הסרט התיעודי המדובר "תיקי ביבי" נחשף לראשונה לפנות בוקר (ג') בהקרנה מיוחדת במסגרת פסטיבל הקולנוע בטורונטו. עריכת הפרויקט האמריקני שביימה אלכסיס בלום והפיק הקולנוען המוערך אלכס גיבני, אומנם לא הושלמה, אבל גם בגרסתו הנוכחית והכמעט סופית הסרט חותר באופן יעיל להצגת דמותו של בנימין נתניהו כפוליטיקאי מושחת. באמצעות הקלטות מצולמות מחקירות נתניהו, אשתו שרה ובנו יאיר מתגבש דיוקן עגום של מנהיג אשר איבד את דרכו ופועל מתוך אינטרסים אישיים. "תיקי ביבי" (The Bibi Files) קושר בין הסתבכויות ראש ממשלת ישראל עם רשויות החוק לבין המשבר המדיני-בטחוני באזור, שמזעזע את העולם כולו. למרות שהסרט פונה בעיקר לקהל בינלאומי שלא מכיר את המורכבויות בזירה המקומית, חשיפת חומרי החקירה המצולמים יטלטלו גם את הצופים הישראלים שיעשו היכרות מחודשת וקרובה יותר עם נתניהו ובני משפחתו, כמעט אינטימית, וזו שונה לחלוטין מהתדמית הציבורית שהם מתיימרים להציג.
כבר בשלב מוקדם זה, ועוד לפני ההקרנה בטורונטו, נעשה ניסיון למנוע את הקרנת "תיקי ביבי", כשנציגי נתניהו פנו לבית המשפט בבקשה לצו איסור פרסום - ונדחו (גיבני עצמו התייחס לכך אחרי ההקרנה). לאחר הצפייה בסרט בגרסתו הנוכחית, אפשר להבין מדוע הוא מטריד את מנוחתם של מקורבי ראש הממשלה. התמונה המתגבשת על מנהיגותו, שיקוליו, קבלת ההחלטות האישיות שלו, ובעיקר אישיותו של נתניהו, אינה מחמיאה - בלשון המעטה. הנרטיב שהיוצרים מנסים לשרטט עבור הקהל הבינלאומי קושר בין שחיתות ממניעים אישיים למלחמה איזורית. ההקשר הכללי והנימוקים שהם מציגים על מנת לתמוך בו משכנעים, אולם עוצמתו הגדולה של הסרט, לפחות עבור הצופים הישראלים, נובעת מהחומרים המצולמים עצמם, הבלתי-מתווכים, שהודלפו לגיבני ומוגשים לכל העולם, אבל לא בארץ. המפיק הבהיר שבגלל מגבלות החוק בישראל התקף לחקירות מצולמות, לא ניתן יהיה לשדר או להפיץ את הסרט. "אני מקווה שהסרט יגיע לישראל בדרכים אחרות", אמר אחרי ההקרנה.
מתוך הפרמיירה של The Bibi Files
(צילום: אמיר בוגן)
לפני ההקרנה האולם היה כמעט מלא, ברובו על ידי ישראלים ויהודים שגרים בעיר. בקהל ומחוץ לאולם נצפו צופים עם כרזות Bring them home, וגם: Save the hostages, not yourself. כמעט ולא היו הפרעות בהקרנה, חוץ מצופה אחד שצעק לגיבני שביבי לא נמצא אשם עדיין.
"תיקי ביבי" נפתח בחקירת נתניהו בלשכתו ב-2016. "מנסים להפליל את ראש הממשלה על שטויות", הוא מטיח בהם. הטענה הזאת שבה וחוזרת גם בחומרים המצולמים מחקירות שרה נתניהו ובנו יאיר, אשר קובעים כי מדובר ברדיפה על רקע פוליטי. אולם בעוד ביבי שומר על קור רוח במהלך רוב החקירה המצולמת ולרוב הודף את ההאשמות נגדו בטענת "אני לא זוכר", החומרים מחקירות שרה ויאיר נתניהו חושפים אותם כשהם מאבדים את שלוות רוחם ותוקפים את החוקרים במילים קשות ולעתים בגידופים. "משטרת ישראל היא שטאזי (שירות הבטחון של מזרח גרמניה הקומוניסטית)", קובע יאיר כשהוא יושב מול השוטרים כשהוא שלוב-ידיים ומשקפי שמש על פניו. הוא טוען שהם שותפים לניסיון הפיכה של השמאל נגד אביו. מן הסתם זו תהיה טענה שתעלה גם בנוגע לסרט שבו מתראיין רביב דרוקר ארוכות בעודו מפלס דרך לצופים מבעד לפרשיות הסבוכות. העיתונאי הישראלי הוא גם מפיק-שותף של הפרויקט.
