תחילת קיץ 2024 מסתמנת כאכזבה רבתי להוליווד. "הכפיל" עם ראיין גוסלינג ו"פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם", הספין-אוף של יקום "מקס הזועם", היו אמורים להיות תחילתה של התאוששות עונתית ממגמת הירידה בהכנסות. שניהם אכזבו. כעת מגיע אל קו הזינוק “בחורים רעים: הכל או כלום" (Bad Boys: Ride or Die), הפרק הרביעי בסדרת הסרטים שהחלה לפני 29 שנים בכיכובם של וויל סמית' ומרטין לורנס, על שני בלשים-חברים במשטרת מיאמי. תעשיית הקולנוע זקוקה להצלחה ראשונה לקיץ 2024. גם הקריירה של סמית' זקוקה להצלחה שתחזיר לו את מעמד הכוכב, שנתיים אחרי הסטירה לכריס רוק.
שני הפרקים הראשונים בסדרה (1995, 2003) בוימו ע"י מייקל ביי (סרטי "הרובוטריקים") וקבעו את כללי היסוד של העניין: צמד של הפכים משלימים שבו מייק לאורי (סמית') הוא האלפא עם המכוניות המהירות, הקפדנות וקור-הרוח, ומרקוס ברנט (לורנס) הוא השותף הנודניק שאמור לתת קונטרה אנושית משעשעת ללאורי. בדרך תהיה נוכחות מינימלית להיגיון עלילתי, אבל שוטים בומבסטיים יפוזרו ברוחב-לב (כמו "שוט הגיבורים" המורכב מקומבינציה של תנועת מצלמה בחצי קשת, זווית נמוכה והילוך איטי). הטראשיות הצבעונית של מיאמי מהווה רקע הולם לסרטים ולדמויות.
צמד הבמאים המצרי-בלגי עאדיל אל ערבי ובילאל פלאח גויסו ע"י המפיק ג'רי ברוקהיימר לסרט השלישי "בחורים רעים לתמיד" (2020), שזכה להצלחה מספקת ולביקורות בינוניות (ועדיין טובות מאלו שקבלו סרטיו של ביי). הם חוזרים לביים את "הכל או כלום" אחרי ארבע שנים שבהם הם ביימו בבלגיה את "מורד" (2022), דרמה על צעיר ממוצא מרוקאי שנוסע לסוריה כדי לסייע לקורבנות מלחמת האזרחים – סרט שכמעט לא היו לו צופים. כמו כן הם ביימו שני פרקים בסדרה הירודה "מיס מארוול", ואת סרט גיבורת-העל "באטגירל" שנגנז ע"י חברת וורנר לאחר השלמתו. גם הצמד המתקרא "עאדיל ובילאל" זקוק ללהיט בקופות.
עבור המכורים לכימיה בין סמית' ולורנס, הפרק הרביעי לא אמור להיות אכזבה. הוא אולי קצת פחות טוב מהקודם, אבל ממילא אין טעם לבוא לסרטי "בחורים רעים" עם ציפיות גבוהות. בנוסף ניתן לראות את השפעת הסרטים הראשונים של "בחורים רעים" על סדרת "מהיר ועצבני", אך כעת ההשפעה בכיוון ההפוך הופכת למאוד ניכרת - הן בניסיון לייצר מעטפת של דמויות חוזרות בין הפרקים ומעורבות באקשן, והן בהדגשה של ערך "המשפחה" שמתחיל להזכיר את הטרטרת הלא פוסקת של דום טורטו/וין דיזל בעניין.
