האם אנשים נולדים רשעים, או שהרשע נכפה עליהם? זו השאלה שפותחת את המחזמר "מרשעת" (במקור, Wicked) שעלה בברודוויי לראשונה ב-2003 וכבש את ליבם של למעלה מ-65 מיליוני צופים ברחבי העולם. בסוף השבוע הבא יעלה המחזמר המצליח, שמבוסס באופן רופף על הרומן מאת גרגורי מגוויר משנת 1995, לאקרנים, ורגע לפני נצלול לתוך הסיפור שלא סופר על אודות צמד המכשפות מארץ עוץ, נחזור להפקה המקורית וההשפעה ההיסטורית האדירה שלה ונעשה סדר בכל מה שצריך לדעת לקראת אחד האירועים הקולנועיים הכי מצופים של השנה.
"וויקד" - טריילר

מי הן לעזאזל אלפבה וגלינדה?

המחזמר "וויקד" הוא בעצם סוג של פריקוול (הקדמון, יצירה שנוצרה לאחר יצירה מסוימת - אך שעלילתה מתרחשת קודם לה בציר הכרונולוגי העלילתי) לאחד הסיפורים האהובים ביותר מכל הזמנים, "הקוסם מארץ עוץ". כיאה לסיפור שמתרחש זמן רב לפני מסעה של דורותי, ובשונה מהסרט "ארץ אוז" משנת 2013 בכיכובם של ג'יימס פרנקו, מילה קוניס ומישל וויליאמס, שמהווה הקדמון משל עצמו ושמתמקד בסיפור מסגרת מקביל של הקוסם, כאן העלילה עוקבת אחרי אלפבה, מי שמוכרת בתור המכשפה הרעה מהמערב.
בשביל ליהנות מעלילת הסרט אין צורך ממשי לשלוט בכל הפרטים הקטנים בסיפורה של דורותי, אבל בדומה ליקומים עלילתיים מורכבים ומסועפים - ככל שמידת ההיכרות שלכם עם ארץ עוץ והדמויות האהובות תהיה חזקה, תוכלו לזהות איסטר אגז שיקשרו את שני הסיפורים יחדיו בצורה מפתיעה ומרגשת.
6 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "מרשעת"
מתוך הסרט "מרשעת"
אלפבה וגלינדה בלהיט הקולנועי של הסתיו. מתוך הסרט "מרשעת"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
הרבה לפני שהיא קיבלה את הטייטל המאיים, אלפבה הייתה בסך הכול נערה מבריקה, רודפת צדק ודחויה שלא באשמתה - מסיבות שאינן ידועות לה, היא נולדה ירוקה. השונות של אלפבה אומנם מבודדת אותה חברתית, אך היא לא מונעת ממנה להצטרף ללימודים באוניברסיטה המובילה במדינה - שיז - שם היא משתכנעת כי תוכל לפתח את הפוטנציאל שגלום בה. אבל אף אחד לא מבטיח שהדרך תהיה קלה, והמכשול הראשון שאלפבה פוגשת הוא גלינדה התוססת - הנערה שאיתה היא צריכה לחלוק חדר. הבחורה הפופולרית שהמראה החיצוני הוא הדבר שחשוב לה מכל, ומהווה את ההיפך הגמור ממנה. נקודת הפתיחה של השתיים רעועה למדי, כשהקשר שלהן נע בין סלידה קשה, אויבות והתנהגות בריונית, אבל דווקא מתוך המצבים החברתיים המאמללים האלה הן מצליחות למצוא שפה משותפת. משם הן מפתחות חברות אמיתית ואמיצה.
אל תתנו לשירים היפהפיים והמדבקים שמלווים את חלקו הראשון של המחזמר, לצד האווירה הצבעונית הכללית המשמחת, לתעתע בכם. כפי שיתברר בהמשך העלילה, הדברים אינם בדיוק כפי שהם נראים ומכאן הכול רק מתחיל להסתבך. אלפבה היא אכן תלמידה מוכשרת ויוצאת-דופן, והיא מוזמנת לעיר הברקת כדי לפגוש באחד והיחיד - הקוסם מארץ עוץ. גלינדה שהפכה לחברתה הקרובה מצטרפת אליה למסע המרגש, במהלכו השתיים יגלו סודות ומזימות שעתידות להאפיל על עתיד כל הממלכה, ויעמדו בפני החלטות קשות ומחירים גבוהים בחשיפת האמת.

