בגיל 20 בלבד, יענקי גולדהבר מבני ברק כבר סימן לעצמו הישג מרשים כשהפך לדייר החרדי הראשון בבית "האח הגדול". כעת, כשאנחנו מספיק עמוק בתוך העונה הנוכחית ולאחר שריגש את הצופים בבית כשיצא להגנתו של עידן שהודח מהתוכנית, הוא כבר מסתמן כפייבוריט שייתכן ויימצא בקלות את מקומו בגמר. בעוד מתמודדים רבים יעשו הכול בשביל לקבל עוד דקה או שתיים על המסך - יציתו ריבים וירימו את הטונים, יענקי נשאר נאמן לעצמו ומהווה את קול ההיגיון השפוי בבית הסואן. בריאיון ל-ynet, שנערך יממה לפני כניסתו למתחם המצולם, אמר כי הוא מבקש להוות מודל חיקוי עבור נערים ונערות כמוהו, חרדים צעירים שחולמים לצעוד בדרך מעט שונה מהמקובל. "לא צריך לפחד. זה לא מעניין אף אחד ברחוב מה אנחנו עושים. ואם ההורים לא תומכים? ננסה להתקרב אליהם יותר וניתן להם חיבוק. הם יאהבו אותנו בסוף".
קלוז אפ: החרדי שנכנס לאח הגדול
(כתב: רן בוקר, צילום: אריק מרמור)
יש הרבה סיפורים שלא נגמרים ככה.
"מעט מאוד. פשוט רק את הסיפורים האלה אנחנו שומעים. זה מתוך עשרות [סיפורים טובים] אחרים, אנחנו לא מבינים אפילו עד כמה".
יענקי (קיצור של יעקב), היה עד לא מזמן תלמיד ישיבה, הוא אחד מבין 12 אחים. במהלך הקורונה הוא נחשף לתקשורת החילונית, ומאז מנסה ללכת בין הטיפות של העולם החרדי וזה שמחוצה לו, למרות כל החששות.
"אני אספר לך סיפור קטן. הלכתי פעם לסטנד-אפ פקטורי, רציתי ללכת לשמוע", הוא אומר בעודו יושב על מיטת בית המלון בנווה אילן, בו השתכן עד פתיחת התוכנית. "לפני שהגעתי, הלכתי לסטנדאפיסט ואמרתי לו 'תקשיב, אל תדבר עליי, אני מאוד חושש ממה שיהיה'. ואז נכנסתי לשם ואף אחד לא הסתכל עליי. לא עניין אף אחד מי אני, מה אני. מה זה מעניין בכלל? אולי בהתחלה אתה קצת חושש מה יגידו, אבל הכיפה זו אני, השיער הקצת שונה - זה אני. וגם הפאות הענקיות זה אני".
אתה בעצם אומר "הפאות לא מגדירות אותי".
"להיפך, הפאות מגדירות אותי ועוד איך! לכן אני מגדל אותן".
מה הן מגדירות?
"הן מגדירות את יענקי בתוך העולם - חסיד, חרדי שלא חושש. אני הולך לבית כנסת, בשבתות אני הולך עם חליפה, כובע, חולצה לבנה, מכנסיים ונעליים, כמו שכולם הולכים לבית הכנסת. ובמוצאי שבת אני יכול ללכת להופעה של אנה זק".
באילו הופעות היית?
"הלכתי להופעות של יום העצמאות, פה ושם".
ואיזו מוזיקה אתה אוהב?
"המון מוזיקה ישראלית, אני אוהב את כל הישראלי החדש. אני גם אוהב מוזיקה חסידית, כי חייתי רק את השירים האלו 16-15 שנה. לא שמעתי שירים אחרים, לא ידעתי שירים אחרים. נגיד האחיות הקטנות שלי שרות שירים חסידיים - הן לא שמעו בחיים שירים אחרים וגם אני חייתי ככה. היום אני אוהב גם וגם".
מתי הייתה הפעם הראשונה ששמעת שיר לא-חסידי?
"הייתי בישיבה ומצאתי נגן MP3 של חבר, כמו של פעם, שהיו בו שלושה שירים. אחד מהם היה של עדן בן זקן ועוד אחד של נועה קירל, משהו כזה. אז העברתי את זה לנגן שלי דרך כרטיס מיקרו, והחבאתי את זה בתוך שיר שבתוך קובץ. בקיצור, אף אחד לא היה יכול למצוא את זה. הייתי מגיע בלילה, שומע את זה ומסתכל שאף אחד לא רואה".
למה היה חשוב לך שלא ידעו שאתה שומע את זה?
