בעונה הראשונה לפני יותר משלוש שנים, הייתה זו הקורונה ששימשה רקע לצילומי "הטבח" ולשידורה. את העונה השנייה של הדרמה הישראלית, שעלתה אתמול (א') ב-yes, הספיקה ההפקה לצלם כמעט במלואה, פרט לכמה צילומי השלמה שהיו אמורים להתקיים ב-9 באוקטובר, וגם היא, בפראפרזה על דברי היוצר ארז קו-אל, עולה בתקופה מאתגרת למדי. הרבה דברים התרחשו מאז בעולם האמיתי, שכמעט מספק קונטרה לסדרה שקורה בה מעט מאוד.
מתוך "הטבח", עונה 2
(באדיבות yes)
"הטבח", כדברי קו-אל בהודעה לתקשורת שצורפה לעונה החדשה, היא סדרה "שחוגגת אוכל, יצירה, יצרים ותשוקה", והיא עשויה לסייע לנו לדבוק בחיים ולא להניח לכאב להביס אותנו. הגדרה קצת מוזרה לסדרה שקשה להגיד שהיא חוגגת משהו. זה לא נאמר בהכרח לגנותה, אבל סדרה על שני גברים במשבר אמצע החיים - האחד נרקיסיסט רעיל שנמצא על מסלול הבריחה המהיר מכל התמודדות רגשית, ושכל הווייתו היא אנטיתזה לתשוקה ויצרים, והשני שמחפש את פרק ב' בקריירה שלו אבל משוטט כמו אמבה נרצעת והביטוי היחיד שהוא מרשה לעצמו מדי פעם זה קצת פאסיב-אגרסיב, היא לא בדיוק סדרה שחוגגת... ובכן, משהו. היא גם לא בדיוק משכיחה מאיתנו את הכאב אלא יותר מטיחה אותו בפנינו כשהוא מצולם היטב ומשוחק לעילא.
"הטבח" החלה את העונה הראשונה שלה עם הרבה פוטנציאל עלילתי ואיפשהו בדרך, בעקבות בחירות תסריטאיות מפוזרות, הפכה למה שקוראים לו "סדרה על החיים" - לא סדרה שנשענת על ציר עלילתי אלא כזאת שעומדת במקום, מקסימום זזה קצת לרוחב, ומספקת לצופה אמירה על מצב כמעט סטאטי. סדרה שכל הפרקים שלה הם בעצם אותו הפרק (לפעמים זאת הברקה, לפעמים זאת בעיה), והצופה מקבל חלון נוסף לעוד פיסה בנשמה של הגיבורים שלו, כשבמקרה הטוב מדובר בפיסה שלא דגמנו בפרקים אחרים. פה ושם במהלך העונה הושלכו פירורי עלילה שהיו עשויים להביא להתקדמות כלשהי אבל הם נזנחו בדרך.
3 צפייה בגלריה
סדרה על שני גברים במשבר אמצע החיים לא בדיוק חוגגת משהו. מתוך "הטבח", עונה 2
(צילום: חן הוד, באדיבות yes)
עם כל אלה עדיין היה ל"הטבח" אפקט מהפנט כלשהו. הוא נזקף בעיקר לטובת אלמנטים כמו הצילום היפהפה של גיא רז או המשחק של כל המלוהקים, שהצליח לא פעם להציל דיאלוגים סתמיים או קלישאתיים ולהעניק להם סוג של עומק רגשי, או להכניס ממד חדש לסצנות שבעצם חזרו על עצמן. היא לא באמת רצתה להגיד כלום על עולם המסעדנות, זאת הייתה רק אריזה, צילחות לשני גברים בשנות ה-40 לחייהם, שתקועים ממש כמו שהסדרה תקועה. היא הייתה עמוסה יתר על המידה בסצנות סקס, שוטים ושורות בשירותים בניסיון גס לאותת לצופים עד כמה הגיבורים שלה לוקים בהרס עצמי. על הנייר זו הייתה סדרה לא מתגמלת, אך בפועל היא עדיין השאירה את הצופה שלה עם משקע רגשי כלשהו.