קודם ניקח את ברודווי - ואז את העולם

הגרסה הקולנועית המצופה מגיעה כאמור לאקרנים ב-21 בנובמבר, יותר מ-20 שנה אחרי שההפקה המקורית עלתה על הבמות. כש"וויקד" עלה לראשונה הוא בישר את תחילתו של עידן חדש בבירת מחזות הזמר, כשהשילוב בין טוויסט עכשווי לסיפור קלאסי, דמויות נשיות חזקות ומעוררות השראה, מוזיקה בלתי נשכחת ותפאורה מרהיבה סחפו את קהל המעריצים שהתאהב בעולם הירוק והמנצנץ.
6 צפייה בגלריה
אידינה מנזל וקריסטין צ'נוות
אידינה מנזל וקריסטין צ'נוות
תפקיד חייהן. אידינה מנזל וקריסטין צ'נוות בחגיגות 20 השנה למחזמר
(צילום: AP)
התסריטאית וויני הולצמן והמלחין סטיבן שוורץ התבססו באופן רופף על עלילת הרומן מאת מגוויר, ויצרו עולם מקורי משלהם שחדר את ליבם של הצופים, אבל כששמים את המחזמר בקונטקסט של תחילת המילניום, ההצלחה האדירה שזכה לה אינה מובנת מאליה, ונדמה שכל השותפים להפקה הימרו בענק כשבחרו לקחת בה חלק. המחזמר נחת בניו יורק כשהעיר הגדולה והעולם עוד התאוששו ממתקפת הטרור של 11 בספטמבר.
כנראה בהתאם לתקופה, שביקשה נחמה מעולם האגדות, התיאטראות בברודוויי הציגו מגוון מחזות זמר של דיסני - "היפה והחיה" ו"מלך האריות", ואכן משהו באיכות של "וויקד" כמו לקוח מאותם העולמות - סיפור על חברות אמיצה, בחירה בטוב וליווי מוזיקלי ממכר. אבל "וויקד" היה גם שונה בנוף בכך שהוא מחזמר שיש בו המון ביקורת חברתית, עיסוק בפוליטיקה והדבר הכי יוצא דופן - הוא מובל על ידי שתי דמויות של נשים - משהו שבכלל לא ראו באותה העת.
6 צפייה בגלריה
אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
כישרון מתפרץ. אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
(צילום: AP)
לפני שהגיע לברודוויי, המחזמר עלה בבכורה בסן פרנסיסקו, וברוח התקופה הביקורות בעיתונים היו קשוחות למדי, ספק-מרושעות. למרות הרוע כל הביקורות הסכימו על דבר אחד, בעצם שניים - כשרונן האדיר של כוכבות ההפקה - אידינה מנזל וקריסטין צ'נוות. אהבת הקהל התעלתה על המבקרים והוכיחה את עצמה בענק כשההפקה הפכה לאחת ממכונות הרווח הכי משומנות בתיאטרון. מדובר במחזמר שהצליח לשבור את שיאי ההכנסות, כשבתוך 15 חודשים בלבד ההפקה החזירה את ההשקעה הראשונית של 14 מיליון דולר, ומשם הרווחים רק המריאו. ב-2006, היא כבר שברה את שיאי ההכנסות השבועיים עם סכום מדהים של מעל 1.6 מיליון דולר בשבוע אחד – והיא עשתה זאת שוב עוד מספר פעמים לאורך השנים.
במקביל, למחזמר היו חיים משל עצמו מחוץ לבמה הודות לשירים האהובים. עם תחיית עידן האינטרנט, גם מאזינים שלא זכו לצפות במחזמר יכלו להאזין לביצועים ברחבי הרשת, וכך הלהיט האיקוני ביותר מהסרט - Defying Gravity הופיע בשלל מצעדים (בהמשך גם גרסת הכיסוי מהסדרה "גלי" זכתה לתהודה רבה), ושירים נוספים כמו Popular ו-The Wizard and I זכו להכרה ברשתות החברתיות הודות לקליפים הומוריסטיים.
