הסדרה "האיש הזקן" היא אירוע תרבותי של ממש. לא בגלל סיפור המקור שמבוסס על מותחן בלשי מאת תומאס פרי מ-2017, או עניינים של ערכי הפקה ותקציבים חסרי תקדים מהזן של "משחקי הכס" או "דברים מוזרים". הסיבה שבגינה הסדרה של הולו, שמגיעה מחר (ד') לדיסני+, מושכת תשומת לב רבה כל כך היא הקאמבק של ג'ף ברידג'ס אחרי ארבע שנות היעדרות. בגיל 72, ואחרי מאבק בסרטן מסוג לימפומה וגם במקרה קשה של תחלואת קורונה, השחקן הנערץ חוזר לשחק.
THE OLD MAN - טריילר
( HULU)
הפעם הראשונה שבה ג'ף ברידג'ס מצא את עצמו מול מצלמת הקולנוע הייתה ב-1950, עת היה עולל בן יומו. מאז גיבש לעצמו השחקן זוכה האוסקר קריירה גדושה בהופעות בלתי נשכחות בשלל סרטים לאורך העשורים האחרונים - מ"הצגת הקולנוע האחרונה" (1971), "טרון" (1981), "איש הכוכבים" (1984), "פישר קינג" (1991), "לב לא שפוי" (2009), "אומץ אמיתי" (2010), "באש ובמים" (2016) ורבים אחרים - כשמעל כולם כמובן "ביג לבובסקי" של האחים כהן מ-1998. מנקודת הזמן הנוכחית, צפייה בעשרות הסרטים שבהם לקח חלק מאפשרת לו פרספקטיבה יוצאת דופן לגבי מהלך חייו - מימיו כתינוק, דרך הילדות, תקופת ההתבגרות, ומשם כגבר בוגר ומלא חיוניות, עד לדעיכה הבלתי נמנעת של ההזדקנות הטבעית. כל זאת על המסך הענק, לעיניי כל. מבחינת ברידג'ס עצמו, החוויה הזאת דווקא מענגת ומספקת. "אני אוהב לראות את עצמי מזדקן על המסך", הוא אומר בריאיון מיוחד ל-ynet.
"אני מאוד נהנה לצפות בסרטים שלי ולהיזכר מחדש בהכול. כשנישאתי לאשתי לפני 45 שנה היא רכשה עבורה מצלמה משוכללת, וב'איש הכוכבים' (דרמת מדע בדיוני של ג'ון קרפנטר שעליה היה מועמד ברידג'ס לאוסקר ראשון כשחקן הראשי, א"ב) התחלתי לתעד כל דבר אפשרי על הסט באמצעות המצלמה הזאת. מאז יצרתי אלבומים קטנים שבהם צילומים של שחקנים ואנשי צוות שעבדו איתי על סרטים שונים. יש לי ערימה של אלבומים כאלה ואני נוטה לנבור בהם מדי פעם, וזה מחזיר אותי אחורה לכל הזיכרונות הנפלאים. אני מאוד אוהב לצפות בהיבט הזה, באיך שאני מזדקן על המסך".
פתח דלתו של המוות
ברידג'ס מגלם ב"האיש הזקן" את דן צ'ייס, סוכן CIA בדימוס שבמהלך משימה בשירות המדינה באפגניסטן התאהב בצעירה מקומית וניצל את מעמדו ומקורותיו המודיעיניים כדי לחלץ אותה מהתופת בארצה תוך כדי הסתבכות מדינית. על הרקע הזה, הוא יורד למחתרת ונותר בודד ומבודד מתחת לרדאר של הבוסים שלו לשעבר. אחרי מותה של אהובתו, כל שנותר לצ'ייס היא בתו המרוחקת ושני כלביו. זה מספיק עבורו כדי להמשיך בחייו ולהילחם עליהם גם כשהוא מאותר לפתע ונרדף על ידי נציגי ארגון הביון האמריקני, בהם הרולד הארפר (בגילומו של ג'ון לית'גו), מפעילו וחברו שהפך ליריבו. הוא קיווה להשאיר את הפרשה מן העבר קבורה, אלא שעתה בצל ההתפתחויות האחרונות הוא נאלץ להצטרף למרדף בעל כורחו. לא בהכרח מהמניעים הנכונים. עלילת הסדרה הפתלתלה משלבת בין הדמויות בגילן המתקדם לבין הזיכרונות מן העבר כגברים צעירים, ויש בה תפניות רבות, ואפילו סצנות אקשן מסחררות.