"כי זה מפחיד מה יגידו. עכשיו יעיפו אותך מהישיבה?".
אם אתה שומע עדן בן זקן - יעיפו אותך?
"לא, אבל ככה חששתי".
חששת שאם תקשיב לנועה קירל יעיפו אותך מהישיבה?
"כן. בסוף זה לא קרה".
ותפסו אותך?
"לא, אבל ככה זה כולם, פשוט כולם חוששים. לא כולם שומעים, אבל חלק קטן מאוד שכן מקשיב - לא מעיפים אותם על דברים כאלה, זה לא קורה".
אז מה המסר שלך לצעירים שרואים אותך?
"יש המון מסרים שאני רוצה להעביר. המסר הראשון שרציתי להעביר זה להמון נערים ונערות שחושבים שצריך לשבור את הגבול בשביל להיות אני, בשביל להיות מי שהם - לא צריך לעשות את זה. אפשר להיות גם חסיד עם פאות וכיפה יפה, וגם לשמוע נועה קירל, וגם ללכת להופעה. לא צריך לפחד".
"הייתי בישיבה, עד שפשוט פירקתי את החבילה"
התפנית הגדולה בחייו של יענקי התרחשה לפני כשלוש שנים. "תמיד הייתי קצת אחר. כלומר, הבנתי יותר דברים [מאחרים] - הייתי מדבר יותר על ציונות, על המדינה, על עצמאות וכאלה. על הבחירות למשל למדתי בבית ספר. בחדר ובישיבה, שהיא מאוד מאוד קנאית, אסור היה לדבר בכלל על בחירות. אני תמיד אמרתי: 'אבא שלי בוחר ואני אבחר, ויום העצמאות זה חג'. אז משלב מסוים בתקופת הקורונה ביליתי המון שעות בבית והיה לי טלפון כשר, אז מה עושים? פשוט הקשבתי - יש קווים שאפשר לשמוע דרכם את כל ערוצי הטלוויזיה והרדיו בלייב בטלפון. ככה הייתי יושב עם אוזניות 12 שעות לפעמים, שומע את כל התוכניות, את כל שידורי הלייב, וזה תפס אותי. לאט לאט התחזקתי והיום אני שולט בזה".
מבחינתו, הוא שואף להתגייס לצבא ואף החל תהליך שבסיומו הוא מקווה להתגייס לדובר צה"ל. "הייתי בישיבה, עד שפשוט פירקתי את החבילה. רציתי ללכת להתגייס".
חששת מהסביבה שלך בנוגע לגיוס?
"היום לא. אולי אם זה היה לפני חמש שנים, כשהייתי בן 15. בזמנו לא הייתי כל כך סגור על עצמי, מאוד חששתי מה יגידו ומה לא יגידו. כיום אני לא חושב על זה. אני יכול להיות חרדי, חסיד, ללכת בשבת בשחור-לבן כי אני אוהב את זה, וביום חול לא, כי אני פחות מתחבר לזה. זה אני".
כשאתה מסתובב היום ברחובות, ויוצא מבני ברק, אתה מרגיש שיש פחות סבלנות וסובלנות לחרדים עם הלך הרוח הציבורי היום?
"יכול להיות. אני לא רוצה לגלוש לדברים שמעבר, כי אני לא חושב שזה המקום".
מה זאת אומרת?
"זה לא המקום עכשיו לבוא ולהגיד הערות, 'זה עושה ככה וזה עושה ככה'".
אבל מה אתה חווה בתור יענקי?
"אני לא חווה שום דבר. לא הרגשתי שום הבדל. אנשים מחבקים, אנשים אוהבים, תומכים. אף אחד לא אמר לי אף פעם מילה לא מכובדת".
אתה מסתובב בתל אביב?
"מסתובב בתל אביב, הולך לחוף הים, הולך לאיפה שאני רוצה ואף אחד לא אומר מילה. זה לא מעניין אנשים. לפני שנתיים הייתי משקשק, פחדתי מה יגידו. היום אני לא, כי יגידו עליי בין כה וכה".
"אני מתפלל לאלוהים שלא אשלם מחיר מאוד כבד על הכניסה לתוכנית"
כשנכנס לבית הכי מצולם במדינה, יענקי הכין את עצמו לתגובות שיגיעו - וגם לסערה פוטנציאלית בקהילה החרדית. "אני בטוח שהמון אנשים ירימו גבה. אבל זו הבחירה שלי. אני ראיתי כבר שיש כל מיני טוקבקים של 'הוא לא חרדי, הוא לא חרדי'. בסדר, זכותכם לחשוב ככה. אני חושב שאני מספיק חזק [לעמוד בזה] ושאפשר לשלב בין לבין".
