היא כבר שרה באנגלית, צרפתית וספרדית, הופיעה מסביב לעולם עם הג'יפסי קינגס ועם ההרכב אלבינה וכבשה את צרפת עם מוזיקה ערבית. עכשיו, אישתר (הזמרת אתי זך) מוציאה את "בדרך אל הכפר", הקלאסיקה של רבקה זוהר - בגרסה חדשה ומעניינת ביוונית וערבית. "בחיים לא חשבתי שיש סיכוי שאשיר ביוונית. מה לי ולזה בכלל? לא הכרתי ולא התעניינתי במוזיקה הזו ופתאום גיליתי עולם חדש שגורם לי פשוט להתאהב מחדש", היא מספרת בריאיון לרגל צאתו של השיר. "זה מרגיש כמו הרגע לפני אלבינה כשהמצאתי ז'אנר חדש מבלי שבכלל ידענו ומבלי ששרתי מעולם לפני זה בערבית. אותו דבר אני מרגישה כעת עם השירה ביוונית והשילוב האתני עם הערבית. קורה פה קסם שמרגיש לי כמו אהבה ראשונה".
השיר יופיע במופע מקורי חדש בליווי תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד קריבושה עם מיטב הקלאסיקות היווניות ולהיטיה הגדולים של אישתר - הפעם בשפת היוונית והערבית, הוא יעלה בשלל היכלי תרבות (23 בדצמבר בהיכל התרבות בראשון לציון, 3 בינואר במשכן לאמנויות הבמה באשדוד ו-8 בינואר בהיכל התרבות בקרית מוצקין) על אף שעבור מרבית הישראלים מוזיקה יוונית היא בכלל טברנות, שולחנות עם אוזו שנשפך וצלחות לבנות מתנפצות על הרצפה. "גם אני חשבתי כך על המוזיקה הזו אבל גיליתי עולם שלם של שירים כבדים ומוזיקה קלאסית עשירה וזה שבר לי המון סטיגמות. וכמובן אני מביאה את עצמי עם האתניות והערביות ואני מאמינה שהשילוב הזה מוליד משהו חדש ומקסים והשמיים הם הגבול".
כמו לא מעט מוזיקאים ואמנים, גם התוכניות של אישתר נעצרו בזמן הקורונה. היא הצטלמה לסדרה בנטפליקס והצילומים הופסקו ועדיין לא חזרו, הייתה אמורה להופיע ברחבי אירופה אחרי סיבוב הופעות מוצלח בארצות הברית וקנדה, אבל הצרות רק התווספו. "חזרתי לארץ ובארוחה משפחתית אחותי הדביקה את כל המשפחה בקורונה", היא מספרת. "הייתי חולה בבית ואבא אושפז בחניון של בית החולים רמב"ם. הייתי מדברת כל היום בטלפון עם אח מדהים בשם מוחמד. הוא היה שם את הטלפון שלו על האוזן של אבא והייתי שרה לו שעות ובוכה ומוחמד היה בוכה יחד איתי. איך שהחלמתי עליתי על הרכב מאילת לחיפה ולא עזבתי את מחלקת הקורונה עד שאבא יצא משם לשיקום. ממש התנדבתי והייתי חלק מהצוות המדהים והמסור. עברנו תקופה קשה מנשוא והיום אבא כמו הלום קרב אבל תודה לאל יצא מזה ללא שום נזק רפואי".
מה למדת מכל התקופה הזו?
"שחבל שהאחווה והסולידריות ביו ערבים ליהודים כפי שראיתי במחלקת הקורונה לא מתבטאת בחוץ. שהשיח בתקשורת ובפוליטיקה הוא של שנאה. אני מעולם לא חוויתי אנטישמיות או גזענות משום שאני יהודיה וישראלית ומעולם לא הסתרתי את זהותי. בקנדה באו אליי לבנונים שרק אמרו לי כמה הם חולמים על שלום. כשהשיר 'סוואח' כיכב שלושה חודשים במקום הראשון בעולם הערבי רק פרגנו לי, אז אם אני יודעת משהו ממחלקת הקורונה ומהחיים שלי - שיש הרבה יותר מהמשותף בינינו".
ועדיין במבצע שומר חומות היו פה פרעות שרק הפרידו
"זה צבט לי בלב. משהו מפחיד קורה פה והעולם משתנה. אף אחד גם לא צועק תעצרו רגע. בעיניי זה הכול השפעה של הרשתות החברתיות. הן עשו הרבה טוב אבל הרבה יותר נזק. האלימות שם בסוף הופכת ללגיטימית ויוצאת החוצה".
על אף ההצלחה הבינלאומית, בישראל, אישתר מעולם לא הצליחה להיכנס למיינסטרים הישראלי. בשנת 2009 היה נדמה שהיא רגע לפני פריצה ענקית גם כאן בזכות "יחד", הדואט האלמותי עם קובי פרץ שהיה לאחד מהשירים המצליחים באותה שנה ואף זכה בפרס בינלאומי בניו יורק. אבל אישתר לא ניצלה את המומנטום ומאז אחת לכמה שנים היא אולי חוזרת עם פרויקט חדש אך משאירה בעיקר תחושה של עוד ולפעמים גם החמצה. "אין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי, הרי לא גרתי פה 28 שנה. לפני כמה שנים הוצאתי אלבום בעברית בשם 'אור' שבעלי והמנהלים אמרו לי לא להוציא אבל אמרתי להם שזה לנשמה שלי והם צדקו - האלבום לא הצליח".
נשארת בקשר עם קובי?
"אנחנו לא בקשר אבל הוא כמו אח עבורי. כשנכנס לכלא שלחתי לו הודעה שלא יכבה את האור וחיזקתי אותו ואת אישתו ויש לי המון כבוד אליו. השיר אגב חיכה לי חמישה חודשים במייל ולילה אחד בעלי אומר לי שהם לוחצים על תשובה כי אם לא הם ימשיכו הלאה אז שמעתי את הסקיצה באחת עשרה בלילה ואמרתי לבעלי, 'את הדבר הזה כמעט פספסתי? תביא לי דף ועט' ומיד כתבתי לשיר שלוש גרסאות בערבית, אנגלית וספרדית ואפילו שיניתי משהו במנגינה והשיר התפוצץ והפך את המדינה".
מתגעגעת לתחושה הזו של להיט מדינה?
"אתה יודע, כשהקלטתי את אלבינה, הלכתי בשביל ה-600 פרנק ששילמו לי. מי חשב שזה יהפוך לי את החיים. וזו הייתה הפעם הראשונה ששרתי בערבית אז עכשיו עם היוונית אני מרגישה את אותה תחושה. אינשללה".
ועד אז?
"אתמול התראיינתי לערוץ המוזיקה של צרפת. בחרו באלבינה לשיר שנשאר רלוונטי לאורך כל השנים. אני מקווה לסיים את הצילומים לסדרה בנטפליקס, יש לי סיבוב בבולגריה והופעות בצרפת, בסוף השבוע הקרוב אני בהקלטות לפרויקט ענק שייצא בצרפת שאסור לי עוד לדבר עליו ובעיקר אני מגשימה חלום ומגדלת את הילדים פה בישראל ליד המשפחה ועם הערכים שגדלתי עליהם. תאמין לי, בסוף, אני אשיר בערבית ספרדית, צרפתית ויוונית, אבל אני חולמת רק בעברית".
