דן טרנר, גיבורה של "ארכיון 81" (שעלתה אתמול בנטפליקס), הוא בחור חמוד בסך הכול. קצת מדוכא, אבל אי אפשר להאשים אותו. כל המשפחה שלו מתה בשריפה מזעזעת כשהוא היה ילד, ומאז הוא מתמקד בתחביב שלו - שחזור קלטות וידאו ואודיו ישנות ופגומות, ומשתדל לא לשקוע למרה השחורה. עד שיום אחד הוא מקבל הצעת עבודה מפתה ממנכ"ל של קונגלומרט מסתורי, שמציע לו 100 אלף דולר תמורת עבודת שחזור של מספר קלטות שצולמו באמצע שנות ה-90 בבניין הדירות "ויסר" שבניו יורק, ושאולי מכילות את התשובה לחידת השריפה והעובדה שאף גופה לא נמצאה בעקבותיה. למרות רתיעה ראשונית מההצעה, שכללה עבודה במבנה מרוחק ומבודד א-לה "הניצוץ", פרטים קטנים שדן מזהה בקלטת הראשונה ששחזר גורמים לו להאמין שהקלטות עשויות לספק לו תשובות גם בנוגע לפרשיות משפחתיות שמעסיקות אותו עצמו, והוא נכנס למערת הארנב.
"ארכיון 81" – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
"ארכיון 81", שמבוססת באופן רופף למדי על פודקאסט אימה מצליח עם אותו השם, מתרחשת ברובה בחיבור שבין דן (מאמודו את'יי) המעורער נפשית ממילא, ישוב לבדו באחוזה ומנסה לפענח את הקשר שלו לקלטות, ובין מלודי (דינה שיהאבי), צעירה שמגיעה לבניין "ויסר" ושמנסה לתעד אותו היסטורית ובו זמנית גם לחפש את אמה הביולוגית. כך שהסדרה ערוכה בעיקר מקטעי הווידאו המצולמים של מלודי (בסגנון הפאונד-פוטג') ומההווה של דן.
אם אתם מסוג האנשים שלא אוהבים שהחביתה שלהם נוגעת בסלט, יהיה לכם קשה להתמסר ל"ארכיון 81". נדמה שמישהו פשוט ליקט את כל הנרטיבים הקיימים בז'אנר האימה - פלוס פזילות קלות למעבר בין עולמות, כתות, מחלות נפש, רוחות רפאים וגישור בין זמנים - השליך אותם לצלחת אחת וקיווה שמשהו יתפוס. התוצאה היא שמונה פרקים שנהנים מצילום יפהפה ואסתטי - האחוזה שבה דן עובד, הנופים, התיעוד של שחזור הקלטות - אבל סובלים מעלילה איטית וצפויה למדי, ומפיזור אקראי של רמזים שיותר משהוא שולח את הצופה למבוי סתום אחד אחרי השני, הוא בעיקר מעיד על התזזיתיות המאומצת של היוצרים לברוא את יציר האימה שיפנה לכל משתמשי הקצה של הז'אנר, שמחפשים את ההתמכרות הבאה שלהם בענקית הסטרימינג.
גם זירת הליהוק לא אחידה באיכותה. הבחירה של את'יי לתפקיד היא מצוינת - המשחק המאופק והמופנם שלו מצליח להרחיק את "ארכיון 81" מלהיראות כמו אימת-ג'אנק, ולרגעים אפילו מקנה לה איכות של דרמה קטנה. אלא ששיהאבי, למרבה הצער, לא נותנת לו קונטרה והסצנות שלה נראות כאילו נלקחו מסרט נעורים. מרטין דונובן נותן גם הוא תפקיד מצוין בדמות המנכ"ל האניגמטי, שעם הזמן הקשר שלו לבניין הולך ומתבהר.
בשורה התחתונה, קשה לומר ש"ארכיון 81" היא סדרה שמיועדת לחובבי אימה. היא כמעט ולא מפחידה וניכר שהיוצרים (התסריטאית רבקה סוננשיין והמפיק ג'יימס ואן, שהביא לעולם את סדרת "המסור" ו"לזמן את הרוע") ניסו לשלב בה אלמנט של תעלומה שהולכת ונפתחת, המקופלת בתוך דרמה רגשית. אבל החורים בעלילה וצירופי המקרים שלה מצריכים ארסנל מכובד של יכולות השהייה והתעלמות. אם תצליחו לגייס אותם, יש ב"ארכיון 81" משהו נעים ואפילו מושך לצפייה (יש שיאמרו בזכות השחקן הראשי), אולם כך או כך - היגיון הוא לא הצד החזק שלה, ובייחוד של הפרק האחרון, שמנסה לעטוף את הכול אבל משאיר הרבה רעיונות חצי מפותחים מאחור. הסוף הפתוח, המריר-עצוב, פותח חלון שממנו יוכל הגיבור שלכם לקפוץ למטה או לחלופין - הישר למקום שממנו תוכל להמשיך העונה הבאה.
