בתחילת 2021 התנפץ אל האינטרנט גל נוסף של ריטואל מוכר: צדדים מכוערים ולא ידועים של אישיות מוכרת נחשפו, בעקבות יציאה מהארון של קורבנות להתעללות רגשית ואף פיזית. במקרה הזה עמד במרכז הסערה השחקן ההוליוודי, ארמי האמר, הגולדן בוי האמריקני, שמוכר בעיקר מהסרטים "הרשת החברתית", "קרא לי בשמך" ו"מוות על הנילוס". זמן קצר לאחר מכן קיבל ספר אוטוביוגרפי שכתבה בעבר הדודה של האמר, קייסי, תהודה נוספת בטיקטוק. התכנים בספר הרחיבו את העדשה דרכה נבחן המקרה של האמר והבהירו שהנטיות שלו מושרשות לפחות כמה דורות אחורה, אל אבות אבותיו, שגם הם, מסתבר, החזיקו באותה תפיסת עולם מתעללת ומשפילה של האנשים - ובעיקר הנשים – שהקיפו אותם.
הסדרה התיעודית House of Hammer ("הסודות של משפחת האמר"), שעלתה בסוף השבוע האחרון בדיסקברי+ (שירות הסטרימינג של ערוץ דיסקברי), מצטרפת לז'אנר ה"ויקיפדיה הוויזואלית" של סדרות הדוקו, כלומר היא הגרסה הטלוויזיונית לקריאת הערך באינטרנט. היא לא תחדש במידע למי שעקב אחרי סיקור השערורייה ברשתות החברתיות, אבל היא תסדר לו יפה את כל השתלשלות האירועים, תוסיף כמה אפקטים להגברת הרושם ותצמיד פנים וקולות לעדויות.
"הסודות של משפחת האמר" נפתחת עם הקלטות קוליות שהאמר שלח לבנות זוגו דאז, ומפרטות פנטזיות שאי אפשר לטעות בהן: קניבליזם, התעללות פיזית ואונס. פנטזיות וגם חיבה ל-BDSM אינן עבירה על החוק, מדגישים מרואיינים בסדרה, אבל מאז כבר הוגשה נגד האמר תלונה על אונס שעדיין מחכה לפסיקת בית המשפט. לפי העדויות האמר לקח את החיבה שלו ל-BDSM כמה צעדים קדימה, ונטרל אותה מהמרכיב החשוב ביותר שלה - הסכמה. אין טעם לפרוש פה את כל יריעת המעללים של ההאמר, שאמורים להגיע בסמיכות לאזהרת טריגר בולטת. אפשר לסכם את הסדרה כאוסף של צילומי מסך מהרשתות החברתיות, הדמיות של חילופי הודעות טקסט בטלפון וראיונות גלויי פנים עם כמה נשים שמספרות על החוויה שלהן כבנות הזוג של האמר.
החל מהפרק השני (מתוך שלושה) מצטרפת לשיח גם קייסי האמר, הדודה של ארמי ואחותו של אביו, מייקל. היא שוטחת את העדות האישית שלה, שהתפרסמה גם בספר בהוצאה עצמית בשם Surviving My Birthright מ-2015, על היותה בת לאב מתעלל ונרקיסיסט. היא גוללת את תולדות המשפחה שני דורות אחורה עד לארמונד האמר, סב-סבו של ארמי, טייקון שועה עולם שלא בחל באמצעים כמו אילוץ המאהבת שלו לבצע אופרציה ניתוחית שתעקר אותה, שימוש תדיר ברמייה בעולם העסקים ופיזור שוחד ואיומים לכל דכפין. העדות של קייסי, הגם שהיא לא חדשה, היא ציר מרכזי ב"הסודות של משפחת האמר" ומנסה לומר משהו על כך שנרקיסיזם והתעללות לא צומחים בוואקום, אלא "מטופחים" ומקבלים תוקף באמצעות חינוך, או יותר נכון בהיעדרו.
אפשר להגיד הרבה דברים על האינטרנט, אבל אי אפשר להפחית במשמעות העצומה שהוא העניק לקהילתיות החדשה, כאשר התנהגויות חברתיות שהיו מושתקות בעבר - כי הקורבנות לא יכלו לתקשר אחד עם השני - מוטחות עכשיו בפניהם של מי שהיו מעדיפים להסתיר אותן. תרבות הביטול, גם אם עוד לא התכיילה על הפרופורציות הטבעיות שלה, מבהירה למי שלא ינק את הערכים הנכונים בבית שהתנהגויות מסוימות לא יהיו מקובלות עוד בחברה ולא יאפשרו לאנשים שמחזיקים בהן להמשיך ולהיות חלק ממנה.
"הסודות של משפחת האמר" היא לא מופת של דוקומנטריה ואפילו לא מביאה לשולחן פרטים חדשים, אבל היא עוד חוליה בשרשרת שנועדה לקטוע שרשרת אחרת של ניצול, התעללות ובושה. יש מקרים בהם אני אוהבת לדמיין את אלוהי האינטרנט יושבת בין ענני בינה מלאכותית ומחייכת לעצמה, כי היא יודעת שהיא עשתה משהו טוב. המקרה של ארמי האמר הוא בהחלט אחד מהם.