מייקל ג'יי. פוקס מתקשה בתנועה ובדיבור, אבל השחקן האהוב שמתמודד בעוז עם מחלת הפרקינסון עדיין חד מחשבה ושנון, כפי שהוכיח על המסך בסרט התיעודי החדש על חייו, Still: A Michael J Fox Story, וגם בשיחה על הבמה אחרי הקרנת הבכורה אמש (ו') בפסטיבל סאנדנס. "אני יכול לשקוע במרה שחורה, אבל יש לי חיים נהדרים", אמר לקול מחיאות כפיים נלהבות מצד הקהל הנרגש שצפה ביצירה הנוגעת ללב, והמאוד כנה, של הבמאי דייויס גוגנהיים.
הסרט מלווה את פוקס מילדותו באדמונטון שבקנדה, דרך הפריצה ההוליוודית שהביאה אותו למעמד של כוכב על בשנות ה-80, ועד הבשורה המרה על כך שהוא חולה בפרקינסון וההסתגלות לחיים איתה החל משנות ה-90 ועד היום. פוקס, בן 61 כיום, מדבר למצלמה בכנות יוצאת דופן, כשהוא חושף את עצמו ברגעים לא פשוטים של התמודדות פיזית עם לקויות המחלה, הרעידות, קשיון השרירים, חוסר היציבות ואובדן השליטה בהבעות הפנים. זהו שינוי קיצוני עבור מי שהיה ילד פעלתן במיוחד ושחקן שנודע בתזמון הקומי הנדיר שלו, והסרט מעמיק לתוך הניגוד הכל כך מהותי הזה בין הרצון והאנרגיות שלו לבין היכולות הגופניות המוגבלות.
מייקל ג'יי פוקס בפסטיבל סנדאנס
( צילום: אמיר בוגן)
לפי עדותו של פוקס, בצעירותו הוא תמיד היה בתנועה, ומאוד ערמומי. הוא מספר כיצד הוריו התקשו לאתר אותו כשהוא היה בורח מהבית לחנות הממתקים כשבידו חופן שטרות שגנב כמובן לצורך רכישת סוכריות. הוא מעולם לא נח לרגע ואף ניסה את מזלו בספורט, אך לצערו ממדיו הצנועים (גובהו קצת יותר מ-1.60 מטר) דחפו אותו לכיוונים אחרים, בעיקר כדי להרשים את הבנות - וכך הגיע לחוג דרמה. בדיעבד, המראה שלו היה זה שפרץ עבורו דרך לקריירת משחק. בגיל 16 הוא נבחר לגלם דמות של ילדים צעירים יותר. עבור מלהקים בקנדה, וגם בהוליווד, היה מדובר במשאב נדיר והכרחי לתוכניות טלוויזיה לכל המשפחה. כך מצא לעצמו נישה שהביאה אותו ללוס אנג'לס ושסיפקה לו הרבה עבודה - אבל מעט מאוד פרנסה. למזלו, הפקת הסדרה "קשרי משפחה" נתנה לו צ'אנס והוא לקח אותו בשתי ידיים בוטחות ויציבות.
3 צפייה בגלריה
מייקל ג'יי פוקס עם אשתו טרייסי פולן והבמאי דייויס גוגנהיים, בהקרנה בפסטיבל סאנדנס
(צילום: AP)
משם והלאה כבר אי אפשר היה לעצור את פוקס, שהפך לכוכב הוליוודי נערץ עם ההופעה כמרטי מקפליי ב"בחזרה לעתיד", "זאב צעיר" ועוד. הוא חי את חיי הזוהר ואף נשא לאישה שחקנית שפגש במהלך צילומי "קשרי משפחה", טרייסי פולן, והשניים הקימו משפחה. מסלול הקריירה של פוקס ידוע, והסרט לא מרחיב לגביו, אבל הוא כן מעמיק לתוך החיים הכפולים שהשחקן הצעיר חי מאז אותו יום שבו התעורר בבוקר כשהזרת שלו רועדת. זמן לא רב לאחר מכן הגיעה הבשורה הנוראית שהוא חולה בפרקינסון. הוא משחזר איך ניסה לשמור את לקותו בסוד, וכיצד החל לצרוך גלולות ששיפרו את מצבו לטווח קצר כדי לתפקד מול המצלמה ולמנוע מהעולם לגלות את הכאב והייאוש שחווה. לדבריו, העבודה סיפקה לו מפלט חלקי מהמציאות, ומנגד גם עוררה אימה לקראת הגילוי הבלתי נמנע. זה הגיע ביוזמתו ב-1998, שמונה שנים אחרי האבחנה הראשונית.
בניגוד לימים המפוחדים ההם, פוקס - כפי שהוא חושף את עצמו מול המצלמה של גוגנהיים - אינו מסתיר דבר בנוגע למחלה, ההתמודדות איתה ביום יום, והמשבר הקיומי שהיא הביאה איתה לחייו המאושרים והמשגשגים. הוא מדבר על כך בהמון כנות והומור עצמי. למרות כל הקשיים הפיזיים הברורים, כשפניו מתעוותות מול המצלמה, או כשהוא מועד במהלך אימון כושר, הוא נותר כריזמטי, גלוי ושובה לב. וגם מרגש. אפילו כשאנחנו רואים אותו חלש, וגם פצוע בגלל מעידות ונפילות, הוא ממשיך להוות השראה באהבת החיים שלו, הנכונות להשתמש בסיפורו כדי לקדם את המחקר לטיפול בפרקינסון, וחיי המשפחה התוססים שלו בקרב אשתו טרייסי וארבעת ילדיהם.
"כשאני צופה בסרט זה נראה לי מטורף, ילד בן 15 שהפך להיות שחקן, וכמה שנים לאחר מכן כבר הייתי הכוכב הכי גדול בעולם. כשהייתי בתיכון לא הצלחתי להשיג דייט", הוא סיפר בהומור אחרי ההקרנה מעל הבמה בפארק סיטי שביוטה. "מה שבולט זה המשפחה שלי, שמביאה לי כל כך הרבה עונג. ואי אפשר להסביר כמה חשוב העונג הזה בהתמודדות עם מה שזה לא יהיה - בין אם זה פרקינסון או כל בעיה אחרת שהעולם מציב בפניך. זה רב עוצמה. טרייסי שמקבלת את הטירוף שלי, ובני הבכור סם שפתאום הפך לגבר, ולא ברור לי איך זה קרה אבל הוא יותר בוגר וחכם ממני. אלו היו חיים מדהימים והם החלק הכי טוב שבהם".
מייקל ג'יי פוקס בהקרנת סרטו בפסטיבל סאנדנס
(צילום: אמיר בוגן)
פוקס סיפר שנוכחות הבמאי גוגנהיים בחייו לאורך צילומי הסרט העניקו לו כוחות ומשמעות, ועכשיו הוא בשגרה של חוסר מעש. כשנשאל מה השלב הבא בחיים שלו, אמר: "נראה לי שזה די ברור מה השלב הבא", התלוצץ, אבל הדגיש את חשיבותה של משפחתו ועל החשיבה החיובית שלו שמחלצת אותו מרגעים של עגמומיות. "אני אוהב את חיי, את אוהב את משפחתי, ואני אוהב את מה שאני עושה. אני יכול להוות דוגמה לאנשים אחרים ולעזור להם עם הבעיות שלהם. אלו הם פאקינג חיים מדהימים, ואני נהנה מהם".
