מחלקת ילודים שלא מעט מהתינוקות הנמצאים בה עשויים להתרסק מגובה של מטרים רבים. הפלאש צריך לג'נגל בין תינוקות מרחפים בין שמיים וארץ בעודו מנסה לתפוס את כולם, ולהציל אותם משלל סכנות בחלקיקי השנייה עד ההגעה לגובה הקרקע. זו סצנת פעולה קומית, מטורללת, שברמת הביצוע הטכני נראית יותר כמו סרט מצויר מאשר לייב-אקשן. כאילו סטיבן צ'ו ("מהומה בשנחאי") ביים זאת עם חוסר כבוד מכוון לליטוש פוטו-ריאליסטית. לא כל הסרט יראה כך, אבל יהיו בו כמה רגעים משמעותיים שיעוררו תהייה לגבי הוויתור על דרגת ליטוש זו. נראה שהאינפלציה שחקה את האפקטים שניתן לקבל עבור הסכום הזעום של 220 מיליון דולר.
העלילה שואבת השראה כללית מהמיני-סדרה המפורסמת של קומיקס הפלאש שנקראה "פלאשפויינט" (2011). בארי אלן, טיפוס המפגין שלל מוגבלויות חברתיות, הוא תוצר של טראומה מילדותו. אימו האהובה נורה (מריבל ורדו) נרצחה על ידי תוקף אלמוני. אביו הנרי (רון ליוינגסטון) הורשע ברצח, ובארי מאמין לחלוטין בחפותו. זהו תמריץ מספיק טוב כדי לנסות לרתום את כוחות-העל שלו כדי לשנות את העבר.
מהירות הריצה והתנועה הבלתי נתפסות של בארי הן תוצר של שילוב בין מכת ברק וכימיקלים שנשפכו עליו. יכולות אלו מאפשרות לו גם לעבור דרך חומרים מוצקים, ובדרגת המהירות הקיצונית ביותר אפילו לאפשר לו לנוע לאחור בזמן. חרף האזהרות של ברוס ויין/בטמן (בגרסת בן אפלק) בארי מחליט לבצע תיקון קטן שעשוי למנוע את הטרגדיה המשפחתית.
לפעולה זו יש כמובן השלכות לא צפויות. התנועה היא לא רק על ציר של זמן, אלא בין צירי זמן ביקומים שונים, שבהם יש אירועי מפתח המהדהדים בווריאציות שונות בכל ייקום (רעיון שגרסה קוהרנטית שלו הוצגה גם ב"ספיידרמן ברחבי ממד העכביש"). בהתחשב בטריילרים ששוחררו לסרט, לא יהיה זה ספויילר לציין שבמרכז ההתנסויות שבארי יעבור יהיה מפגש עם בן דמותו הצעיר ונטול כוחות-העל. מילר הוא.היא כנראה האדם המושלם לשחק וריאציות שלו.ה אחד מול השני.יה. "בעיות נפשיות מורכבות" בשירות הרב-ייקום.
אטרקציה מרכזית היא חזרתו של מייקל קיטון, בן ה-71, לתפקיד בטמן - 30 שנה לאחר הופעתו השנייה והאחרונה בתפקיד זה ב"בטמן חוזר" של טים ברטון. זו הופעה משעשעת, הכוללת, כאמור, גם שיחזור מהנה של אלמנטים בעיצוב של התלבושת, הלוגו והאביזרים המזוהים עם הדמות. ישנה גם סופרגירל בכדור ארץ מקביל שאליו קאל-אל מעולם לא הגיע (סאשה קאייה בגרסה לטינית וזעופה של הדמות). יש עוד הופעות אורח שאותן, כמובן, אסור לציין. רק אומר שבכמה מקרים מדובר על הבלחות מפוקפקות מבחינה מוסרית של דמויות מהעבר. ולעומת זאת, באחד המקרים זו וריאציה של גיבור-על מסרט שהיה אמור להיות מופק אך לא התממש וזו הבדיחה הכי מוצלחת של הסרט.
לא נראה שיש טעם לחשוב יותר מדי על מה שמוצג ב"הפלאש". הסיטואציה המשפחתית והפוטנציאל סוחט הדמעות שלה נזנחת למען הריגושים של שיתוף הפעולה בין הבארי אלנים, בטמן, ו(נניח) סופרגירל. העיון באפשרויות הרב-ייקום אפילו לא מנסה להידמות לרציני, וההיגיון העלילתי של הסרט מחורר ככברה. אבל בתוך הרב-ייקום של "הפלאש" יש אמת וודאית אחת: ב-די-סי/וורנר לא היו מסכימים לאכול כל כך הרבה ח*א מעזרא מילר אם הם לא היו בטוחים שרוב הקהל ייצא מסופק מהסרט.
