ביום שישי האחרון מאות בני משפחה, חברים וקרובים התאספו בבית העלמין בנהלל ללוות את יהונתן גפן, מנכסי צאן הברזל הגדולים של התרבות הישראלית, בדרכו האחרונה. בין בני המשפחה, עלתה גם בתו, הסופרת שירה גפן, שספדה לו וסיפרה כי בחודשיים האחרונים עבדה עם אביה על ספר שירים חדש בעריכתה.
שירה גפן מקריאה משיריו האחרונים של אביה, יהונתן גפן
(צילום: נדב אבס)
"בחודש האחרון כבר לא הייתה לך סבלנות, רבתי איתך ואמרתי שיש עוד עבודה ולאן אתה ממהר", שיתפה. "רציתי שנמשיך לשבת יחד בחצר ליד החתולים, נשתה פטל עם סודה ונתקן שירים. אמרת שאתה עייף ואם מתעסקים בשירים יותר מדי הם נהרסים. הרגשתי שברגע שתושלם העבודה אתה תלך - הרי שם הספר שכתבת היה 'הייתם קהל נפלא'".
כחלק מדבריה, בחרה גפן להקריא את "קהל מרץ" ו"ליב", שני שירים מתוכו.
קהל מרץ
כשהייתי בן שבע, אבינו החכם
שאל אותי בכל בוקר, איך שהייתי קם:
"נו יותי, מתי תהיה בנאדם?"
וכעת, כשאני בן יותר משבעים,
ואבא שלי כבר לא בחיים,
אני עדיין מחכה,
וכנראה זה לא יקרה לעולם.
ליב
פעם, לפני הרבה שנים,
לפני שאנשים שלחו זה לזה הודעות מתוקות,
אנשים טובים כתבו מכתבים.
אנשים טובים ידעו לחכות.
כשהייתי חייל, כתבתי מכתב לשחקנית הדגולה
ליב אולמן, שבה התאהבתי, ואת הסרטים שלה
ראיתי פעמים רבות, והיא ענתה לי בגלויה, תמונה
של היפהפייה הנורדית בשמלה לבנה.
אבי הביט בבול עם המלך גוסטב השישי,
שאל: "מה יש לך עם שוודיה?"
אמרתי לו: "זה אישי."
וכשהוא לא הרפה אמרתי:
"אני אוסף בולים."
הוא אמר: "לא ידעתי."
ואני גמגמתי:
"עכשיו התחלתי, אבא,
עכשיו התחלתי."
כשזה הגיע לכתיבת שירה, לגפן היו שני כובעים - האחד למבוגרים, והשני לילדים. כמשורר למבוגרים, עסק רבות בנושאי זוגיות, בדידות, וביקורת על מצב החברה והמדינה בכלל. את ספר שיריו הראשון, "שירים שענת אוהבת במיוחד", פרסם כשהיה חייל בצנחנים - מה שהפך את גפן להיות מבין הראשונים שעסקו בטראומות הקרב בתרבות הישראלית. נדמה שהייתה זו יריית הפתיחה שלו לעסוק שוב ושוב במתח שבין אהבתו למדינה לבין האשמה והביקורת שהטיח בה בשירים רבים.
לכתבות נוספות בנושא:
בין ספרי השירה הנוספים שהוציא לאורך השנים בלטו "בעיקר שירי אהבה", "התפרדויות", "לאט", ו"כמה מילים". כשהוציא את כובע הילדים, גדולתו של גפן כמשורר לא פחת כאשר את רוב שיריו כתב והקדיש לילדיו שירה, אביב ונטשה. ספרו המוכר ביותר הוא "הכבש השישה עשר" הכולל שירי ילדים, אותם הלחין בשנת 1978 יוני רכטר לכדי אלבום מצליח בעל אותו השם, שהפך אחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר בתולדות הזמר העברי.
לאורך הקריירה כתב גפן גם פזמונים רבים, כאשר אחד משיתופי הפעולה המוכרים ביותר שלו הוא עם הזמר דויד ברוזה, שעבורו כתב את השירים "יהיה טוב", "סניוריטה", "סתיו מסוכן", "ביקור מולדת", "חיפה חיפה" ו"דניאלה". גם אריק איינשטיין הרבה לשיר את שיריו של גפן, בהם "כשאת בוכה את לא יפה", "דון קישוט", "גן של שושנים" ו"אחינועם לא יודעת".
יהונתן גפן הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 76 בביתו, במושב סמוך לנתניה. גפן, שלאורך חייו פעל כסופר, משורר, פזמונאי ופובליציסט, נחשב כאמור לאחד מהקולות הבולטים בתרבות הישראלית. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים - בהם שירה, המוזיקאי אביב גפן ונטאשה גפן.
