בהופעות של הארי סטיילס יש להיטים הרבה יותר גדולים, אבל דווקא בביצוע של Matilda אפשר ללמוד משהו על האופן שבו הסופרסטאר נוגע במעריצים ובעיקר במעריצות: שיר "קטן" כביכול, שבו סטיילס מפנה זרקור על אישה צעירה שסובלת יחסים עכורים עם משפחתה והכאב על כך מלווה אותה בכל אשר היא הולכת. סטיילס מגייס את כל הכריזמה שלו כדי להישמע קרוב ואמפתי, אבל אלו הטקסט והלחן שנותנים לסיפור את האמינות והיופי שלו: מתילדה לא נשמעת כמו קריקטורה אלא כאדם אמיתי. ומכיוון שסטיילס באמת מצטיין בעבודה שלו, כל אחד באצטדיון, לא משנה מאיזה בית הגיע, מרגיש קצת מתילדה.
את השיר יצרו ארבעה אנשים, אבל שומעים בו את המכנה המשותף שמאפיין את השירים של יצרנית הלהיטים המדוברת ביותר כרגע בתעשיית הפופ. קוראים לה איימי אלן וסביר להניח שבחמש השנים האחרונות לא סתם נתקלתם בשירים שכתבה: הם לא יצאו לכם מהראש. מסטיילס ועד אוליביה רודריגו, מג'סטין טימברלייק ועד ליזו ומסלינה גומז ועד שון מנדז, אלן נחשבת לאחת המנסחות הראשיות של רוח הזמן בפופ ומי שמבינה היטב את קהל היעד הכי מבוקש בתחום: צעירים ובעיקר צעירות שגדלו לתוך הרשתות החברתיות ורוצות פזמונים חזקים אבל גם סיפור מסגרת שנון וחד.
רק ב-2024 למשל היא השתלטה על המצעדים עם Espresso ו-Please Please Please של קרפנטר, שהפקידה אותה על כל שירי האלבום האחרון שלה, Short ‘N’ Sweet. לאחרונה גם התפוצץ השיר Apt., דואט של רוזי מ-Blackpink וברונו מארס. שלושת השירים הגיעו לטופ-10 במצעד האמריקני (Please הגיע למקום הראשון), וחוץ מהם כתבה שירים השנה לג'סטין טימברלייק, כוכב הקאנטרי קואי ווצל וגם לליאון ברידג'ס הנהדר. שנה קודם כבר זכתה בגראמי לאלבום השנה, כחלק מהצוות שאחראי ל-Harry’s House של סטיילס. לא סתם בפרופיל שפורסם עליה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" כבר הכתירו אותה בתור "הנשק הסודי של הדור הבא בפופ".
כותבת שבעה שירים בשבוע
אלן נולדה במדינת מיין, למדה להיות אחות בבוסטון ונכשלה ב-The Voice. אחר כך למדה מוזיקה בברקלי, הקימה להקה שלא הגיעה לשומקום והצליחה להשיג חוזה הקלטות כסולנית. אבל מה ששינה את חייה הוא השינוי שעברה התעשייה בעשור האחרון, תחת האפקט של טיילור סוויפט: פחות גברים מיומנים שיגידו לזמרות נוסח בריטני ספירס איך להרגיש והיא תבצע, ויותר כותבים וכותבות שמתחברים לאמנים שבקדמת הבמה ולוקחים חלק פעיל בעיצוב הפרסונה שלהם כדי למכור מוצר הרבה יותר אותנטי.
2 צפייה בגלריה
שירים בהזמנה היא מסוגלת לכתוב בשעתיים. איימי אלן
(צילום: Eamonn M. McCormack/Getty Images)
ההצלחה הראשונה של אלן ככותבת הייתה Back To You של סלינה גומז וגם Without Me של האלסי: היכולת של אלן גם לחבר פזמון ממכר ולעטוף אותו בצמר גפן של אישיות הגיעה לקהל רחב יותר וגם לאוזניים בכירות, שחיברו אותה לשמות כמו סטיילס ומנדז. שם, סיפרה אלן ל"ניו יורק טיימס", "המשחק השתנה עבורי במונחים של מה זה אומר להיות כותבת שירים וכמה מזה קשור ללהיות סטודנטית של האמן שאיתו את עובדת. חיי המדף כל כך הרבה יותר ארוכים כשעובדים עם האמן ומבינים ביחד איך לספר את הסיפור שלו בזמן שאת גם מספרת את שלך. מן הסתם אם זה משהו שהם עזרו ליצור, הם הרבה יותר נלהבים לקדם אותו".
בהתאם, אלן גם זהירה מאוד לא להאפיל על הבאר שהיא שותה ממנה. כל ניסיון של ה"טיימס" לחלץ ממנה מי אחראי לפזמון שנדבק כמו טופי לשיניים של "אספרסו", למשל, נתקל בהתקף שכחה מפוקפק. "פשוט (זרקו) שורה אחרי שורה בחדר, אנשים צעקו דברים. הלוואי שהייתה לי תזכורת קולית של השורה הזאת".
אלן כותבת לטענתה שבעה שירים בשבוע במשך שבע שנים (ומקפידה על שגרת עבודה של תשע-עד-חמש), אבל יודעת להפריד בין השירים שנכתבים לאחרים לאלה שהיא משאירה עבור עצמה: את הראשונים, שאמורים להיטחן בסטרימינג, היא כותבת קודם כל מהפזמון (כמה מפתיע). את השירים של עצמה, למשל אלה שמופיעים באלבום הבכורה שלה שיצא לפני חודש וחצי, היא מתחילה מסיפור המסגרת. שירים בהזמנה היא מסוגלת לכתוב בשעתיים. את האלבום שלה, שכולל 12 שירים, לקח לה חמש שנים לסיים.
האזנה לשירים של אלן מגלים שההבדל בין האישיות שלה בקריירת הסולו לא כל כך נבדל מזאת שמופיעה בשירים של קרפנטר ורודריגו, אבל הטון והנימה שונים: השירה שלה מזכירה את גיבורת האינדי פיבי ברידג'רס, הלחנים וההפקה יותר מינוריים והכתיבה הנגישה והשנונה בהחלט מכילה את הגרעין שהפך את "מתילדה" לפייבוריט בהופעות של סטיילס ואת קרפנטר לסופרסטארית. נותר לראות האם זה יקרה גם לאלן או שהיא תישאר "הנשק הסודי".
