קיץ. חם. חופש. קיץ. חם. חופש. ים. בריכה. אבטיח. מזגן. סרט. סבתא. ספר. סבבה. חם. בזמן כתיבת הטור הזה, המוח שלנו נמס. ובכל זאת, לאחרונה נחתו על שולחננו לא מעט ספרי ילדים משובחים שיעזרו לכם להעביר כמה דקות נעימות ודביקות של זמן איכות עם הילדים (במזגן, כמובן) - והיינו מוכרחים להתייחס. נתחיל.
יעל מתחבאת
מאת שולמית לפיד | איורים: גיל-לי אלון קוריאל | הוצאת כתר | 2021
האם יש בנמצא ילד או הורה ישראלי שאינם מתרגשים למשמע המילים "יעל! י-על!", שקוראת אמא של יעל כשהיא מחפשת אותה במחסן הארגזים? ("הבית של יעל" מאת מרים רות, איורים: אורה איל). כל הילדים אוהבים להתחבא, לחפש ולמצוא, ואם כל הנ"ל מתקיימים בספר אחד מתוק - זו כבר חגיגה.
בשפה בהירה, יומיומית וקולחת מתארת שולמית לפיד סיטואציה יומיומית ופשוטה, ומכניסה בה מתח. הקוראים הופכים לבלשים, ודרך חיפוש ואיסוף רמזים מכירים את הילדה יעל, את הבית שלה, איך היא נראית ומה היא אוהבת לעשות. בדרך, אנו מצטרפים לכלבלב שמייצג כאן דמות של משקיף או הורה. זוהי נקודת מבט מסקרנת, שמאפשרת לקורא/ת להצטרף לחוויית הסיפור באופן אקטיבי, ובאמת לחפש את יעל אשר מתחבאת בכל כפולה מאוירת. הילדים מזדהים במקביל גם עם המחפש וגם עם המתחבאת, מה שמוסיף עניין ועומק לקריאה. האיורים של גיל-לי אלון קוריאל עמוסים בפרטים שמזמינים שיטוט מהנה.
שורה לציטוט: "פתחתי חלון, / פתחתי גם דלת, / איפה יעל? ילדה תות, / ילדה שטות?"
מתאים לגילאי 5-2
איך להחביא אריה
מאת הלן סטיבנס | מאנגלית: עטרה אופק | הוצאת אגם ילדות | 2020
למה יש כל כך הרבה סיפורי ילדים על אריות? אולי כי מלך החיות מחזיק סט של תכונות כמו אצילות ומנהיגות מצד אחד ופראיות מהצד השני. הוא מפחיד ושואג ונוטה לטרוף, אבל הרעמה היפהפייה שלו דורשת כרבול. ובל נשכח שאריה הוא אחרי הכל סוג של חתול גדול.
הספר המקסים הזה נפתח כאשר יום אחד אריה מגיע לעיר כדי לקנות לעצמו כובע. הוא לא יודע שהוא מפחיד, כי הוא לא מודע לתדמיתו, ולנוכח בהלת אנשי העיר הוא בורח הישר לחצר של ילדה בשם איריס שלא פוחדת מאריות (אולי כי גם היא עדיין לא פיתחה מודעות, או לא "התקלקלה" כמו המבוגרים). היא מחליטה להחביא אותו בביתה, אבל זוהי משימה פשוטה. כשאמא של איריס מגלה את האריה הוא בורח ומתחבא ליד בניין העירייה ומשם הוא רואה דברים שאחרים לא רואים, כמו גנבים שפרצו לעירייה, ומציל את המצב בשאגה. עכשיו הוא אריה גיבור וזוכה לתהילה (וגם לכובע שרצה).
זו סיפור נהדר ומאויר להפליא על חברות, חיפוש עצמי והשקפה על העולם שלנו דרך עיניים של ילדה (ואריה). אפשר למקם אותו במדף ליד "אריה הספרייה" (מאת מישל קנודסן, איורים: קוין הוקס), "אין שם אריה" (מאת נורית זרחי, איורים: הלה חבקין) ועוד אריות רבים וטובים.