כתבות נוספות במגזין טלוויזיה:
נכון לעכשיו, ההופעה של ברידג'ס ב"האיש הזקן" היא הרענון העדכני ביותר בקריירה שלו, אולם לפני כשנתיים הסדרה נראתה לרגע כהצגת הטלוויזיה האחרונה שלו. אחרי שההפקה הופסקה בעקבות מגפת הקורונה, השחקן אובחן כחולה בלימפומה, וגוש סרטני בגודל של 23 על 30 סנטימטרים התגלה בגופו. "החלמתי ואני בסדר עכשיו. אבל הייתי כל כך חולה, ועמדתי זמן מה בפתח דלתו של המוות", הוא נזכר. "הרופאים שלי לא ממש ידעו בהתחלה איך לטפל בזה, אבל בסופו של דבר הם זיקקו עבורי קוקטייל כימותרפיה, והגידול הגיב לו והתחיל להתכווץ".
הטיפולים הכימותרפיים עשו את שלהם וברידג'ס הרגיש טוב יותר והיה בדרך להחלמה, אלא שאז הגיעה אבחנה חיובית - ומאוד שלילית - אחרת: הוא נדבק בקורונה. "למען האמת, הנגיף גרם לסרטן להרגיש כמו כלום. בגלל הכימותרפיה, המערכת החיסונית שלי נחלשה ומצאתי את עצמי מאושפז כשישה שבועות על סף מוות. לקח לי שנתיים להחלים מזה. בכלל לא ידעתי אם אני אוכל לחזור לעבוד, אבל המצב התחיל להשתפר. בסופו של דבר אחרי שנתיים שבתי להפקה בחברת אותם אנשי צוות. כולם חיכו לי. התקופה הזאת הרגישה כמו חלום מוזר. כאילו נעדרתי במשך סוף שבוע ארוך ופתאום ממשיכים מאיפה שהפסקנו. זה היה מטורף, אבל אני שמח שלסיפור הזה יש סוף טוב".
7 צפייה בגלריה
"הנגיף גרם לסרטן להרגיש כמו כלום". ברידג'ס בקמפיין עם חברת התרופות אסטרה זנקה
(צילום: Business Wire, AP)
התקופה הלא פשוטה הזאת הזכירה לו עד כמה שבריריים החיים, במיוחד בגילו המאוחר, וזאת בניגוד גמור לכמה מהדמויות הגבריות, מלאות החיוניות והנוכחות הפיזית שגילם בעבר על המסך, שאותן הוא כאמור חווה שוב ושוב במהלך צפייה בסרטיו. נשאיר רגע בצד את ההופעה הראשונה שלו כתינוק ב"החברה שלה" (1951), או כילד בסדרות של אביו השחקן הנודע לויד ברידג'ס (ביחד עם אימו דורותי ואחיו בו, גם הם שחקנים). הפריצה של ג'ף הגיעה מאוחר יותר בשנות ה-20 לחייו, עם תפקידיו ב"הצגת הקולנוע האחרונה" של פיטר בוגדנוביץ', עליו היה מועמד לאוסקר כשחקן משנה, ובקומדיית הפשע של מייקל צ'ימינו "חזיז ורעם", שגם עליה זכה במועמדות זהה, וכך גם כמאמן כושר ב"מועדון השרירים" (1976).
ברידג'ס גילם במהלך השנים שלל תפקידים: שחקן פוטבול בדימוס ב"כנגד כל הסיכויים" (1984); חייזר דמוי אדם ב"איש הכוכבים" (1984); שדרן רדיו ציניקן ב"פישר קינג" (1991); בטלן וסטלן מקסים ב"ביג לבובסקי" (1998); נשיא מפוקפק ב"המועמדת" של רוד לוריא (2000); מוזיקאי נמרץ ב"נערי בייקר המופלאים" (1991), וגם אחד שבור ומדוכדך ב"לב בלתי שפוי" (2009), עליו זכה בפרס האוסקר היחיד שלו מתוך שבע מועמדויות, עת היה בן 60. בעשורים האחרונים מצא לעצמו נישה פחות מוכרת מבחינתו כמבוגר האחראי בסרטי פנטזיה כמו "שוטרים מעולם אחר" (2013), "המעניק" (2014) ו"החותם השביעי" (2015), או ככוכב מערבונים כמו ב"אומץ אמיתי" (2010) של האחים כהן או "באש ובמים" (2016) שהביאו לו את המועמדויות האחרונות שלו לאוסקר. "האיש הזקן" שבה הוא מככב כעת ממשיכה את המסלול הזה.
