בשנת 1942 דרכו על אדמת ארצות הברית יהודים צעירים שהצליחו להימלט מהזוועות באירופה עם מטרה אחת: להתגייס לצבא האמריקני, לחזור לאירופה על מדים ונשק ולהילחם בנאצים. עבור כמה מהם, מתברר, הסיוט לא נגמר: הם הוצבו במחנה סודי על אדמת ארצות הברית, שבו הם התבקשו לנצל את השפה הגרמנית השגורה בפיהם כדי לחלץ מידע ממדענים נאצים שנלקחו כשבויי מלחמה והוגנבו לשם.
"ת"ד 1142: הנאצים הסודיים של אמריקה" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
כיוון שארצות הברית ניסתה לפתות את המדענים בהבטחה להתאזרחות קלה להם ולבני משפחותיהם, מצאו את עצמם חיילי המחנה בתפקיד הפוך מזה שייחלו לו: הם התבקשו לארח חברה לנאצים הבכירים, חלקם עם עבר פעיל בפשעי מלחמה - לבדר אותם, לדאוג למחסורם, לשחק איתם טניס ושחמט, ללוות אותם למסעות שופינג ובאופן כללי לדאוג שיהיו מרוצים. הסיטואציה האבסורדית והכאובה הזאת עומדת במרכזו של "ת"ד 1142: הנאצים הסודיים של אמריקה" - סרט דוקו מונפש וקצרצר, שעלה אתמול (ג') בנטפליקס.
מור לושי ודניאל סיון, הפאוור-קאפל הדוקומנטריסטי ("שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים", "הלובי" על הקרע בין יהדות ארצות הברית וארגון איפא"ק), נתקלו בשנים האחרונות בראיונות שערך הממשל האמריקני עם כמה מהחיילים ששירתו בבסיס. לאחר כחמישה עשורים שבהם נשמר דבר קיומו של הבסיס בסוד, נחשפו העובדות: במהלך המלחמה הוצנחו אלפי נאצים במתקן שהוקם בסמוך לוושינגטון די.סי - פחות בסיס צבאי, יותר קאנטרי קלאב עם מדשאות, מגרשי טניס ואספקה קבועה של מזון ואלכוהול. הידע שסיפקו המדענים הביא בסופו של דבר להישגים מלחמתיים של ארצות הברית, כמו גם להשמדתו של מפעל טילים תת-קרקעי על שטחה של גרמניה ובהמשך גם לעליונותה של ארצות הברית במלחמה הקרה ובמירוץ החלל מול ברית המועצות.
בדומה ל"ואלס עם באשיר", סרט האנימציה של ארי פולמן המתאר את החוויות שלו ממלחמת לבנון, גם "ת"ד 1142" מייצר חוויה מאוד ריאליסטית ומניעה רגשית. את ההמחשה הוויזואלית מוביל פס הקול מהראיונות שערך הממשל האמריקני עם כמה מהחיילים, לצד ראיונות מצולמים שערכו לושי וסיון עם שני חיילים יהודים לצורך הסרט - והשילוב ביניהם לבין האנימציה מטעינה את הסרט בכוח. אורכו של הסרט - או יותר נכון קוצרו, 32 דקות - הוא ללא ספק יתרון. מול הנטייה של נטפליקס להאריך ולהתפזר שלא לצורך, גם בסדרות דוקו שנכנעות לשבלונה, "ת"ד 1142" מגיש סיפור ממוקד ומוגדר. חצי שעה מפוקסת ומדויקת שמספרת את הבלתי יאומן. הערת שוליים על מלחמת העולם השנייה - אבל עולם ומלואו.
לא מעט ארכיונים הושמדו לאחר המלחמה, וסיפורים מהסוג הזה נעלמו לנצח כשהאנשים שהיו מעורבים בהם הלכו לעולמם. "ת"ד 1142" מצליח להאיר פינה חשוכה ולא מוכרת. מצד אחד, הוא מספק את הסיפור האנושי, את המחיר הרגשי שגבתה המשימה הזאת מהחיילים הצעירים שנשלחו אליה, והכוחות הנפשיים שנזקקו להם כדי לעמוד בה. אולם מצד שני, הוא מעמיד בפרונט את השאלה הגדולה יותר - הדילמה המוסרית שבסופה בחרה ארצות הברית שלא להעמיד לדין את פושעי המלחמה, תמורת יתרון עתידי במה שעמד להיות המלחמה הקרה. מי שמעוניין בסיפור מנקודת מבט יוצאת דופן על השואה שלמדנו להכיר, או בהסתעפות היסטורית שמספקת מבט רחב יותר על אירועי מלחמת העולם השנייה ורלוונטית גם היום, בהחלט יגלה כאן אוצר קטן, מהיר ואפילו כזה שמצדיק יריעה רחבה יותר.