שורה לציטוט: "הם היו מוכרחים לשמור על השקט, כי לאימהות ולאבות יש לפעמים דעות מוזרות בקשר לאריות שנכנסים הביתה".
מתאים לגילאי 6-3
מוטקה?
מאת דקלה קידר | איורים: אורית ברגמן | הוצאת כנרת | 2021
סיפור מהנה ושופע הומור המוגש מנקודת מבטו של כלב עדין וחובב שירה, המספק זווית מעניינת להסתכל על העולם, בטח עבור ילדים שגובהם קרוב יותר לגובהו של כלב מאשר למבוגר. הכלב יוצא לגינה עם הבעלים שלו, אלונה, ולאחר שכלב אחר חושב אותו בטעות ל"מוטקה", הוא יוצא למסע כדי לחפש את הנפש התאומה שלו. הוא עובר דרך גינות שונות ברחבי תל אביב ופוגש כמה כלבים, אבל אף "מוטקה" לא בדיוק עונה על הציפיות שלו. במסע לומד הכלב להכיר את עצמו ואת התכונות הייחודיות שלו שהופכות אותו למיוחד ואהוב בדיוק כמו שהוא, ומכיר חברים חדשים אפילו שהם שונים ממנו - כאלה שבשעת צרה, כשהוא לא מוצא את הדרך הביתה, עוזרים לו לשוב לזרועותיה האוהבות של אלונה. אפשר לקרוא את הספר גם כמסע גילוי עצמי או של קבלה בחברה, בשכונה ובמשפחה. כל אחד מהזווית שלו.
על מלאכת האיור הופקדה היוצרת אורית ברגמן, שהיא עצמה סופרת ילדים נהדרת, וכאן קיבלה יד חופשית והתוצאה מדברת בעד עצמה. בקווי עיפרון וצבעים בהירים, מעבירה ברגמן את ההוויה הישראלית העירונית באופן מדויק ומלא רגש, עם רגעים אותנטיים לצד סוריאליסטים המוסיפים עניין והומור לסיפור. בקיצור, פנינה! נ.ב. איך באמת קוראים לכלב? לא נגלה.
שורה לציטוט: "ואם באיבוד לא נשארתי לבד, / אולי ׳כמוני בדיוק׳ מספיק רק אחד?"
מתאים לגילאי 6-3
העץ של פלצ'ר
מאת ג׳וליה רולינסון | איורים: טיפני ביק |מאנגלית: חן לב ארי | הוצאת דֹב | 2021
סיפור פיוטי על מחזוריות הטבע והחיים, מבעד עיניו של שועלון קטן בשם פלצ'ר, המודאג מכך שהעץ האהוב שלו מאבד את עליו. הם נושרים, והוא לא מבין. הוא רב עם הרוח שמעיפה אותם ועם בעלי חיים שמשתמשים בהם. הוא מנסה להדביק אותם בחזרה ולוקח את העלה האחרון למאורה שלו, עצוב. למחרת, כשהוא הולך לבקר את העץ הוא מופתע לגלות מחזה מרהיב – העץ עטוי נטיפי קרח כסופי וזוהרים. זהו סיפור נוגע ללב על אהבה ועל הצורך לשחרר גם את מי שאוהבים, שמצליח ללמד דבר מה על מחזוריות הטבע ותופעותיו ושישלח את הקורא הצעיר לחבק את העץ הראשון שיפגוש (או את סבא).
האיורים היפהפיים לוקחים חלק משמעותי בסיפור ומוסיפים רבדים משלהם. למשל, מערכת היחסים של פלצ'ר עם אימו מוזכרת במשפט קצר בהתחלת הסיפור, כשהוא מביע דאגה לעץ כי העלים שלו נהיים חומים והיא מרגיעה אותו שזה בגלל הסתיו. לאורך כל העלילה אנו נצמדים למה שפלצ'ר עובר בגפו, ולקראת סוף הספר הוא שב למאורה ובידו העלה האחרון - ואנו רואים את אימו מחכה לו. כלומר, האם היא נתנה לבנה להתמודד עם המציאות, אבל השקיפה עליו והייתה שם בשבילו. ממש כמו בחיים.
