בסוף שנות ה-90 כריסטיאן מולק הצרפתי עשה את הבלתי יאומן. הוא לקח מטוס זעיר וטס לצד 33 אווזים לבני מצח ברחבי אירופה, לאורך 2,500 קילומטר. הייתה לו מטרה אחת ויחידה: לשנות את מסלול הנדידה של האווזים כדי שלא יתקלו בציידים לא חוקיים. זה נשמע כמו סיפור לא אמין, מן אגדה אורבנית, אבל מולק ידע טוב מאוד מה הוא עושה וההשפעות של המסע הזה ניכרות עד היום באוכלסיית האווזים שניצלה מהכחדה.
את האווזים הוא גידל ביחד עם אשתו, וכשבקעו מהביצה הדבר הראשון שהם ראו היה את מולק. מאחר ולאווזים יש נטייה טבעית להתחבר למטפל הראשון שהם רואים, חובב הציפורים הפך למעשה לאמא שלהם. האווזים חיקו כל דבר שהוא עשה והלכו אחריו לכל מקום. אחרי שקנה את אמונם, השלב הבא היה להתחיל לעוף איתם ולהראות להם את הדרך הנכונה לנדידה כדי לא להיתקל בציידים שצדו אותם. לאווזים יש ג'י.פי.אס מובנה, ומספיק שהם יעשו את המסלול פעם אחת כדי שיזכרו אותו לעונה הבאה ויעבירו אותו הלאה לגוזלים שלהם ולדורות הבאים.
"כבר בילדות אהבתי ציפורים. קראתי עליהם ספרים ונשביתי בקסמם של היצורים האלה", הוא מספר בריאיון זום ל-ynet, לרגל "הרפתקאות תום ואווזי הבר", סרט עלילתי שיוצא היום (ו') לאקרנים ומבוסס על סיפורו מעורר ההשראה.
איך בכלל חשבת על הרעיון הראשוני?
"בתור נער הייתי מנוי לכל מיני אגודות בנושא הגנת הטבע והציפורים, ואז קראתי מאמר על כך שהאווזים לבני המצח מסקנדינביה נמצאים בסכנת הכחדה. קראתי גם את המאמרים של החוקר קונראד לורנץ וידעתי שאווזים מתייחסים לאנשים שמגדלים אותם כאל ההורים שלהם. ידעתי שכדי להציל אותם מהכחדה אני אצטרך ללמד אותם לנדוד למקום אחר בחורף".
מה הייתה הבעיה במסלול המקורי שלהם?
"בסקנדינביה הם נחשבים לזן שמור, אבל בדרום מזרח אירופה, סביב הים הבלטי, הם נפלו קורבן לציידים. לפני אלפי שנים היו גם עדויות שהם נדדו לישראל ולעיראק, אבל הציידים של מזרח אירופה התחילו להכחיד אותם. הצלחתי לשכנע את הרשויות בשוודיה להעביר את האווזים למקומות מוגנים בדרום מערב גרמניה. ביחד עם אשתי לקחנו כמה זוגות צעירים של אווזים, הם התרבו אצלנו ולימדתי אותם לעוף למקומות מוגנים".
הפעם הראשונה שהוא טס עם ציפורים הייתה ב-1995, עם שתי ציפורים מזן אחר. "התחושה הייתה כמו סוג של נס", הוא מתאר את הפעם הראשונה. "כשטסתי עם הציפורים מעל הכפר הרגשתי שאני הולך על הירח". ארבע שנים אחרי הוא יצא למסע המפורסם והמכונן שלו, שעד היום השפעותיו נראות בטבע. מאחר ומדובר בטיסות בין מדינות שונות, הוא נדרש להשיג אישורים רבים, דבר שלא תמיד היה קל עבורו. "הייתי שולח לרשויות צילומים שלי טס עם קבוצת ציפורים קטנות כדי להראות להן שזה אפשרי וכדי שהם יאשרו לי לצאת למשימה". המסע היה מורכב מעצירות רבות ונמשך ימים ספורים, ובכל תחנה חיכו לו אשתו ושאר אנשי צוות עם אוהלים, דלק, מזון וכל מה שצריך להמשך המסע.
אילו קשיים הרשויות הפעילו?