בסרט משולבים כמה וכמה קטעים מחקירות שרה נתניהו שבהם היא גוערת בחוקרים על כך שהם עוסקים ב"חרטא" - במיוחד כשהם מתשאלים אותה בנוגע לפרשת המתנות מארנון מילצ'ן, ותוהים בין השאר על 12 בקבוקי שמפניה שקיבלה במתנה ממילצ'ן במסיבת יום הולדתו. "למה אתם חוקרים אנשים על מתנות בין חברים? אתם רוצים להוריד את ראש הממשלה", היא נוזפת בהם, ואחרי שהם עונים לה "סיימנו את החלק הזה", ומבקשים להמשיך הלאה בחקירה, היא אומרת להם: "לא, לא סיימנו". בקטע אחר היא מבהירה להם על תרומתה למדינה כנציגתה ומספרת כי ה"צועדת של שטיחים אדומים בכל העולם". על פי אחד מעובדי משפחת נתניהו שנותר בעילום שם, ושאותו מגלם שחקן, בני הזוג נתניהו התרשמו מהנוחות והעושר מהם נהנים מנהיגי מדינות אחרות בעולם ובראשם נשיא ארצות הברית, וסבורים שגם הם ראויים לאותם תנאים נהנתניים.
מכיוון שעל פי חוק המדינה אינה מספקת להם את התנאים הללו, הם פנו לידידים רבי-עוצמה כמו מילצ'ן ומיליארדרים אחרים כדי שיעניקו להם מתנות. נתניהו מסביר לחוקרים: "אלו מתנות בין חברים, אני לא רואה בכך טובות הנאה". כשהוא נשאל מה פשר אספקת הסיגרים הקובניים שהתקבלו ממילצ'ן בשקיות אטומות ובשווי אלפי דולרים, אומר נתניהו: "הוא יודע שראש הממשלה עובד קשה למען מדינת ישראל ואולי כדי להנעים לו קצת את החיים, הוא שולח לו כמה סיגרים". על פי גרסת המיליארדר עצמו, הנסיבות שונות לחלוטין והקשר ביניהם נשען בין השאר על בקשות מצד מילצ'ן בנוגע להארכת הוויזה האמריקנית שלו ושינוי תקנות מס שנבעו מענייניו העסקיים. כשנתניהו נשאל על תכשיט שרכש מילצ'ן עבור שרה נתניהו בעלות של כ-42 אלף דולר, הוא טוען שהוא אינו יודע על כך, למרות עדויות שקובעות אחרת.
על אף שהסרט נקרא "תיקי ביבי" והוא נועד לשרטט את הדיוקן של נתניהו כאחד מאותם מנהיגים בעלי תאווה בלתי נשלטת לכוח ושררה, מהסוג של ולדימיר פוטין, ויקטור אורבן ודונלד טראמפ שמנצלים מלחמה וכאוס כדי לחזק את אחיזתם בשלטון - החלקים המפתיעים ביותר בסרט נוגעים לאישיותה של שרה נתניהו והשפעתה. כך למשל נרמז על חיבתה העזה לטיפה המרה, וחלק מהמרואיינים שבהם גם עובד משק הבית מני נפתלי, מספרים על סיטואציות שונות של שינויי מצב רוח וכדומה כתוצאה משתייה מרובה. כל זאת בידיעת בעלה, שבחקירתו מסביר לשוטרים כי הוא עובד 18 שעות ביממה וכי גם רעייתו עובדת ללא לאות למען הציבור כפסיכולוגית ילדים, וקובע: "אין לנו הנאות בחיים".
על פי יועץ ראש הממשלה לשעבר ניר חפץ ומרואיינים אחרים, המעורבות הציבורית שלה גדולה מדי ואף מסוכנת כמכתיבת מדיניות. "לדעתי ביבי מפחד ממנה", טוען אחד המרואיינים, ומקבל חיזוק מעדותו המצולמת של בן בריתו הקרוב של נתניהו שלדון אדלסון, המיליארדר המנוח, שאומר: "טוב יהיה למדינת ישראל אם היא (שרה) תפסיק לדחוף את האף שלה לעניינים הפוליטיים של בעלה. ואם להיות כן אתכם, אני לא חושב שאנחנו נמשיך את הקשר איתם". בסרט אף נטען כי המעורבות ההולכת וגוברת של יאיר נתניהו בענייני המדינה גם היא הופכת למסוכנת. הוא מתואר כאדם המכור לתקשורת ובעל אידיאולוגיה ימנית קיצונית אשר רואה באביו אדם חלש. ידיד ילדות של נתניהו, עוזי בלר, אשר מתראיין למצלמה ומעניק הקשר אישי ומשפחתי רחב יותר לדמותו של נתניהו ("לא היו לו חברים קרובים", הוא מספר על ילדותם המשותפת בירושלים), מספר כי באחת משיחותיהם, אמר לו ביבי כי נראה לו שיאיר יכול להחליף אותו בשלטון. לא סתם משולבת בסרט תמונה של אבא, אמא והבן יאיר בחברת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
על פי חפץ, עד מרכזי בפרשת בזק, שבה מואשם נתניהו כי אישר הטבות מפליגות לאיש העסקים שאול אלוביץ בתמורה לסיקור אוהד באתר "וואלה", "בחירות 2015 הם הניצחון הגדול ביותר שלו, וגם תחילת ההידרדרות". היוצרים טוענים כי הביטחון העצמי של ביבי, תאוות הבצע ושאיפתו לכוח הגיעו לשיאם ובאו לידי ביטוי בפרשה זו. בחקירתה, אומרת שרה נתניהו כי הייתה נתונה ל"צונאמי של שחיטה" מצד התקשורת, ואילו נתניהו עצמו מתלונן על הסיקור של אתר "וואלה" שאותו כינה "וואלה חמאס". כשהוא שומע את עדותו המוקלטת של חפץ בנושא הוא דופק על השולחן בזעם מספר פעמים וקורא "שקרן, שקרן". הוא חוזר ומכחיש באופן חד-משמעי שהוא או בני ביתו פנו לשאול אלוביץ כדי להשפיע על סיקור אתר וואלה את ראש הממשלה ומשפחתו. אולם דווקא יאיר בנו סותר את דבריו בחקירתו כשהוא מסביר כי מכיוון שהיה צריך "לתקן" את הסיקור של העורכים השמאלנים של האתר, הפניות שלו הגיעו ישירות לבעלים.