שורה לציטוט: "אל תדאג, עץ. תפסתי את העלה שלך. / תכף אסדר את זה".
מתאים לגילאי 6-3
בלה וזוזו - כמעט ארבעה ימים
מאת: איילת דיין שוורץ | איורים: ענבר הלר אלגזי | הוצאת צלטנר ספרים | 2021
ספר נוגע ללב על געגועים, פרידה וחיבוק. הראשון והמבטיח בסדרת "בלה וזוזו" שתעסוק ברגשות שונים כמו געגוע, פחד או קנאה ומה שיכול לצמוח מהם. זוזו יוצאת לחופשה ומשאירה את בלה הקטנה לבדה בבית, שם תוכל לעשות מה שיתחשק לה. לילדים כידוע אין תחושת זמן, ולכן שלושה וחצי ימים נדמים כמו נצח, ולבלה לא מתחשק לעשות כלום. הלב יוצא אל בלה הקטנה שנשארה "לבד במטבח, לבד בסלון ולבד בחדר הילדים". מה תעשה בלה בימים מלאי הגעגועים? בהתחלה היא עצובה ומשועממת, וכשדמעות זולגות מעיניה הן מזכירות לה אשכול ענבים כמו זה שקנתה עם זוזו בשוק. היא מציירת את הענבים עד שנגמרים לה הדפים. למחרת היא אוספת עלים, וביום שאחריו הולכת לים להתבונן בגלים ולאסוף צדפים. כך עובר הזמן עד שזוזו חוזרת.
נקודה מעניינת במיוחד היא ההעדר של מבוגר אחראי נוסף בסביבה. בטקסט לא מצוין כי מדובר בילדה ואמא, וייתכן כי זוהי פרשנות של המאיירת, שציירה את בלה כשועלה קטנה ואת זוזו כשועלה גדולה שעוזבת ללא הסבר ל"חופשה". ואולי ככה זה אצל שועלים? הטקסט העדין והרגיש והאיורים הפיוטיים בצבעי עיפרון מפרקים את הגעגועים לרסיסים ובונים אותם מחדש. זה מאפשר לקוראים הצעירים להתחבר לרגש שבוודאי מוכר להם, פרידה מהורה או חבר/ה, ולראות צדדים נוספים שלו.
שורה לציטוט: "בלה רצה ולקחה את הצבעים שלה והתחילה לצייר את כל הענבים שראתה, / והיו המון, / כמו המון געגועים".
מתאים לגילאי 7-4
סיפורים מהעמק הנסתר - הגל הגדול
מאת קרלס פורטה | מאנגלית: לי עברון | הוצאת עם עובד | 2021
ספר שכבר מהעטיפה מביא איתו ניחוח של ארצות מעבר לים ואוויר קריר, והראשון בסדרה המבטיחה ״סיפורים מהעמק הנסתר" שיצר קרלס פורטה. הוא מיועד לגילאי ראשית קריאה (או להקראה לבני חמש ומעלה) ובעברית ניתנה לו הכותרת הדרמטית "הגל הגדול" (במקור - The Artists).
הקוראים זוכרים להכיר את הנפשות הפועלות - שרה, טיקי, צהוב, יולה וראש בצל - דמויות החיות בעמק הנסתר החבוי הרחק בין ההרים. הן לא בדיוק מזוהות, ומזכירות יצורים מ"עמק המומינים" האהוב של טובה ינסון, אך ניכר כי שתיים מהן הן ציפורים שאמורות לעוף דרומה אל ארצות החום עם בוא הסתיו. שרה, המלווה את דרכה בתיפוף, יוצאת לבדוק לאן עפים כל העלים ברוח ופוגשת חברים חדשים; טיקי רוצה להיפרד מחברתו יולה לפני שיעוף דרומה; צהוב מחפש חבר למסע - וכולם נפגשים ומתערבבים בגל הגדול של העלים המתעופפים ברוח. לא הבנתם עד הסוף? כשתקראו את הסיפור הפיוטי הזה לצד האיורים המופלאים ותתחברו לחוויה, הכל יגיע למקומו בשלום. כשמדובר ביצירה של סופר-מאייר, אין להפריד בין הטקסט למלאכת האיור האמנותית ומרחיבת הלב. לסיכום, זהו ספר מקסים המעורר סקרנות לקראת המשך הסדרה.
