באחד מהסשנים ב"טיפול זוגי", סדרת הדוקו החדשה של כאן שעלתה אמש (ב'), מספרת אחת הנשים על ברכה שפרסמה בפייסבוק ביום הולדתו של בעלה. "כתבתי לו כמה אני עדיין מתרגשת ממנו בכל פעם מחדש", היא אמרה, "אבל האמת היא שזו הייתה יותר משאלת לב מאשר תיאור של המצב". זאת אולי הדרך הטובה ביותר להמחיש עד כמה "טיפול זוגי" היא אירוע טלוויזיוני משמעותי ועד כמה היא חוצת גבולות ומגזרים. בעולם ששרוי ב-FOMO נצחי הודות לרשתות החברתיות, סדרת טלוויזיה כמו זו, שחושפת את הרגעים הקשים, הפגיעים, המייסרים בין בני זוג ומחזירה אותנו לחיים האמיתיים ולא אלה הפיקסליים והמדומיינים, היא בהחלט לא מותרות.
מתוך "טיפול זוגי"
(צילום: באדיבות כאן)
ארבעה זוגות בשלבים משתנים של היחסים ביניהם, עם ותק של חמש שנים לפחות, מגיעים לחדר הטיפולים של שרון ברעם-וולובסקי, פסיכולוגית ומטפלת זוגית ותיקה. חדר הטיפולים הוא למעשה אולפן טלוויזיה משובץ מצלמות אבל נטול צלמים אנושיים, שמאפשר לטיפול להתרחש עם מינימום הסחות דעת ומקסימום אותנטיות, וכן, האותנטיות ישנה. יצור הפרא הזה, שמפיקים ועורכים של סדרות ריאליטי כל כך מתאמצים ללכוד, נוכח בחדר של ברעם וולובסקי כמעט בכל רגע, והזוגות שמגיעים אליה בהחלט משאירים שם חתיכות מהקישקע שלהם בכל סשן.
נהוג לכנות אותם אמיצים, והם אכן כאלה. למה? כי למרות שרובנו כבר הפנמנו שפגיעות, חשיפה ושריטות של אנשים אחרים הם מה שהופכים אותם למעניינים, אנחנו עדיין שבויים בסטיגמה שקשיים וטיפול בזוגיות הם עניין מביש. משהו שאנשים צריכים להסתיר. צפייה בזוגות האלה מתנגחים מול המצלמות מעוררת בנו אימה מהולה במבוכה – איך הם מסכימים לחשוף את החולשה שלהם ככה? ובכן, הם אמיצים, זה נכון, אבל הם גם המרוויחים הגדולים. הם יצאו החוצה כמו שהם, לבשו את הלב שלהם על השרוול, השליכו מעליהם את עול הבושה המיותרת וסימנו לנו את הדרך. הצופה שמורגל בריאליטי האגו ירצה לקחת צד, אבל הלב מבין שאין פה מנצחת ומפסיד, אלא רק מנצחים או מפסידים פוטנציאליים. את הטנגו הזה רוקדים שניים, ועם קצת מזל השלישית תצליח להחזיר אותם למסלול.
ההשוואה המתבקשת היא כמובן ל"חתונה ממבט ראשון", שהעונה האחרונה והקלושה שלה הסתיימה הרגע בקול ענות קלושה. הפורמט שמעביר זוגות היישר לשלב ה"תהליך" תוך דילוג על שלב ההתאהבות. וככה, מגירוי בלוטת הדייטים נלקחנו אל הקצה השני, הנקודה בה החבילה מתחילה להיפרם, וכאן מתחיל התהליך האמיתי. יהיה מי שיקרא לזה מציצנות, ולא שיש משהו רע במציצנות, אבל זה לא המופע הרגיל שלה. מציצנות היא דרך לברוח מעצמך לחיים של מישהו אחר. במקרה של "טיפול זוגי" החומרים כל כך שכיחים ומוכרים, שלצופה כמעט אין ברירה אלא לשים את עצמו במקום של המטופלים, להזדהות אתם, לחטט בעצמו ולהבין משהו על הזוגיות שקיימת או שהתקיימה בחייו.
נעשו בעבר לא מעט ניסיונות לתעד טיפול זוגי בטלוויזיה. אף אחד מהם לא באמת הותיר חותם. "טיפול זוגי" נבנתה על פי פורמט אמריקני (של שואוטיים), שנושא (בערך) את אותו השם, Couples Therapy, ונראה שהפעם השיטה פוצחה. בארצות הברית היא עלתה לפני שנתיים עם המטפלת המוצלחת אורנה גורלניק, וכעת מצולמת שם העונה השלישית. בכאן לא שיחקו משחקים והעתיקו את הפורמט במלואו, כולל חדר ההמתנה, השלט עם השם של המטפלת בכניסה לחדר ועד סגנון העריכה והפסקול. "טיפול זוגי" תשודר פעמיים בשבוע (ימים ב' ו-ג') בכאן. אם אתם בשלים לטלוויזיה מעמיקה ואנושית שתגרום לכם לחשוב ולהרגיש, תעשו טובה לעצמכם ותכניסו אותה הביתה.
