אם אתם קוראים את השורות האלו, זה אומר שניצחנו. אולי לא את הניצחון המוחלט האבסולוטי והנחרץ שמבטיחים לנו מזה זמן מה, אבל ניצחון קטן, סמלי, רגעי, כי זה אומר שהסדרה "בקרוב אצלי" שודרה אמש (ב') בקשת, שבועות אחרי תאריך השידור המקורי שלה בספטמבר. זה כנראה אומר גם שהיום הזה היה קצת פחות נורא והנה, הצלחנו להגיע אל השעות האחרונות שלו בחתיכה יחסית-אחת, להתיישב מול המסך ולצפות בקומדיה רומנטית עשויה היטב, לפי כללי התנ"ך של הקומדיות הרומנטיות, ולשכוח קצת מהעולם בחוץ.
מתוך "בקרוב אצלי"
(באדיבות קשת )
קומדיה רומנטית היא ז'אנר כל כך מיושן ומועד לפורענות, מטרה נייחת עבור כל מי שמתנהל בתקופת הפרוגרס-MeToo-פוליטיקלי-קורקט, שצריך באמת מישהו שיודע מה הוא עושה כדי לעשות אותה נכון וטוב ולא קרינג'י וקלישאתי. למרבה המזל, "בקרוב אצלי" עושה את זה נכון וטוב ומצליחה לשרוד את שדה המוקשים שהוא קומדיה רומנטית - ועוד דוברת עברית. עם יד על השלט, כמה פעמים כבר יצא לכם להדליק את הטלוויזיה לצפות בסדרה בז'אנר הזה, דוברת עברית, שאשכרה נותנת עבודה? "אהבה זה כואב", "להיות איתה", "בלאדי מורי", סליחה אם פספסתי משהו בדרך, בכל מקרה מדובר ברשימה שנגמרת לפני שתספיקו להגיד "האם גבר ואישה יכולים להיות ידידים".
אבל רצה הגורל ו"בקרוב אצלי" הגיעה אל המסך דווקא בתקופה שאנחנו הכי זקוקים לה. הכול התחיל כשהכוכבים הסתדרו ועדי חבשוש זכתה במקום הראשון ב"רוקדים עם כוכבים". זה עשה חשק לאורי גרוס ("השיר שלנו", "לצבי יש בעיה") לקחת שחקנית קומית נהדרת שעד כה התמחתה בגניבת הצגה בתפקידי משנה כמו ב"אפס ביחסי אנוש" או "האחיות המוצלחות שלי", ולתת לה להוביל סדרה על בחורה שיום אחד נאבקת על הזוגיות שלה ויום לאחר מכן מוצאת את עצמה נאלצת לבחור בין ארבעה מבחורינו הטובים שלהוטים להפוך לבני הזוג שלה.
דסי טולדנו (חבשוש) היא מפיקת חתונות בת 36 שמגלה אחרי שנתיים של זוגיות עם יוראי (תמיר בר), אמן שמאוד אוהב את הזולת, שהוא בעצם לא רוצה ילדים. פגועה וזועמת היא עוזבת אותו רק בשביל לקבל מסבתא שלה ברכה כישופית שמביאה עליה לא פחות מארבעה מחזרים: חן פיטוסי (אושרי כהן) הנער שהייתה מאוהבת בו בתיכון; אסי בן טובים (תומר קאפון), החבר הטוב שהיה מאוהב בה מהימים שלהם בתיכון 'עוזי חיטמן', יוראי הידוע לשמצה ואלכס (רוני הרמן), בחור גרמני מסתורי מסוג אציל כלשהו שהקשר שלו אליה עדיין לא ידוע. דסי תצטרך לנפות את המחזרים האלה, לגלות מי מביניהם הוא המיועד האמיתי, זה שלא ישלח אותה להקפיא ביציות אלא ירצה להקים איתה משפחה.
"בקרוב אצלי" לא מפספסת גם את החשודים המתבקשים האחרים - הידיד הטוב הגיי של דסי, ליאל (בן יוסיפוביץ' מצוין כתמיד) והנמסיס שלה, מלכת השכבה מהתיכון, מאיה ברגר (שירה נאור, "היהודים באים", "ברלין בלוז"). תצוין לשבח אורנה בנאי שמגלמת את אמא של דסי, תפקיד מזהיר שתובע ספין-אוף ומיד, שאל אותי כיצד. רשימת היוצרים של "בקרוב אצלי" ארוכה לא פחות - מלבד גרוס נמצאים על הפיי-רול גם יואב צפיר, תמרה סלם, תמר מרום וטמירה ירדני.
ניכר שהתפקיד נתפר למידותיה הנאות של חבשוש. לא רק בגלל שהיא פוצחת בריקוד שלוש פעמים בכל פרק, במוצדקות שבנסיבות, אלא כי היא באמת חוגגת על העובדה שכל החתיכים אצלה, לפחות משני הפרקים שנשלחו לביקורת, ועושה מטעמים מהכתיבה המלוטשת והשנונה של גרוס, כמו גם שאר השחקנים. הסטים נעימים למראה וקלים לעיכול, הבימוי של איתן צור קליל ומודע לעצמו וכל אלה הופכים את "בקרוב אצלי" למה שנהוג לכנות בתעשייה 'ממתק', מהסוג שתרצו לבלוע ממנו כמה שיותר פרקים ברצף, לפני שתרימו את הראש ותחזרו למציאות. בקרוב אצלנו.