העונה החדשה, ששלושת הפרקים הראשונים שלה נשלחו לביקורת, לא עומדת כפי הנראה לשנות ממנהגה. בסוף העונה הראשונה עזבנו את דורי (גל תורן), השף המצליח, כשהוא עומד בפני שתי תביעות - האחת על הטרדה מינית מצד אחת המלצריות שלו והשנייה מצד סאני (גיתית פישר) הקונדיטורית, ומנגד פוצח בקריירה טלוויזיונית כשופט בריאליטי בישול. את מסעדתו, סופיה, הוא השאיר לשרה (יעל אלקנה), הכישרון העולה במסעדה שלו, ולאוסי (רותם סלע), שמסתבר שהייתה בהיריון מתקדם. היה גם דיבור על מסעדה בלונדון, אבל הוא התמסמס ונשלח לחווה של קווי העלילה הנטושים. נמרוד (גורי אלפי) עדיין עבד בסופיה, עדיין היה נשוי לאשתו הבלתי מתחשבת ועדיין ניסה להיות האבא הכי טוב שהוא יכול, ולתמרן בין העולמות השונים שנקלע אליהם.
העונה החדשה עושה מה שעושות לא מעט סדרות כשהן מעוניינות לשמור על המתח שהחזיק את העונה הקודמת - מחזירות את הגיבור שלהן לנקודת ההתחלה של הסיפור. גם הפעם דורי, עדיין גבר עם אובסס לכיבוש כל אישה שנקרית בדרכו (באופן שכבר הפך לפאתטי מדי, דודו טופז סטייל, חייבים להודות) רוצה לעשות חדש-חדש-חדש, עם מסעדה חדשה, ושותפה עסקית/בת זוג שאמורה להחליף את אוסי ואלונה (רומי אבולעפיה). מיה (דנה פרידר) היא מערכת היחסים החדשה שלו, כשהוא לא מנסה להשכיב בחורות מזדמנות, וגם בת של משקיע שנכנסת איתו בשותפות למסעדת קונספט ברוטשילד.
למסעדה החדשה הוא מגייס את נמרוד, בן הטיפוחים שלו מסופיה, שבינתיים כבר מצא לעצמו עבודה בפס במסעדה אחרת, אבל לא יכול לעמוד בפני הפיתוי לקחת על עצמו תפקיד משמעותי יותר, גם אם זה אומר להתמודד שוב עם הנרקיסיזם המתעתע של דורי, שאליו הוא נמשך שוב ושוב כמו צלקת שאי-אפשר להפסיק לחטט בה. לפחות מהפרקים הראשונים השפה נראית סדורה יותר - שלושה פרקים כמעט בקבוקיים, הראשון מתמקד בתחילת היחסים של מיה ודורי, בשני דורי ונמרוד נפגשים שוב כדי לדון בפרויקט החדש שלהם, השלישי הוא יום הבדיקה של המנות במסעדה החדשה, שבו נמרוד מקבל תזכורת מה המחיר הנפשי של עבודה עם דורי וגם שרה מפציעה בו (היוצר הבטיח שהיא גם תקבל פרק משלה בהמשך העונה).
3 צפייה בגלריה
אולי אם היא תבשיל לעונה שלישית, היא תהפוך לאי של יציבות בדרמה הישראלית. מתוך "הטבח", עונה 2
(צילום: חן הוד, באדיבות yes)
כמו שזה נראה מפה, לא צפויה באופק איזו התפתחות רגשית משמעותית לדמות של דורי, שנותר אותו דוש שכולנו מצפים לאובדנו או לגאולה שלו, וגם לא לנמרוד, שממשיך לחפש את שביל הזהב שימזג בין מערכת היחסים הקונסרבטיבית שלו ורכבת ההרים שדורי גורר אותו אליה, אבל לא מעז למרוד בגלוי באף אחת מהן. במובן מסוים, לדעת לאן אנחנו הולכים מבלי לצפות מ"הטבח" להיות משהו שהיא לא, עשוי להיטיב איתה ועם הצופה. ואולי, אם היא תבשיל לעונה שלישית, היא תהפוך לאי של יציבות בדרמה הישראלית, נשאר רק לקוות שהעונה הבאה לא תצריך קטסטרופה ברקע.