העלילה ממשיכה אלמנטים שהיו בפרק השלישי, וכוללת גם מחוות לרגעים בשני הסרטים הראשונים של ביי. בסרט הקודם לאורי נפצע וחווה לראשונה התפכחות מהוויה של בן אלמוות. כריסטין (מלאני ליבורד), האישה שסייעה לו בשיקום הגופני, תהפוך בתחילת הסרט לגברת לאורי. החתונה תתפקד גם כאמצעי להצגת הדמויות הנוספות שעוד יהיו מעורבות בעלילה. כזכור, בסרט הקודם נרצח קפטן קונרד הווארד (ג'ו פנטוליאנו), המפקד של לאורי וברנט. מבצע הרצח היה איש קרטל הסמים ארמנדו ארטס (ג'ייקוב סקיפיו), בנו של לאורי שחפץ לנקום באב שלא ידע על קיומו. מערכת היחסים בין לאורי ובנו תמשיך להתפתח בסרט הנוכחי. בחתונה נכיר את בתו של קפטן הווארד - המארשלית ג'ודי הווארד (ריי סיהורן, קים וקסלר מ"סמוך על סול" שמבוזבזת על הדמות והסרט הנוכחי). בנוסף גם הבת שלה קאלי (קווין האמפיל) תהיה בחתונה. זה לא מפתיע כי גם לצילום של האבא/סבא יישמר מקום של כבוד ליד החתן והכלה.
חרף מותו של קפטן הווארד הוא ימשיך להיות נוכח גם בסרט הנוכחי. העלילה עוסקת בניסיון של הרע התורן, איש סוכנות הסמים הפדרלית בשם ג'יימס מקגראת' (אריק דיין), לטמא את זכרו של קפטן הווארד, ובכך גם לזרוע ספקות לגבי מעורבותם של לאורי וברנט. לשם כך קפטן הווארד הכין מבעוד כמה סרטונים בסגנון חפש את המטמון, כדי להוביל את פיקודיו לחשיפת איש המערכת שחצה את הקווים ומפעיל אופרציה שלמה של שחיתות ורצח.
במהלך החתונה של לאורי ברנט חוטף התקף לב ומגיע למצב של מוות קליני. כאן הסרט עושה דבר שלא היה בקודמיו ומציג את המסע הקצר שעורך ברנט בתוך מצב תודעתי זה, הכולל פגישה גם עם נוכחותו של קפטן הווארד, בדרך שמזכירה קצת סצנה דומה ב"הפנתר השחור". ברנט יחזור מהמוות הקליני כשהוא חדור בתחושת הבנה עמוקה יותר של החיים, והיכולת שלו להסתכן מבלי לדאוג למה שיאונה לו, כל עוד לא הגיע זמנו למות. החוויות והתובנות של ברנט יפרנסו לא מעט דיאלוגים עם לאורי שבהם הוא יעלה על העצבים של האחרון.
האלמנטים הקונספירטיביים שהופכים את גיבורי הסדרה לנרדפים הם צפויים מדי ומבוצעים ברישול אופייני לסדרה. קל לנחש את התגליות שצפויות במערכה השלישית. האקשן מנסה להיות אינטנסיבי, אבל התחושה שהדברים לא תוכננו היטב. הרבה שוטים מרחפנים וחיתוכים בקצב של מכונת ירייה הם לא בהכרח אקשן אפקטיבי. בהקרנה בה הייתי היו לא מעט שוטים שנראו כאילו צולמו דרך גביע לבן עם צמצם פתוח לרווחה. יתכן שזו הייתה בעיה נקודתית בהקרנה, ויתכן שזו הייתה תחבולה אסתטית מפוקפקת ומיותרת במיוחד שהייתה בסרט עצמו. עצם אי-היכולת להכריע בין שתי אפשרויות רומזת על העודפות הסגנונית שמביאה איתה תמורה מוגבלת.
ההסתייגויות מהבימוי, הצילום, התסריט, ואפילו מהכימיה שלא יכולה להפתיע בין סמית' ולורנס, לא ימנעו מחובבי הסדרה ליהנות. הנוסחה פשוטה, הדינמיקה מוכרת, ישנן קריצות לאירועים מסרטים קודמים בסדרה, ודמויות שחוזרות בדרך שאמורה לספק את הצופים המסורים (אפילו למייקל ביי יש הופעת אורח קצרה). "הכל או כלום" הוא סרט בינוני, אבל ככזה הוא עומד בהסכם הלא כתוב עם הקהל שלו.