טקס פרסי האמי לשידורי חדשות ותוכניות תיעודיות שהתקיים לפנות בוקר (ה') בניו יורק מטעם האקדמיה האמריקנית לטלוויזיה אמור להתנהל כאירוע נוצץ ומשמח. זאת למרות התכנים הקשים שהוצגו במהלך הערב משדות הקרב בסודאן ואוקראינה, משבר הפליטים העולמי, מגפות הסמים והנשק הבלתי-מפוקח בארצות הברית, איומי ההתחממות הגלובלית וכמובן המלחמה בעזה שעמדה במרכז הבמה. המנצחת הגדולה של הטקס הייתה רשת CNN שגרפה שלל פרסים, רובם על סיקורה את טבח 7 באוקטובר והמתקפה העוקבת על עזה, אולם הגיבורים האמיתיים של האירוע, לפחות על פי הדוברים השונים, הם העיתונאים הפלסטינים שקיפחו את חייהם במהלך עבודתם. "עיתונות אינה פשע", קראו מעל הבמה חלק מהיוצרים הזוכים. בין השאר הם כיוונו לביסאן עודה, הצעירה העזתית שלה הוענק פרס אמי על תוכנית הרשת שלה "אני ביסאן מעזה ואני עדיין בחיים".
עודה בת ה-25 הפכה לאחד מהקולות הבולטים של תושבי עזה תחת מתקפת צה"ל ודיווחיה זכו לתהודה גדולה דרך רשת AJ+ שפועלת כחלק מרשת אל-ג'אזירה. באוגוסט האחרון הוגשה לאקדמיה האמריקנית דרישה מטעם חברי ארגון Creative Community for Peace (בהם חיים סבן, דברה מסינג ושרי לנסינג) לפסול את מועמדותה של עודה בגלל חשד לחברותה בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין הנחשב לארגון טרור על פי הממשל האמריקני. ראשי האקדמיה האמריקנית לטלוויזיה דחו את התביעה לפסול את עודה וטענו כי אין כל הוכחות להשתייכותה לארגון. אל ג'זירה מצידה הצהירה כי היא מגבה אותה על רקע "הניסיונות להשתיק את הדיווחים שלה מעזה". בסופו של דבר, זכתה עודה בפרס על דיווחיה מבית החולים שיפא במסגרת הסיפור החדשותי הקשה הקצר הטוב ביותר.
"הפרס הזה הוא הוכחה לעוצמה של אישה אחת עם אייפון אחד ששרדה כמעט שנה של הפצצות", אמר מעל הבמה ג'ון לורנס, מפיק ב-AJ+ שקיבל את הפרס בשמה של עודה, "יותר ממאה עיתונאים פלסטינים נהרגו בעזה, ובהם כמה מהקולגות שלנו מאל ג'זירה. המשרד שלהם בגדה המערבית הכבושה נסגר באיומי נשק בשבוע שעבר. אנחנו מודים לכם, קהילת העיתונאים הבינלאומית, על התמיכה בביסאן ובצוות של AJ+ ומבקשים מכם להצטרף לקריאה שלנו שעיתונות היא לא פשע". אל ג'זירה זכתה בפרס נוסף בקטגוריה אחרת לגמרי על סיקור האקלים ומזג האוויר על כתבת The Shark Fin Hunters ששודרה במסגרת תוכנית התחקירים של הרשת Fault Lines. הכתב המוביל ג'ון ראשינג הודה לנוכחים, חלק שבחים לביסאן עודה והקריא בפניהם את שמותיהם של כמה מעיתונאי אל ג'זירה שנהרגו על ידי צה"ל ובהם שירין אבו-עקלה.
חברי צוות ערוץ 4 הבריטי שזכו על בפרס האמי הבינלאומי לסיקור חדשות על סדרת התחקירים שלהם "בתוך עזה: ישראל וחמאס במלחמה", הצדיעו גם הם לעיתונאי אל ג'זירה. "אני רוצה להודות גם למועמדים האחרים, במיוחד אל-ג'זירה, שיש להם מחויבות יוצאת דופן ואיבדו רבים מהכתבים שלהם במהלך המלחמה בעזה", אמר המגיש מאט פריי לאחר קבלת הפרס, "אני רוצה להזכיר לכם ש-160 עיתונאים נהרגו במלחמה הזאת לאורך השנה האחרונה. ולכן אנחנו שם כדי להיות עדים, וככל שתהיה לנו יותר גישה לעזה כך ייטב". שותפתו להפקה אסמי וורן עמדה על חשיבות העיתונאים המקומיים שמביאים את החומרים מתוך הרצועה: "עדויות מהשטח הן מה שאנחנו עושים והקונפליקט הזה היה מאוד מאתגר, כי אנחנו כעיתונאים בינלאומיים לא יכולים להיכנס לעזה עצמה. בתקופה הזאת היינו צריכים לעבוד עם עיתונאים וקולנוענים עצמאיים בעיקר מתוך עזה כדי לשמש כעדים לאמת, להגיע ללב הסיפור".
