מאות שחקנים, במאים, כותבים ואנשי תרבות ותוכן נוספים הגיעו היום (ד') לכנס חירום להצלת תאגיד השידור הציבורי שנערך בתיאטרון צוותא שבתל אביב - בעקבות הכרזתו של שר התקשורת שלמה קרעי על כוונתו לקצץ מאות מיליוני שקלים מתקציב התאגיד. בין הנוכחים בכנס היו יו"ר איגוד שח"ם ריקי בליך, תיקי דיין, עידית טפרסון, נלי תגר, נועה קולר, רננה רז, ליטל שוורץ, ליאור רז, אניה בוקשטיין, דאנה איבגי, יובל שרף, דנה מודן, רבקה מיכאלי, מנכ"ל קשת אבי ניר ורבים נוספים.
עם תום הכנס, יצאו חלק ממשתתפיו להפגין מול קריית הממשלה וחסמו את צומת קפלן בתל אביב.
"הניסיון לסגור את התאגיד, זה פשוט חטא כלפי הציבור הישראלי", אמרה השחקנית נועה קולר ל-ynet, "זה לקחת את המעיין הנובע של היצירה הישראלית המגוונת ולהרוס נס שקרה. זה בכלל לא סיפור של ימין ושמאל, ומי שמנסה לספר את הסיפור הזה - זה פשוט שקר. זה ערוץ כל כך מגוון עם קולות של כל הציבור, וגאווה ישראלית. כל כך הרבה תכנים שהגיעו לחו"ל, לפסטיבלים, סדרות שנמכרו... זה פשוט לקחת את אחד הדברים היפים שקרו בתרבות הישראלית ולהרוג אותו. לי זה נראה אבסורד".
את חושבת שזה סימן לתהליכים אחרים שקורים במדינה?
"אני לא מתיימרת לנבא, אני בחורה אופטימית ומאמינה במדינה, אפילו שזה נשמע אולי מיליטנטי או נאיבי. אבל יש בי אמונה בסיסית שהרוב רוצה טוב והתאגיד הוא פשוט המקום הכי טוב שקרה לטלוויזיה הישראלית בכל שנותיה. ואני אוהבת את כל גופי השידור ועבדתי בכל גופי השידור - כדאי שגם הציבור יתמוך".
צריך להבין שמדינה ללא שידור ציבורי היא מדינה עם פחות דמוקרטיה", אמר ל-ynet השחקן ליאור רז, כוכב הסדרה "פאודה" ויוצרה לצד אבי יששכרוף. "מהשידור הציבורי יצאו סדרות מדהימות, מהממות, ואם השידור הציבורי ייפגע - פרנסה של אלפי אנשים, אם לא יותר, תיפגע. אנחנו רואים רק מה שקורה בתוך הטלוויזיה, אבל יש הרבה ספקים ואנשים שעובדים כדי שכולם ייהנו מהיצירה הזאת. מנהגי מוניות וקייטרינג, באולפנים, אנשי סאונד ותאורה - ואנחנו לא רוצים לשכוח אותם".
כמי שגם מייצג את ישראל בעולם - זה חשוב שהתאגיד ימשיך ליצור?
"בוודאי. תסתכלי באנגליה, בצרפת. הציבור השידורי בועט, חי ומוציא את הסדרות הכי טובות".
השחקנית ריקי בליך, שכאמור מכהנת כיו"ר ארגון השחקנים שח"ם, הצטרפה לדבריו של רז ואמרה: "גם בארצות הברית הקפיטליסטית יש שידור ציבורי, כי אי אפשר לסמוך רק על כוחות השוק. כוחות השוק לעולם לא יכריעו בעד סדרה כמו זו שבה רוני קובן מסקר נשים חד-הוריות, או 'סליחה על השאלה: ילדים נכים'. זה לא דבר שיש לו מספיק רייטינג כדי שיהיה לו ערך מסחרי, בעיקר לא בשפה העברית. אם היינו ארצות הברית והכול היה באנגלית ואפשר היה למכור את זה לכל העולם - אז בסדר, אבל אנחנו מדינה מאוד קטנה עם שפה מאוד מוזרה. אנחנו מייצרים תרבות לעצמנו, ואם המדינה לא תעזור לנו לייצר אותה - היא לא תהיה. חייבים להבין את זה, יהיה פה רק מה שמכניס כסף. זה כמו לצפות בפרסומות בתור שידורי טלוויזיה.