"צבעים חדשים לצייר איתם"
אומנם הסדרה עוסקת בסוכנים מזדקנים שמוצאים את עצמם במרכז העניינים לפתע פתאום, אך אפשר לראות בה ובדמויות שלה כמפגן עוצמה של השחקנים הוותיקים ברידג'ס ולית'גו (שמשחק כאמור את יריבו בסדרה), שנהנים מאור הזרקורים גם עתה בעשור השמיני לחייהם. "אני חושב שג'ף ואני ברי מזל, כי יש עדיין מפיקים שרוצים אותנו", אומר לית'גו בן ה-76 ל-ynet. "מסתבר שיש עדיין מקום לסיפורים שסובבים דמויות בגיל הזקנה, עכשיו כנראה יותר מאי פעם. אני מרגיש שאלו השנים הטובות ביותר בקריירה שלי. אני מסוגל לגלם שלל דמויות, מווינסטון צ'רצ'יל ("הכתר") ועד רוג'ר איילס ("פצצה"). אלו דרמות חכמות שבמרכזן אנשים עם תווי פנים מזקינים, שאיבדו את כוחם, את החיוניות שלהם, גברים שהביטחון העצמי שלהם התפוגג והם מפחדים מהעתיד לבוא. כל הדברים הללו הם צבעים חדשים שאנחנו יכולים לצייר איתם, וכימיקלים חדשים לעשות איתם ניסויים. זה נפלא. ולמרות שהדמויות שאני מגלם כיום הן באותה שכבת גיל, הן כל כך שונות אחת מהשנייה. להיות צ'רצ'יל מצד אחד, או הרולד הארפר מצד שני - ההבדלים הם בלתי נתפסים".
כשלית'גו נשאל אם ההשלמה עם תהליך ההזדקנות השפיע על הסתגלותו לדמויות שאותן הוא מגלם, הוא אומר: "לאורך השנים, תמיד אמרתי 'כן' לכל פרויקט שהציעו לי להשתתף בו, והיה לי מזל שנפלו בחיקי כל כך הרבה תפקידים מרתקים ומגוונים. אני תקוע באותו הגוף, ויש לי את אותו הקול ואת אותו מבנה אישיות בסיסי, כך שכל אחת מהדמויות שגילמתי הייתה גרסה של זה, אותה התבקשתי לבטא באמצעות משחק. הדרך שבה ניגשתי לדמות הזאת (ב'האיש הזקן', א"ב) מזכירה מאוד את העבודה שלי עם דמויות אחרות שגילמתי בעבר. יש המון הבדלים, זה מסע נהדר בכל פעם מחדש".
לדבריו, ההזדמנות לשתף פעולה עם ברידג'ס היא שהניעה אותו להצטרף לצילומים של "האיש הזקן". "הכול נראה מאוד אטרקטיבי עבורי, אבל הדבר הכי חשוב בשבילי היה ההזדמנות לשתף פעולה עם ג'ף, שמעולם לא שיחקתי איתו בעבר", הוא אומר בריאיון. "בקושי נפגשנו אי פעם, אולי פה ושם על השטיח האדום, אבל כולם מכירים אותו מההופעות שלו על המסך הגדול במהלך 50 השנים האחרונות. כולנו חזינו בו במהלך השנים כילד הרע ב'הצגת הקולנוע האחרונה' או ב'חברה רעה', וגם בהמשך. הוא תמיד היה הוא עצמו וגילם דמויות בקלות רבה, מישהו שאי אפשר לא להתאהב בו. ואכן, מתברר שהוא שחקן נהדר לעבוד איתו". למרות ההתלהבות משיתוף הפעולה, מעטות הן הסצנות בהן השניים נראים יחדיו על המסך, ואלו מגיעות בשני הפרקים האחרונים של העונה הראשונה, שנפתחת בשיחות טלפוניות בין הדמויות שהם מגלמים.
"התסריט של 'האיש הזקן' הפתיע אותי מאוד", אומר ברידג'ס. "זה הזכיר לי במידה מסוימת את 'ביג לבובסקי'. כי האחים כהן הם מאסטרים שתמיד יודעים איך להפתיע. לא יודע איך הם עשו את זה, אבל בשני המקרים אי אפשר לדעת למה לצפות מהעלילה והדמויות. לאורך כל הצילומים שאלנו את עצמנו אם הדמויות שלנו הן של גיבורים או נבלים. זאת בהחלט מורכבות שאפשר לייחס לדן צ'ייס, שחלק מהמעשים שלו בעבר מותירים אותו באור בעייתי. והוא שואל את עצמו לאורך הסדרה אם הוא עשה את הבחירה הנכונה, ואם היא הופכת אותו לגיבור או נבל".