"היו הרבה קשיים כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שטסו עם ציפורים מעל גבולות ומדינות. היו גם כל מיני בעיות בירוקרטיות ואדמינסטרטיביות שאם הייתי מודע אליהן כנראה שלא הייתי מקבל את כל האישורים הנדרשים מראש. אבל עשיתי את זה תוך כדי תנועה וכשנתקלתי בבעיות ביקשתי את האישורים ואת ההקלות. לרוב, כשהמדינות הבינו שאנחנו עושים משהו יוצא דופן כדי להציל את הטבע ואת האווזים הן באו לקראתנו".
יותר מ-20 שנה אחרי, עדיין רואים את הסטייה מהמסלול המקורי שייצרת?
"כן, 33 האווזים זכרו את המסלול החדש, שחזרו אותו והתרבו. כשהגוזלים שלהם בגרו הם למדו את המסלול גם. יש היום הרבה אווזים לבני-מצח שהם פרי המאמצים שלי. אני לא יודע להגיד כמה, אבל הם למדו את המסלול החדש והם חיים בטבע בצורה בטוחה".
את הניסוי הוא ואשתו ניסו לשחזר במקומות אחרים בעולם, אבל לא כל המדינות אישרו את הטכניקה הייחודית שלו. "לא הצלחנו לשחזר את המסע אבל כן דאגנו לפרסום נרחב בתקשורת כדי להסביר על הכחדת הציפורים בטבע כי תוך 30 שנה שליש מהציפורים באירופה נכחדו. אז לא הצלחנו להציל את כולם אבל כן הגברנו את המודעות".
כחלק מהגברת המודעות למצבן של הציפורים, מולק כתב את התסריט לסרט "הרפתקאות תום ואווזי הבר", המיועד לכל המשפחה. במרכז הסרט ישנו תום, נער מתבגר שנשלח לגור בכפר עם אביו (הוריו גרושים). אביו של הנער הוא בן דמותו של מולק, שנמצא בשלביו הראשונים של הניסויים שלו. תחילה הנער מנוכר לחוויה ורק רוצה לשוב הביתה, אבל עם הזמן הוא נקשר לאווזים וגם הופך לאמא שלהם, ואפילו יוצא עם אביו למסע בשמי סקנדינביה. "כתבתי את התסריט עם חבר והכול מבוסס על אנקדוטות אמיתיות של המסעות האלה ביחד עם אשתי", הוא אומר.
לפי הסרט החיים המשפחתיים שלך נהרסו בגלל הציפורים, עד כמה זה נאמן למציאות?
"זה לא, כי במציאות אשתי ואני עשינו את המסע בזה ביחד בזמן שהיא הייתה בחודש חמישי להיריונה. החלטתי בסרט שזה יהיה נער כדי שהסיפור ייגע בבני נוער וייקרב אותם יותר לטבע".
עד כמה היית מעורב בסרט?
"המפיק שינה לי כמה אלמנטים, אבל מי שטס בכל הטיסות זה אני עם 25 האווזים שלי. זה לא היה קל כי צילמנו את זה מעל הרי הפיורדים והתנאים לא היו טובים. אבל זו גם הייתה חוויה מדהימה, כל יום היה אתגר חדש וזה הזכיר לי גם את פרויקט הנדידה הראשון שהוא גם היה מאוד מורכב".
כיום מולק בן 71, ויש בבעלותו עשרות ציפורים שאיתן הוא עדיין טס. הוא איש מוכר בצרפת ואת הטיסות עם הציפורים הפך לעסק, כשהוא מצרף אליו נוסעים שחווים איתו ביחד את החוויה הייחודית. "אני טס עם אנשים כל יום. המטוס שלי בנוי ככה כשהנוסעים יושבים מולי והם פשוט מרגישים את הציפורים ואת הנוף".
בתור מומחה לציפורים, אתה רואה את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית על מצבם?
"בהחלט. הבעיה העיקרית היא הסחר החופשי בין מדינות שונות שגורם לזיהום והורס את הטבע ופוגע לא רק בבעלי הכנף אל בבעלי חיים נוספים. ספינות ששורפות אלפי ליטרים של בנזין, למשל. אם האומות יבינו שהן צריכות לחזור לייצור עצמי הן יצליחו לקיים את עצמן מבלי להרוס את העולם".