לא קל להיות כפר ציורי באיטליה. מה שבעיניים תיירותיות נדמה כפסטורליה אביבית או קיצית, הוא עבור תושבי המקום, בעיקר בימות החורף, מקור של קשיי הישרדות והגירה. את העובדה הקודרת הזו מגלה מורה בבית ספר רומאי שמקבל עבודה זמנית בבית ספר יסודי בכפר קטן בחבל אברוצו. כחובב טבע וקיימות הוא מאמין שלפניו כמה חודשים בגן עדן, אבל כבר טרם הגיעו, המציאות המושלגת ותנאי הקיום הקשים טופחים על פניו. אל דאגה: בסרט "עולם מפריד בינינו" (Un Mondo a Parte) בואו למקום יבשר, כאותה סנונית, את בוא האביב אל הכפר, לפחות במובן הסימבולי.
"עולם מפריד ביננו" – טריילר
(באדיבות: סרטי נחשון)
המורה הוא מיקלה (אנטוניו אלבנזה) שהוא אחד מאותם מורים שהייאוש מתלמידיו בבית ספר יסודי ברומא ניכר על פניו כבר מהתמונה הראשונה. לכן אין מאושר ממנו כאשר מנהל בית הספר מבשר לו שבקשתו לשמש כמורה זמני בכפר קטן בשם רופה באברוצו (שמורכב למעשה משלושה פארקים לאומיים ענקיים) - התקבלה. הוא ממהר לעזוב, אבל כבר עם הגיעו מקבלות את פניו סופת שלגים אימתנית וטמפרטורה הצונחת אל כ-30 מעלות מתחת לאפס, ורכבו נתקע. מי שמחלצת אותו היא אנייסה (וירג'יניה רפאלה), סגנית מנהל בית הספר המקומי, שנקרא בשם הבלתי אפשרי: ביה"ס על שם צ'סידיו ג'נטילה המכונה יוריקו, רועה ומשורר. כך, אגב, ללא כל קיצור מתבקש, הוא יקרא לכל אורך הסרט.
מיקלה מלמד כיתה קטנה במיוחד, למעשה כיתת בית ספר יסודי יחידה שלומדים בה יחד תלמידי כיתות אל"ף, גימ"ל וה"א. הסיבה לכך מתבררת מהר: הכפר ההררי הקטן שישנם בו פחות מ-400 תושבים הולך ומתרוקן מיושביו שמתקשים למצוא בו את עתידם. הקשיים הכלכליים עבור מי שהחקלאות היא פרנסתם מביאים לנטישת המסורת והמקום המזוהה עימה, והפגיעה העיקרית היא במערכת החינוך. בתי ספר נסגרים, אולמות ספורט ובריכות שחייה עומדים נטושים, ובמקרה של בית הספר על שם צ'סידיו ג'נטילה המכונה יוריקו, רועה ומשורר - גם הוא עתיד להיסגר בסוף שנת הלימודים, אם לא יימצאו ארבעה תלמידים שישלימו מניין. הפתרון מגיע ממקום לא צפוי, אבל גם הוא ייאלץ את אנשי הכפר להילחם על קיומה של מערכת החינוך המקומית מול ראש המחוז שלנגד עיניו עומדת מטרה אחת: סגירתו של בית הספר.
במאי-תסריטאי "עולם מפריד בינינו" הוא ריקרדו מילאני (אשתו היא פאולה קורטלזי שסרטה, "מחר יום חדש", מוקרן ממש עתה בבתי הקולנוע שלנו), ועל אף שהקריירה הקולנועית שלו נמשכת כבר שלושה עשורים - דומני שלא צפיתי באף לא אחד מסרטיו הקודמים. חלקו הראשון של הסרט מוקדש, כצפוי, לקשיי התאקלמותו של מיקלה בכפר המושלג: הוא, למשל, לא יודע כיצד להעלות אש בתנור העצים, ומשום מה מגיע למקום כשהוא נעול במוקסינים - רעיון שמתברר כרע מאוד, לא רק משום השלג הכבד אלא גם כשהוא נאלץ לבוסס בחרא בדיר עיזים. זהו החלק בסרט שמבוסס על בדיחות על חשבונו של הזר שמתקשה להסתגל, לא רק לתנאים הפיזיים אלא גם לניב האיטלקי המסוים שמדובר באברוצו. אחר כך, כאשר הוא מתערה במקום, משעשע לצפות בו נוהם "הו", כדרכם של בני המקום לברך זה את זה בשלום.