שורה לציטוט: "טיקי החליט לחבר שיר כדי לזכור את היום המיוחד הזה. הוא יקרא לו 'סתיו'".
מתאים לגילאי 7-5
ביס-בום
מאת טל חן | איורים: רונה מור | הוצאת טל מאי (ספרי חמד, ידיעות ספרים) | 2021
ספר מדליק (עדיין חוקי להשתמש בביטוי הזה?) שלוקח סיטואציה יומיומית שכל ילד מכיר ומראה שהשעמום הוא בעיני המתבונן. בימינו, רוב הילדים לא יודעים באמת להשתעמם. הם רגילים לסף גירויים גבוה ומסך זמין, ולפעמים עלינו להיזכר בעצמנו (ולהזכיר להם) עד כמה חשוב להשתעמם ולבהות בהקיץ. הילד נדב משתעמם בגינה. הוא צופה בסרטון בטלפון של אימו, במהלכו מוצגת פרסומת לחטיף חדש בשם "ביס-בום" ומשתכנע שהוא יגאל אותו מייסוריו. אבל איפה מוצאים את החטיף הנחשק? הילד יוצא לחפש אותו ברחבי הגינה וקיוסקיה, ובדרך פוגש חברים חדשים וכלבה, עד ש-בום! כבר לא משעמם לו. כמו שאר הכותרים בסדרת "הספרייה שלי", הספר מצטיין במיעוט מילים והרבה עלילה, ומעוצב בכתב גדול ומנוקד עם איורים צבעוניים ומזמינים.
יש לציין לטובה את סצנת הפתיחה המציאותית של הספר, ילד שצופה בפרסומת בטלפון של אימו, שנדיר למצוא סצנות כמוה בספרי ילדים, כיוון שהדבר נתפס כ"לא חינוכי" (וחבל). כך הספר נותן להורים הזדמנות לקיים קריאה ביקורתית בליווי שיחה על נושא הפרסומות באינטרנט, רגע לפני שהילדים כבר יהיו גדולים מכדי להקשיב.
שורה לציטוט: "אוף, רציתי ביס-בום כמו בפרסומת. רציתי שבום - יהיה לי מעניין ולא משעמם".
מתאים לגילאי 8-5
הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות
מאת ינץ לוי | איורים: אבי בלייר | הוצאת כנרת | 2021
הרוק-סטאר של ספרות הילדים בארץ, ינץ לוי, חוזר עם ספר-אגדה מודרני שהוא אלגוריה לעולם שמופעל על ידי רגשות וריגושים, שקורץ להווה ומתכתב עם העבר ובקיצור "בגדי המלך החדשים" של ימינו. לוי יודע לספר סיפור. מדובר בכותב מנוסה שמסוגל להפעיל את הקהל האוהב שלו כבמטה קסם, ולמעשה, מתחשק לשמוע אותו מקריא סיפור בעל פה (נסו את הגרסה המוקלטת של עלילות "הדוד אריה"). מראש, הוא כותב את ספריו באופן כזה שהקורא ממש יכול לשמוע אותו יושב לצדו ומספר לו את הסיפור, כולל אינטונציה, תנועות ידיים ופנייה ישירה לקוראים.
"הנסיכה אביגיל" מספר על ממלכת "תרגשיה", בה חיים באושר מלך, מלכה ובתם אביגיל, עד שהמלכה מתה והמלך נכנס לדיכאון. הוא לא יוצא ממיטתו ומצב הממלכה מתדרדר. הנסיכה אביגיל, עצובה גם כן, מנסה בכל כוחותיה לעודד את אביה, מזעיקה רופאים ושולחת שליחים, אך לשווא. עד שיום אחד מגיע לארמון נוכל מפוקפק, מר טייקונוביץ', המציע למלך לשאוב את כל רגשותיו באמצעות מכשיר שבנה. במהרה מתברר שיש לו תוכנית עסקית זדונית במיוחד. אביגיל היא היחידה שיכולה להציל את המצב ולחשוף את המזימה הנכלולית.