אפשר להודות כי למרות הציפיות למסמך מטלטל שיחשוף פרטים חדשים על התנהלותו של נתניהו, לפחות עבור הקהל הישראלי המעודכן שמתמצה בפרשות השונות שבהן הוא מואשם, הערך המרכזי של "תיקי ביבי" הוא מציצני. אפשר אפילו להגיד רכילותי. השפעת אשתו ובנו על שיקוליו של ראש הממשלה ובעיקר הדרך בה הם נחשפים מול המצלמה במהלך חקירותיהם, הם הערך המוסף העיקרי של שמביאים היוצרים לשיח, ומשם בעצם התחילה ההפקה כולה: ההדלפה. מחומרי החקירה שהועברו לגיבני ובלום גם צץ רגע משעשע כשאיריס אלוביץ, אשתו של בעלי בזק, מתארת כיצד הטלפון הסלולרי שלה נשבר כשנפל מכיסה לבריכת דגים שאליה קפץ הכלב של המשפחה (זאת בתגובה לחשד החוקרים כי היא ובעלה ניסו להשמיד את הטלפונים הניידים שלהם על מנת לטשטש ראיות). באופן כללי, הסרט הזה מלא בלא-מעט רגעים מופרכים. כמו שאומרים, אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק.
3 צפייה בגלריה
השפעת אשת ראש הממשלה ובנו עליו הם שהביאו ליצירת הסרט. שרה ויאיר נתניהו
(צילום: רויטרס)
החלק האחרון של "תיקי ביבי" הוא כואב וקשה לכל ישראלי ולכל אוהב ישראל בארץ ובתפוצות, כשהסרט מגיע לסוגיית 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. שתי הטרגדיות המזעזעות הללו מתוארות כתוצר ישיר של מדיניותו של נתניהו וחבירתו לימין הקיצוני של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שמקבלים מקום של כבוד בחלקו האחרון של הסרט כבני בריתו הפוליטיים של ראש הממשלה, אשר עושים בו בשלו ומנצלים את הסתבכויותיו המשפטיות האישיות כדי לסבך את ישראל והאזור כולו במלחמה בלתי פוסקת, בלי עסקת חטופים או הפסקת אש. זאת בהתאם למדיניות ארוכת-השנים של נתניהו לשמר את כוחו של חמאס כדי למנוע היתכנות של פתרון מדיני. הוא אפילו אומר משהו בנושא במהלך החקירה כשהוא מצטט שורה מ"הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה: "להשאיר את חבריך קרובים ואת אויביך עוד יותר קרובים. כך מורידים את גובה הלהבות. אנחנו שולטים בלהבות".
המראות המזוויעים של 7 באוקטובר וקולות הבכי הקשים ברגע של דומיה לקראת סוף הסרט, מוכיחים שאין שליטה, ויש רק להבות. ולפחות לפי גיבני ובלום, האחראי העיקרי לכך הוא בנימין נתניהו. "לאורך השנים התעסקתי עם הרבה מקרי שחיתות, אך מעולם לא נתקלתי במנהיג ברמת שחיתות מוסרית כזו", אמר בסוף ההקרנה גיבני, שאחראי ללא מעט יצירות דוקומנטריות שיצאו נגד אנשי עסקים ומנהיגים מושחתים וכוחניים, בראשם ולדימיר פוטין. אם אפשר להתנחם במשהו, הוא ש"תיקי ביבי" אינו סרט אנטי-ציוני. הוא הגון, מלא חמלה ורגיש לרחשי הלב של אזרחי ישראל, ואף מזכה אותם במשפט ההיסטוריה, מכיוון שהאשמים העיקריים בו הם אדם שאפתן אחד ובני משפחתו.