לכאורה, "עולם מפריד בינינו" הוא עוד אחד מאותם סרטים שעניינם מורה מעורר השראה. כאילו כל מה שתושבי הכפר, ובית הספר ע"ש צ'סידיו ג'נטילה וכו', היו זקוקים לו הוא זר שיעניק לפריפריאליות הקורסת שלהם חיוניות ומשמעות. איננו יודעים כמעט דבר על מיקלה חוץ מהיותו נאיבי ואופטימי חסר תקנה, וכאשר הסרט מספק לו הזדמנות כמעט דתית להציל את חייה של נערה שמנסה להתאבד בקפיצה מגשר - זוהי אחת התוספות הסיפוריות המיותרות בו - זה כבר גובל בהפרזה של ממש. בתור סרט שעוסק במצוקה אמיתית הקיימת במאות עיירות באיזוריה הפריפריאליים של איטליה - בדפי העיתונות של הסרט מספר הבמאי מילאני שעקב לאורך שנים אחר העיירות הקטנות באברוצו שהלכו והתרוקנו מתושביהן ואחר בתי ספר שנסגרו (באחד כזה אף צולם הסרט) - הבחירה להפוך אותו לסיפור הצלה נדמית מעט צורמת ואסקפיסטית באופן מחניף קהל.
2 צפייה בגלריה
הבחירה להפוך את הסרט לסיפור הצלה נדמית מעט צורמת ואסקפיסטית באופן מחניף קהל. מתוך "עולם מפריד ביננו"
(באדיבות: סרטי נחשון)
הדמויות, על כן, הן מדי סטריאוטיפיות. ה"רע", למשל, בסיפור הזה הוא ראש עיר גדולה במחוז שיעשה הכול כדי להביא לסגירת בית הספר. למה? התירוץ מובא בצורה מזורזת, ובכל מקרה דמותו קצת מזכירה את הנבל המצויר מסרטי דיסני יותר מאשר מישהי שמייצגת בעיה חברתית אמיתית. כשצפיתי בסרט נזכרתי בסרטו התיעודי הנפלא של ניקולא פיליבר, "פעלים למתחילים" (2002), שאף הוא עסק במורה כפרי, בצרפת, שמלמד כיתת בית ספר שבה בני כל הגילים לומדים יחד. היה משמח לראות כיצד מיקלה, בסרט שלפנינו, מתמודד מול האתגר ללמד בצורה דומה, אבל בסרט נדמה כאילו זה לא הדבר החשוב באמת. ועל אף כל אלה, זה סרט כובש וחינני בחום הנובע ממנו ובאנושיותו שמתבססת, בין היתר, על נוכחותם של שחקנים לא מקצועיים תושבי האזור בתפקידי משנה (דיוקנאותיהם ותפקידיהם במציאות מפורטים על רקע כתוביות הסיום, אז אל תמהרו לעזוב את האולם).
קשה לצפות בסרט הזה, ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, מבלי לחשוב על ילדי הצפון והדרום ועל הממשלה שמפקירה אותם, בדיוק כמו הרשויות ב"עולם מפריד בינינו". זה לא כל כך נעים לראות בית ספר סגור (ודאי לא מהסיבות הלא נכונות), אבל הרוח האופטימית המנשבת מהסרט סחוף רוחות החורף הזה מעניקה איזושהי תקווה.