"עדיין מהדהד באוזנינו המשפט 'אז מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו'", המשיכה בליך, "ובאווירה הכללית שנוצרה - שממשלה מטפחת תחושת 'נחריב כל מה שהיה', 'אנחנו ממציאים מחדש את הגלגל' - עלולים להיות קורבנות מאוד גדולים בדרך, והחברה הישראלית תפסיד הפסד עצום שאני לא יודעת אם יהיה איך לשקם בהמון רבדים, כמו הדמוקרטיה שלנו. ברור שצריך להיות ייצוג של כל נגזרות החברה, של כל הצדדים של החברה הישראלית מול לב ליבה של הדמוקרטיה".
את האירוע הנחו השחקנים קרן מור ויניב ביטון, שניהם משתתפים בסדרות שעלו בערוץ - מור בלהיט "קופה ראשית", וביטון בסדרה הסאטירית "היהודים באים". "קיבלתי הודעה ממרים זוהר, שחקנית בת 91, ניצולת שואה, כלת פרס ישראל, שחקנית אזרחית ששאלה אותי מתי ההפגנה על התאגיד", סיפרה קרן מור על הבמה בפתיחת הכנס, "אם היא כאן - אני כאן. תאגיד שידור ציבורי לא נועד בשביל רייטינג אלא לתוכן איכותי ומקורי לכל חלקי האוכלוסייה. המספרים מדברים בעד עצמם. יש טענה על היעדר מגוון וייצוג הולם, אבל אין גוף שידור שמייצר כמות כזאת של תכנים בשפות זרות, אין אף גוף שפונה לכל חלקי החברה ואין גוף שמביא למסך ריבוי כזה של קולות תכנית ועולמות".
גם המפיקה הוותיקה טמירה ירדני נאמה בכנס, ואמרה: "פה נשבר שיא חדש. שיא של אטימות וניתוק מהעם, מהתרבות ומהאמנות. אנחנו המפיקים, היוצרים והשחקנים הפכנו לאויב העם. איך זה ייתכן? התאגיד הוא של הציבור, אנחנו יוצרים יצירות איכותיות בשביל הציבור. לסגור את התאגיד זה להוסיף אלפי משפחות לאבטלה ועוני. לקרעי אני אומרת שזעקת ההמונים תהיה גדולה מכל מה שהם הכירו עד עכשיו. אני מאמינה שאזרחי ישראל מכל צד של המפה יתמכו בנו כי הם יודעים שאנחנו צודקים. תרבות ואמנות הם מעבר לכל ויכוח פוליטי. אנחנו כאן לא על מנת לנגח את הממשלה אלא בשביל להציל את כולם. כל אמני ישראל יירתמו למאבק כנגד סגירת התאגיד כי סגירת הערוץ פוגעת בכולם. אדוני ראש הממשלה ושר התקשורת - שימו את האגו בצד ובואו לדבר איתנו".
"ליצור סדרה מצליחה זה פלא, אבל ליצור סדרות מצליחות אחת אחרי השנייה זה בגדר נס", אמר השחקן דניאל מורשת, "רוני פרי וחברי מחלקת הדרמה של כאן הוכיחו שהם לקחו את עבודתם כשליחות לקהל הישראלי. בתוך זמן קצר נוצרו יצירות שהפכו נכסי צאן ברזל. זאת ציונות אמיתית. לסגור את המחלקה הזאת זה בעיניי פשע נגד הציונות. אם תשאלו את מקימי המדינה הזאת - אני בטוח שכך הם פנטזו שתראה מדורת השבט שלנו. מדורת שבט שרואה את המחבר והמדבק בין כל הישראלים באשר הם. בין אם היין של הקידוש ובין אם זה אמריקנו קר עם שקדים".