7 צפייה בגלריה
"לאורך כל הצילומים שאלנו את עצמנו אם הדמויות שלנו הם גיבורים או נבלים?" מתוך "האיש הזקן"
(צילום: HULU)
"החיים מלאי הפתעות"
קו העלילה של צ'ייס המזדקן לוקח אותו לזיכרונות העבר דרך שיחות טלפון עם בתו, ותוך שחזור רסיסי חיים מיחסיו האישיים עם אשתו אבי שהלכה לעולמה (בגילומה של השחקנית הפלסטינית היאם עבאס) ומערכת היחסים שהתפתחה ביניהם בתחילת הדרך. לאחר חשיפתו, כשהוא במנוסה, צ'ייס המבוגר מוצא מחסה לעצמו ולזוג כלבי הרוטוויילר שלו בדירה שכורה לצדה של אישה בודדה שמסייעת לו (איימי ברנמן). במקביל זהו הארפר, שהפך לבכיר בהנהגת ה-CIA, שמנסה להתנהל בין טשטוש ראיות לבין מיגור האיום שצץ מן העבר, תוך עבודה עם פקודיו החשדנים (אליה שאוקט ואיי.ג'יי. בונילה). בפרקים הראשונים, התסריטאים הראשיים סטיינברג ולוין משקיעים רבות באריגת שני קוי העלילה הללו בשתי נקודות זמן שונות, ועושים זאת בעיקר בעזרת שיחות הטלפון הרבות בין הדמויות, ובעיקר זו הראשונה בין צ'ייס והארפר.
"זה אחד הדברים שאהבתי בנוגע לתסריט, הסצנות הארוכות שבה אנחנו משוחחים בטלפון", אומר לית'גו. "זו לא הדרך הקונבנציונלית לעשות את זה, להראות מתח בין שתי דמויות, אבל זה פותח פתח לעומק הרגשי והאישי ביניהם. מה שמצחיק זה שצילמתי את הסצנה הראשונה בשתיים בלילה אחרי יום עבודה מעייף, והייתי תשוש לחלוטין. צילמנו בשדה תעופה בסן פרננדו ואלי כשמטוסים פרטיים ממריאים ונוחתים כל שלוש דקות. איבדתי ריכוז כל הזמן, ולא יכולתי לזכור את הטקסט שלי. הייתי חייב טלפרומטר".
קורותיו של צ'ייס, כפי שהן מתגללות על המסך, נעות כאמור בין חייו כאיש זקן ושבור, שיכולותיו המנטליות והפיזיות כבר לא בשיאן לבין דמותו כסוכן צעיר. ברידג'ס ממלא בנוכחותו את הדמות המבוגרת, ואילו ביל הק ("ריי דונובן") מופיע בגרסתו הצעירה. "אני תמיד מודאג מכך ששני שחקנים שונים מגלמים את אותה דמות כי לרוב יש התנגשות וזה פוגע בהמשכיות של הדמות", מודה ברידג'ס ומספר כי הוא לא התכונן לתפקיד עם שותפו הצעיר והשניים כמעט ולא נפגשו, אך התרשם מאוד מרמת ההתאמה ביניהם. "הוא נראה כמוני, ואני חושב שיש לנו גישה דומה למשחק. הוא עשה עבודה מצוינת בתור הגרסה הצעירה של צ'ייס".
ברידג'ס כן נדרש לעבודה קרובה ונמרצת עם הפעלולנים שהדריכו אותו בלא מעט סצנות אקשן שמשובצות לאורך פרקי הסדרה ושהן משימה פחות קלה עבור שחקן בשנות ה-70 לחייו. "יש במאים שמעדיפים לצלם בלי חזרות ופשוט שולחים אותך לאלתר בכוחות עצמך, אבל כשמדובר בסצנות אלימות זה מסובך יותר, כי אתה צריך לחשוב על מחר מבלי לדאוג שיקרה לך משהו", הוא מסביר, "זה שעשינו חזרות עזר לי מאוד, כי יותר בטוח בעצמך להיות אמין על סמך האימונים המוקדמים עם המומחים". כמו כן, הוא בילה לא מעט זמן עם להקת הכלבים שהשתתפו בצילומים. "על המסך אנחנו רואים שני כלבים אבל בצילומים היו חמישה או שישה כאלה, ולכל אחד מהם יש יכולת מיוחדת. אני אוהב כלבים, יש לי כלב אחד, שמו מונטי, והיו לי כלבים לאורך כל החיים. וכך גם אלה שהיו בצילומים, היה נהדר לעבוד איתם. פיתחתי איתם יחסים".
מן הסתם במציאות האישית שלך אתה לא רץ וקופץ ומתקוטט עם אנשים שרודפים אחרייך, אבל מה כן לקחת לחיים האמיתיים?
"המילה הראשונה שעולה בראשי כשאני חושב על 'האיש הזקן' היא השלכות. השלכות של המעשים שלך. כשאתה מתבגר אתה מגלה שחלק מההחלטות שעשית בעבר כדי לממש את הרצון שלך לא תמיד היו הדרך הנכונה. אז אתה מנסה להשלים עם זה בגיל מאוחר יותר. גם אם אתה מנסה לעשות את ההחלטות הנכונות בזמן אמת, אתה לא יודע לאן זה יוביל. אתה חושב שהבנת מה קורה ובדקת הכול, אבל אז משהו אחר קורה. החיים מלאי הפתעות".