הספר כתוב בקלילות ממכרת, שופע הומור, משחקי מילים ורגשות מכל הסוגים, ומזכיר לנו מהי המטרה האמיתית והחשובה של כל קשת הרגשות בחיים שלנו (ולמה מסוכן להתמכר לריגושים זולים שיעלו אחר כך ביוקר). על הדרך הוא גם עושה תיקון מגדרי לסיפורי האגדות הידועים, וזה בונוס של ממש.
שורה לציטוט: "בסיפורי אגדה, נסיכה שלא יודעת מה לעשות עולה לעיתים קרובות למגדל הארמון ומחכה שיגיע נסיך, יעזור לה ויציל אותה ואת ממלכתה. ואז, אחרי שהוא מציל אותה, הנסיך והנסיכה מתאהבים זה בזו בדיוק באותו הרגע, והם חיים יחדיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. אבל אביגיל לא חיכתה לשום נסיך ולבטח לא התכוונה בשום אופן להתאהב – היא הרי לא רתה לחזור ולהרגיש שום רגש. היא הבינה שהיא תצטרך לחשוב על פתרון בעצמה".
מתאים לגילאי 10-7
12 נשים
מאת עדי זליכוב רלוי | איורים: יהלי זיו | הוצאת ידיעות ספרים | 2021
ספר מקורי שמצליח לחבר בין עבר להווה, בתוספת העצמה נשית עדכנית באריזה מהודרת. ספרים על נשים חזקות מהעבר ומההווה צצים כפטריות לאחר הגשם במגוון צבעים וזנים, ויש משהו מעצים במסר שכל ילדה יכולה בימינו לעשות מה שתרצה כשתהיה גדולה, לעומת הנשים בעבר, שהוסללו לתפקיד אחד בלבד (ולא נספרו בהיסטוריה).
כמובן, יש לשפוט כל סיפור כעומד בפני עצמו אם מחשיבים אותו כספרות יפה. לכן יש להעריך את העבודה של הסופרת עדי זליכוב רלוי, ששירטטה מסלול עדין של מכתבים אישיים בין תריסר הנשים המתוארות בספר לבין פרקי המידע אודותיהן. זה הופך את הקריאה לאישית ומלאת רגש, ומחבר אותנו לימים שבהם חיו ופעלו אותן הנשים. בספר נכיר 12 נשים יהודיות מרתקות שעשו היסטוריה, כל אחת בתקופה שונה ובתחום אחר, ממקומות שונים בעולם, חלקן עלו לישראל ואחת אף נולדה כאן. ביניהן מוכרות יותר, כמו שופטת בית המשפט העליון בארצות הברתי רות ביידר-גינסבורג, והמשוררת, המלחינה וכלת פרס ישראל, נעמי שמר, ודמויות מוכרות פחות, כמו המלומדת בת המאה ה-17 שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן, התנאית אסנת ברזאני; ד"ר חנה מייזל-שוחט שהקימה את "חוות העלמות" בנהלל והאחות הראשית של בית החולים שערי צדק, זלמה מאיר, שגם הקימה שם את בית הספר לאחיות. המשותף לכולן הוא שהן הצליחו במקומות שלא היו פתוחין באותה עת בפני נשים, ובעצם העשייה שלהן תרמו, יזמו, הועילו וסללו את הדרך לכולנו. בפרק האחרון, 12 הנשים "נפגשות" לשיחה דמיונית ונותנות לנערה המראיינת אותן (ולקוראות) צידה לחיים. לסיכום: ניתן להכתיר את הספר כמתנת בת-מצווה המושלמת (לצד הצ'ק המתבקש).
שורה לציטוט: "נעמי שמר: 'נראה לי שהכי הולם יהיה לסיים בציטוט מתוך שיר על חברות, על בית ועל החוכמה לראות ולפענח את הסימנים הנכונים. צרו לכם חברות טובה ודעו לצעוד בעקבות סימני הדרך הטובה והישרה, תמיד'".
מתאים לגילאי 13-10
מיה מיטב היא סופרת לילדים ולנוער. ספריה ראו אור בהוצאות כתר ודני ספרים.