השחקן עלא דקה נאם גם הוא על הבמה והתייחס לערוץ של כאן בערבית - מכאן. "הציבור הערבי שעד היום נשאר מנותק מהמסך המקומי פתאום מוצא את עצמו בתכניות, בדיגיטל, בטלוויזיה, ברדיו בקומדיה, בסיפורי המתח העתידיים ובסאטירה", אמר. "הכישרון הקולנועי במגזר שלנו, נקודת המבט הייחודית והרעב להביאו בשפה הערבית הוא אדיר. בדרך כלל הכישרון הזה היה מוצא את עצמו מעבר לים אבל עכשיו יש כאן מקום ואפשרות להפנות את הכישרון הזה לקהל הערבי שנמצא כאן. קהל שרעב לראות גם את עצמו, שיכול גם להרגיש לא נוח בכיסא ולשאול את עצמו שאלות קשות שצריכות להישאל... אני לא פסימי – בסופו של דבר האמנות הגדולה ביותר נוצרה בתקופות החשוכות ביותר. אבל אני כן רוצה להתעקש על החיבור הזה שהתאגיד התחיל ליצור. אני חושב שהתמקדות בו תביא להבנה ולאיחוד בין קובצות גדולות יותר של אנשים, אולי מכאן החשש להמשך קיומו".
אור וינר, חבר איגוד אק"ט (איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה) שעובד בתעשייה משנת 2008, אמר במהלך הכנס כי "אנחנו עובדות ועובדי מקצועות הסט, השותפים ה'שקופים', אלו שבמקרה הטוב השמות שלהם רצים בתחתית המסך בסוף כל פרק משודר. כולנו שמנו לב שבארבע השנים האחרונות היקף העבודה בתחום גדל, וזאת הודות החובה למיקור החוץ בתאגיד השידור הציבורי. מה שבאמת חשוב לנו הוא להתפרנס בכבוד ולקחת חלק בהפיכת החזון היצירתי לתכניות המקסימות והאיכותיות שהציבור הישראלי כל כך אוהב ושזוכות לכבוד בכל העולם. אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו אנשי עבודה ויצירה, אבל ברור לנו שאם יפגעו בשידור הציבורי - יפגעו בנו". עם תום הכנס יצאו המשתתפים להפגין מול קריית הממשלה - וכאמור, חסמו את צומת קפלן בתל אביב.
בקריאה להשתתף בכנס, נכתב כי "התאגיד נותן במה לכל שכבות הציבור, מאפשר יצירה מגוונת, שמירה על חופש הביטוי ועל התרבות. בנוסף, הוא מספק תעסוקה לאלפי עובדים (כ-70 אחוז מציבור העובדים.ות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה על כל ענפיה), כל זאת בצורה נקייה ומוגנת מהשפעות פוליטיות ומסחריות. עם כניסתו לתפקיד, הכריז שר התקשורת על כוונתו לסגור את תאגיד השידור הציבורי. לדבריו, כבר בחוק ההסדרים הקרוב (מרץ השנה), הוא יפעל לגרוע מתקציב התאגיד מאות מיליוני שקלים.
"קרעי סותם פיות ומייבש את הבאר ממנה היצירה המקורית יונקת את כוחה. המחשבה שאפשר לייצר תוכן מקורי - דוקו, דרמה ובידור בעברית ללא תמיכה ציבורית ובשוק חופשי קטן כמו ישראל - היא אשליה! אם חשובה לנו יצירה מקורית בעברית, השידור הציבורי הוא הכרח והתאגיד מוכיח את זה מאז הקמתו. ליצירה ולתקשורת החופשית יש השפעות חברתיות, מוסריות וחינוכיות. מהלך של סגירתו או צמצום תקציבו, משמעו יצירת חברה שצורכת תקשורת מגויסת ומסחרית גרידא".
מאז מינויו לתפקיד, שר התקשורת שלמה קרעי התייחס מספר פעמים לתוכניתו בנוגע לתאגיד השידור הציבורי כאן. "אין מקום לשידור ציבורי בישראל", אמר לפני כשבוע בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות". "תהיה הסרת חסמים, הסרת רגולציה ופתיחת השוק לתחרות. אנחנו נכניס לכם ולכל השחקנים האחרים...לקחת את כל הנתח של הפקות המקור, של הדיגיטל, תקציבים של מאות מיליונים שהיום הולכים לשחקן יחיד וחוסמים את כל התחרות בשוק".
עוד הוסיף קרעי: "אני רוצה לפתוח פיות, לא לסתום פיות. במקום לשים 400 מיליון שקל בתאגיד - אנחנו נמנף את זה. החזון שלי הוא שאין שידור ציבורי בישראל. אני רוצה שכתבים ירצו את הציבור. כאשר אני אסגור את הרשות השנייה, נסגור את מועצת הכבלים והלוויין. צריך להסיר מגבלות תוכן. להסיר חסמים, להסיר רגולציה".