עוד בין המנצחים שהצטרפו לקריאות נגד הרג עיתונאים בעזה היא כתבת CNN הבכירה, קלריסה וורד, שבמהלך השבועות הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר הביאה את סיפורם של קורבנות הטבח בעוטף עזה, וזכתה בשני פרסים. "אנו מביעים הזדהות עם הקולגות שלנו. ומביעים צער ועצב על רבים מהם שאיבדו את חייהם במלחמה הברוטלית הזאת. עיתונות היא לא פשע", אמרה וורד בנאומה אחרי קבלת הפרס הראשון על הדיווח החדשותי בשידור חי הטוב ביותר, שהוענק לה כמי שהובילה את סיקור "מלחמת ישראל-חמאס" עבור CNN. וורד זכתה בפרס אישי על הסיקור החדשותי המתמשך הקצר הטוב ביותר על השיחה המצמררת עם תומאס הנד שבדמעות הכיר תודה על כך שהתבשר שבתו בת התשע אמילי נהרגה ולא נחטפה (בשורה שבדיעבד התבררה כשגויה ואמילי חזרה לחיקו בעסקת השבויים הראשונה).
CNN התכבדה גם בפרס העיתונאית המבטיחה שהוענק לכתבת הרשת נאדה באשיר, שמרבה לעסוק בנושאים שונים במזרח התיכון, מאסונות טבע באזור ועד לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. "אני לא יכולה לקבל את הפרס הזה מבלי להכיר בעבודה היוצאת מן הכלל של הקולגות הפלסטינים שלנו בעזה שבלעדיהם אף אחד מהדיווחים שלנו היה אפשרי", אמרה באשיר הבריטית ממוצא לובי. פרס נוסף ויוקרתי לא פחות בקטגוריית הסיקור החדשותי המתמשך בגרסה ארוכה הוענק לכיסוי של מגיש CNN אנדרסון קופר את מתקפת החמאס תחת הכותרת "טרור בישראל" כפי שהובא ברצועה היומית שלו Anderson 360 ובתוכנית התחקירים The Whole Story.
הצד הישראלי של סיקור הקונפליקט גם הוא זכה להדגשה במהלך הטקס. הדוקו "אחים בשבי" של יורם זק שהופק עבור תוכנית התחקירים "עובדה" ועוסק באחים מיה ואיתי רגב שנחטפו לעזה ושוחררו בעסקה עם חמאס לא זכה בקטגוריית Current Affairs (הפרס הלך ל-Last Hospital: 30 Days in Myanmar של רשת סקיי ניוז הבריטית העוסק בקונפליקט במיאנמר). עם זאת, הריאיון של העיתונאית האמריקנית הוותיקה לסלי סטאל במסגרת התוכנית "60 דקות" עם החטופה ירדן רומן-גת ששוחררה מהשבי זכה בפרס הריאיון הערוך הטוב ביותר. המפיק שחר בר-און הסתפק בקריאה להפסקת אש בעזה ושחרור 101 החטופים הישראלים. בפרס הריאיון הקצר בשידור חי זכה ג'יימס לונגמן מ-ABC על משדר שכונה "מנהיגה ישראלית מדברת" (Israeli Leader Speaks Out) ובו שוחח עם השרה לשעבר ציפי לבני. המפיק סני טיאנבסו הסביר כי הם עשו את המיטב כדי להביע את רחשי הלב של הציבור הישראלי אחרי 7 באוקטובר, אולם במקביל הביע תנחומים ל"112 העיתונאים שאיבדו את חייהם בעזה בעודם מסקרים את הקונפליקט". ראיון עם תומאס הנד ברשת CBS נכלל בין המועמדים בקטגוריה זאת.
בכך בא לסיומו חלקו הראשון מתוך שניים של טקס פרסי האמי שהוקדש למשדרי החדשות. הלילה יתקיים חלקו השני של האירוע ובו יוענקו הפרסים לפרויקטים דוקומנטריים. "חיים ומוות בלוד" שנוצר על ידי הבמאית הילה מדליה עבור רשת MTV מועמד לפרס במסגרת סרט תיעודי עכשווי. היוצר האמריקני המהולל אלכס גיבני יזכה גם הוא לכבוד מיוחד כשיקבל פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה האמריקנית לטלוויזיה. כזכור, גיבני הוא המפיק האחראי שעומד מאחורי הסרט "תיקי ביבי" (The Bibi Files) שביימה אלכסיס בלום ועוסק בפרשיות השחיתות שבהן מעורבים בנימין נתניהו ובני משפחתו, ואשר הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו לפני כשבועיים.