מה אומרים בבית על ההשתתפות שלך ב"האח הגדול"?
"הם לא רוצים להיות מעורבים, אבל חיים עם הבחירה הזאת שלי".
אתה זוכר את הרגע שסיפרת למשפחה שלך שאתה הולך לתוכנית? כמה פחדת מ-1 עד 10?
"לא פחדתי, הייתי אני. אבל כמו שחשבתי מראש, היו תגובות של 'אל תלך'".
אז אתה עושה את זה גם כשאתה יודע שתשלם מחיר בשם המשפחה שלך.
"אני הולך לשלם מחיר מאוד כבד. מאוד כבד. הלוואי שלא, אני באמת מתפלל לאלוהים שלא ומאוד מקווה שלא".
ומה גורם לך לרצות ללכת בכל זאת?
"הרצון שלי לחוות את החוויה הזאת ולא להסתכל על זה בעוד חמש שנים ולהגיד 'יענקי, היית יכול לעשות את זה וויתרת'. אני לא רוצה לוותר על שום דבר שאני רוצה לעשות. אם אני ארגיש במהלך הדרך שמיציתי את זה, אז אלך הביתה".
יענקי מודע גם להשלכות החיצוניות על משפחתו בעצם הליכתו לבית "האח". כשהוא נשאל אם עצם השתתפותו בתוכנית עלולה לפגוע בסיכויי השידוך של אחיותיו הצעירות, הוא עונה, "זה הולך להעיק".
זה יכול להקשות על האחים שלך להתחתן?
"מאוד".
זה קצת אגואיסטי, לא?
"לכן אני אוותר על הכול? לכן אני אוותר על החיים שלי? לכן אני אוותר על כל מה שאני רוצה לעשות? זה שאני הולך היום צבעוני גם יכול להעיק להם, וגם זה שאני אעשה צבא יכול להפריע. כל דבר יכול להפריע בחיים. אני חס וחלילה לא מזלזל בזה, לא מגיע לאחיות שלי שזה יפריע להן, אבל מה אני אעשה? אם הייתי חי את החיים שלי בשביל אנשים אחרים - לא הייתי פה. הייתי עדיין מישהו אחר".
יענקי גם היה מודע לקושי ולאתגרים שיביאו איתם המגורים בבית "האח הגדול". כך למשל העיד כי הובטח לו שלא תהיה בעיה עם כשרות המזון, נושא שמאז העיד בתוכנית כי "הפך להמלצה בלבד" כאשר דיירים לא הקפידו על שמירת הפרדה בין בשר לחלב. עוד הוסיף כי לא העיר לחבריו על העניין כי לא רצה לכפות עליהם. המגורים בבית מאלצים אותו כמובן גם לישון בחדר שינה מעורב עם נשים, על אף שהוא משתדל לשמור נגיעה. "מה אני אעשה? אלך לישון בסלון?", התבדח. הוא ציין כי לא ייכנס לבריכה עם נשים, אבל במקביל לא פסל התאהבות במסגרת התוכנית. "אמן", אמר, "רומן לא חייב להיות עם מגע". אבל אל תבנו לראות נשיקה - זה לא איסור, מבחינתו, אולם יבחר שלא לעשות זאת כדי "לא לצער את הסביבה".
לקראת סוף הריאיון, ביקש יענקי לפנות במסר אחרון לקהל המגיבים ברחבי הרשת ומישיר מבטו אל המצלמה. "אם אתם מרגישים שיש לכם רצון לכתוב תגובה שהייתה יכולה לפגוע בכם לו הייתם אתם בתוך הבית - אל תכתבו אותה. כרגע אני וחבריי וחברותיי לבית לא מצליחים ולא יכולים לקרוא את זה, כי אין לנו רשת. היחידים שיפגעו מזה אלה הקרובים שלנו, המשפחה, הקהילה והחברים הקרובים. זה לא מגיע להם. האנשים היחידים שמגיעה להם ביקורת על מה שהם עושים - אלה אך ורק אנחנו. ואם אתם מאוד רוצים לכתוב - תכתבו את זה בווטצאפ האישי שלכם, אני אצא ואני אפתח עמוד אינסטגרם ששם תוכלו לכתוב טרוניות ותגובות פוגעניות. אני אענה לכל אחד, אני מבטיח. אבל בינתיים - לא צריך. בשביל מה? זה לא טוב לנשמה שלי, של הקרובים שלי, של ההורים שלי, ובוודאי שלא טוב לכם".
פורסם לראשונה: 09:08, 02.06.23