6 צפייה בגלריה
אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
אידינה מנזל בטקס פרסי הטוני ב-2004
(צילום: AP)
אבל כל זה לא היה מתאפשר בלי מי שהפיחו את החיים בדמויות – מנזל וצ'נוות. הן היו הראשונות שגילמו את אלפבה וגלינדה בהתאמה, ועיצבו את הדמויות בצורה בלתי נשכחת כל כך הרבה עומק, כריזמה ורגש, עד שהפכו לאיקוניות בפני עצמן.
עוד לפני תפקיד חייהן, השתיים כבר הוכיחו את עצמן על הבמות בברוודויי - מנזל פרצה ב-1996 כשגילמה את תפקיד מורין ב"רנט" והייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה בטוני, וצ'נוות שכבר גרפה טוני על תפקידה ב-You're a Good Man, Charlie Brown משנת 1999. אחרי "וויקד" השתיים המשיכו בברודוויי, כמו גם בטלוויזיה, ומנזל ביססה את עצמה כאייקון דיסני כשדובבה את דמותה של אלזה ב"פרוזן". אבל אין ספק שגילום תפקידיהן של אלפבה וגלינדה היה לנקודת מפנה עבור השתיים, שהפך כל אחת מהן לכוכבת בלתי-נשכחת. המחזמר היה מועמד ל-10 פרסי טוני, וגרף שלושה - בהם פרס השחקנית הטובה ביותר שניתן למנזל, על תפקידה של אלפבה - לצד עשרות רבות של פסלונים שגרף בשלל טקסים, כולל פרס הגראמי לאלבום המחזמר.
מאז עלייתו בברודוויי המחזמר הגיע גם לווסט אנד בלונדון, וליעדים רבים באמריקה בהם שיקגו ולוס אנג'לס, כמו גם הפקות בטוקיו, מלבורן, שטוטגרט ואוסקה, לצד סיבובי הופעות חובקי עולם. ההצלחה העולמית הוכיחה שהחברות בין שתי הדמויות הראשיות טומנת בחובה סיפור אוניברסלי שקהל מגוון ורחב עשוי להזדהות עימו.
דמותה של גלינדה כמו כותבת מחדש את הדמות הבלונדינית הסטריאוטיפית שהייתה נוכחת כמעט בכל קומדיה קולנועיות באותה התקופה, ולצידה אלפבה מהווה אנטיתזה מחוספסת, דעתנית וחסרת פחד. ככל שהעלילה מתקדמת נדמה ששתי הדמויות מורכבות יותר ממה שנדמה לכאורה, וגם הרבה יותר דומות זו לזו. לנעליהן הגדולות של מנזל וצ'נוות, ואחרי עשרות שחקניות מובילות שגילמו את התפקידים לאורך השנים, נכנסות בגרסה הקולנועית שתי כוכבות ענק - אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו.

אחרי יותר מ-20 שנה - מגיע העיבוד שכולם חיכו לו

השמועות על עיבוד קולנועי צפו כבר מזמן, ואחרי המתנה מותחת הסרט הראשון מתוך שני חלקים מגיע למסך הגדול. מי שמביים את הפרויקט השאפתני הזה הוא ג׳ון מ. צ'ו, במאי שחתום על מספר סרטי מחול מסדרת "סטפ אפ", כמה מסרטי ההופעה החיה של ג'סטין ביבר ועל הלהיט הקולנועי "עשיר בהפתעה" (Crazy Rich Asians) משנת 2018.
6 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "מרשעת"
מתוך הסרט "מרשעת"
ורוד וירוק הולכים טוב יחד. מתוך הסרט "מרשעת"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
הסרט נשען באופן בולט על הדינמיקה בין שתי השחקניות הראשיות, והליהוקים עוררו את סקרנותם של מעריצי המחזמר. בחזית הוורודה - לוהקה כאמור אריאנה גרנדה כגלינדה התוססת - זמרת פופ מהמובילות בעולם, שזכתה בפרסים רבים (כולל כמה פסלוני גראמי) ושידועה ביכולותיה הווקאליות המרשימות. גרנדה עצמה התחילה את הקריירה שלה כנערה בברודוויי, ובתור מעריצה ותיקה של "וויקד" היא סיפרה לא פעם שתפקיד החלומות שלה נמצא במחזמר.
