וכך חולפת לה תהילת עולם. אחרי חמש עונות שהלכו והתדרדרו מדרמה מצוינת על המלכה אליזבת ופוליטיקת החצר והממשל של הבריטים ועד לניקורים צהבהבים ביחסים העגומים של הנסיכה דיאנה והנסיך צ'ארלס, הגיעה העונה השישית שאמורה לגאול את הסדרה מהמסך ואת הצופים מהסדרה, וכמו מחווה של הקרבה מספקת את הסיבות הטובות ביותר לעובדה שזאת העונה האחרונה שלה. ארבעה פרקים מספקת נטפליקס מהעונה הזאת, זמינים לצפייה, ושאר ששת הפרקים יעלו ב-14 בדצמבר ויהוו את חלקה השני.
לא במקרה מדובר בארבעה פרקים – אלו הפרקים שפורטים את שמונת השבועות האחרונים של הנסיכה דיאנה, עד למותה האכזרי בתאונת דרכים בפריז, ואת היגון שתקף אומה שלמה לאחר מכן. דיאנה היא השמש של הפרקים האלה והעלילה כולה נסובה סביבה. לכל אירוע שקורה יש נקודת התייחסות לליידי, אחרת אין לו הצדקה או זכות קיום, באופן שגורם לצופה הנבון לתהות אם הסדרה אכן עוסקת במלכה אליזבת, או שמלכה חדשה הומלכה תחתיה.
כל זה עוד היה נסבל (אפשר לומר הרבה דברים על בית המלוכה באמצעות ההתמודדות שלו עם דיאנה, האהבה שהיא זכתה לה בקרב העם, האופן שבו היא גרמה לבית המלוכה להיראות קפוץ עכוז ומנותק, וגם בהתמודדות האפרורית שלו שלו עם מותה), אם רק הייתה "הכתר" משכילה להמשיך במסורת היפה של העונות הראשונות, מסורת של כתיבה טובה ומשחק נפלא של הרוב המוחלט של הקאסט.
בעונה השישית הקאסט עדיין מרהיב – אימלדה סטונטון הייתה גורמת לכל צופה מקומי להתחנן שהמנדט יוחזר לאלתר – ואליזבת דביקי עדיין מטעינה את השבריריות הכריזמטית והשובבה של דיאנה במשמעות. אבל כל אלה מתבזבזים על תסריט תפל, שפיתח תלות מוחלטת במציאות כפי שאנחנו מכירים אותה ובמציצנות של הצופים. במילים אחרות, אם לא היינו מכירים את הסיפור האמיתי, ספק אם העונה השישית של "הכתר" הייתה ראויה לצפייה בתור סדרה.
הפרק הראשון נפתח בתאונת המנהרה בה קיפחו דיאנה ודודי פאייד את חייהם, ואז חוזר אחורה, שמונה שבועות קודם לכן, אל יום ההולדת שהנסיך צ'ארלס (דומיניק ווסט הנהדר תמיד) ערך לקמילה פרקר-בולס, בת זוגו, כחלק מהניסיון המתמשך שלו להפוך אותה ללג'יט בעיני העם הבריטי. בהמשך נלמד גם איך הכירו פאייד (חאליד עבדאללה) ודיאנה, איך התהדקו היחסים ביניהם (מה היה חלקו של אביו של פאיד, שאותו מגלם סלים דאו הישראלי, ברומן ביניהם) ואיך היחסים הגיעו לסיומם כמה חודשים מאוחר יותר.
בשום שלב לא ניכר שפיטר מורגן, יוצר הסדרה, יצא מגדרו כדי למצוא זווית מרעננת או לפחות לשבור את המגמה הסבונית אליה דעכה "הכתר" מעונה לעונה. השיא הגיע כשאחרי מותה של דיאנה היא עדיין מוצאת לנכון להגיע למספר שיחות הבהרה וסגירת מעגל עם צ'ארלס והמלכה אליזבת, בעוד שרוחו של פאייד הבן הגיעה לשיחה דומה עם אביו. קשה להבין מה עבר על מורגן כשבחר בפתרון תסריטאי עצל כל כך כדי למצות עד תום את הסערה הרגשית שליוותה את האירוע המקורי.
בחלקה השני של העונה עוד מחכים לנו מערכות היחסים של הארי וקייט מידלטון, צ'ארלס וקמילה, וכמובן מותה של אליזבת השניה. כזכור, ההפקה עצרה את צילומיה לאות כבוד כשזה התרחש בחיים עצמם. נשאר רק לקוות שהקרבה לימינו לא הקהתה את היכולת של מורגן להפעיל את הקסם שלו על תולדותיה של אנגליה - או שרוח הרפאים של אליזבת' צפויה להגיע לשעת התה, יהי האל עימנו.