אפילו אם לקח לה זמן להחליט איזו מבין שתי הגיבורות תפורה למידותיה, אין ספק שהיא מהווה ליהוק מושלם לתפקידה של גלינדה שדורש שירת סופרן גבוהה ומדויקת לצד חוש קומי חד. הזמרת המוכשרת הוכיחה את יכולות המשחק שלה כבר כילדה-נערה שכיכבה בערוץ ניקלודיאון, ולאחרונה הדהימה גם את הקהל הבוגר באמריקה כשהתארחה לאחרונה ב"סאטרדיי נייט לייב", הוכיחה שיש לה הומור משובח ושברה שיאי צפייה.
6 צפייה בגלריה
אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו
אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו
כימיה אדירה. אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו
(צילום: AP Photo/Chris Pizzello, File)
בחזית הירוקה נמצאת סינתיה אריבו, שחקנית וזמרת זוכת פרס הטוני על תפקידה במחזמר "הצבע ארגמן", ומועמדת לאוסקר על גילום התפקיד הראשי בסרט "הארייט" משנת 2019. אריבו הבריטית ידועה בעיקר בזכות שילוב נדיר של יכולת דרמטית עמוקה עם כישורי שירה עוצמתיים. בפן האישי, אריבו העידה בראיונות לקראת קידום הסרט שהיא מאמינה שהיא מצליחה להביא אלמנט ייחודי לגילום דמותה של אלפבה, שהסיפור שלה עוסק בשוני, תחושת זרות, ובחיפוש אחר מקום שבו תוכל להיות אמיתית ונאמנה לעצמך, בזכות העובדה שהיא מזדהה כקווירית וכביסקסואלית.
כבר במסע הקידום של הסרט ובקטעים קצרים ששוחררו מתוכו ניכר שהשילוב בין השתיים עתיר כימיה. כך קולותיהן - שהוקלטו באופן חי במהלך הצילומים - משתלבים זה בזה באופן הרמוני ומוצלח, וגם בתמיכה הגורפת שהן מרעיפות זו על זו נדמה שמעבר לחברות שעל המסך, בין השתיים התפתח קשר עמוק ומשמעותי. למרות שגרנדה ואריבו דאגו להעניק ראיונות מחויכים ואדיבים כחלק ממסע יחסי הציבור האינטנסיבי של הסרט, היו מי שפקפקו באותנטיות של התנהגותן. כך בלא מעט ראיונות, מבין הרבים שהצמד העניק במגוון יעדים ברחבי העולם, השתיים הפגינו התרגשות גדולה שהובילה לא פעם לבכי. המבחן האמיתי, אם כך, יהיה האם הקהל שיצפה בתצוגת המשחק של השתיים יתרגש גם הוא עד דמעות.
השתיים אומנם סוחבות את ההפקה על כתפיהן, אך הן לא לבד - אליהן מצטרפים שמות כמו מישל יאו ("הכל בכל מקום בבת אחת"), ג'ונתן ביילי ("ברידג'רטון") וג'ף גולדבלום - שמגלם את תפקיד הקוסם מארץ עוץ. לצידם משתתפים בסרט גם אית'ן סלייטר (שבימים אלה נחשד כבן הזוג של גרנדה) והקומיקאי בואן יאנג ("סאטרדיי נייט לייב").
הביקורות הראשונות שכבר מצאו את דרכן לרשת במסגרת מסע הקידום של הסרט משבחות את הופעותיהן של גרנדה ואריבו ואת הדינמיקה המצוינת שלהן על המסך. אף שלפי הכתוב בהן, הסרט שומר על המסרים האחידים מהגרסה הבימתית, הוא מציג שינויים מעניינים כמו דמויות חדשות ותוספות עלילתיות שלא הופיעו במחזמר המקורי. בניגוד למחזמר שאורכו כשעתיים וחצי, רק החלק הראשון של הסאגה הקולנועית נמשך כ-160 דקות, מה שמבטיח חוויית צפייה שונה בפני עצמה. בינתיים, עד ליציאת הפסקול המלא ביום בכורת הסרט, חסרי הסבלנות יכולים להתנחם בהאזנה לקטעים ארוכים מתוך הביצועים שפורסמו כבר, כמו גרסתה של גרנדה ל-Popular והביצוע של אריבו ל-The Wizard and I. אך כדי לגלות אם הסרט עומד בהייפ שנבנה במשך שני עשורים, האם הוא מצדיק את כל הדמעות, והכי חשוב – איך הסיפור מסתיים – נצטרך להמתין לחלקו השני, שייצא ב-26 בנובמבר 2025.