מייקל לי אדיי, הזמר האמריקני זוכה הגראמי שהיה ידוע בכינוי מיט לוף וכמי שגילם את אדי ב"מופע הקולנוע של רוקי", הלך לעולמו אתמול (ה') - כך אישר הסוכן שלו מייקל גרין בידיעה שפורסמה באתר "דדליין".
על פי הדיווח, אדיי הלך לעולמו כשלצידו אשתו דבורה גילספי, וביממה שלפני מותו הספיקו להיפרד ממנו גם בנותיו פרל ואמנדה, וחבריו הקרובים. סיבת המוות טרם פורסמה.
"אנו יודעים כמה הוא היה חשוב לרבים מכם ואנחנו באמת מעריכים את כל האהבה והתמיכה [שלכם] בזמן שאנחנו עוברים את התקופה הזו של אבל על אובדן אמן כל כך מעורר השראה ואדם יפהפה", אמרה משפחתו של הזמר בהצהרה, והוסיפה בקשה אישית: "מהלב שלו לנשמה שלכם - אף פעם אל תפסיקו לחגוג!".
הזמר בוי ג'ורג' ספד לו בטוויטר, ושיתף בסיפור משעשע: "נוח על משכבך בשלום מיט לוף. שולח את אהבתי ואת תפילותיי למשפחתו ולחבריו הקרובים. פעם הוא הרים והפך אותי במסעדה סינית בסנט ג'ונס ווד".
הזמר סיפר בעבר על בעיות גב קשות שמהן סבל, ושהשפיעו על יכולתו להופיע. עם זאת, בנובמבר 2021, הוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא צפוי לחזור להקליט בשנה הבאה, וציין כי עבר ארבעה ניתוחים בגבו. "הניתוחים בגב פגעו בכול. לפניהם עוד ניסיתי לעשות הופעות, בתקופה ההיא כמה מכם ראו או שמעו שהתמוטטתי על הבמה ולבסוף הפסקתי את סיבוב ההופעות שלי באנגליה. לא הצלחתי להגיע לצלילים הגבוהים בגלל כאבי הגב. וזה לא היה כאב גב קל, אלא כאב מהסוג שמוריד אותך על הברכיים", כתב אז. במהלך השנים, מיט לוף אכן התמוטט מספר פעמים במהלך הופעות - ב-2003 על הבמה בלונדון, ב-2011 בהופעה בפיטסבורג ובהופעה נוספת ב-2016 בקנדה, שבעקבותיה פונה לבית החולים.
מיט לוף נחשב לאחד מהמוזיקאים הכי מוכרים בכל הזמנים, עם מכירת יותר מ-80 מיליון עותקים בכל רחבי העולם. טרילוגיית אלבומי Bat Out of Hell שלו מכרה בעולם יותר מ-65 מיליון עותקים, מתוכם יצאו להיטים כמו Paradise by the Dashboard Light, Two Out of Three Ain't Bad ו-I'd Do Anything for Love (But I Won't Do That), שזיכה אותו בפרס הגראמי לביצוע סולו הרוק הווקאלי הטוב ביותר לשנת 1993. האלבום הראשון בסדרת Bat Out of Hell, שיצא ב-1977, ממשיך למכור מדי שנה 200 אלף עותקים, ובעבר אף נחשב לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים. למרות כל אלה, מיט לוף התקשה לשמור במהלך השנים על יציבות הקריירה שלו בארצות הברית, אולם נהנה מפופולריות אדירה באירופה ובאנגליה בפרט.
מיט לוף, שנולד בשם מארווין לי אדיי (ובהמשך שינה את שמו למייקל לי), נולד בטקסס ב-1947, בן יחיד לאמא מורה וזמרת גוספל ואבא שוטר לשעבר שהקים עסק למכירת סירופ שיעול ביתי. ילדותו של אדיי הייתה לא פשוטה, עם אב אלכוהוליסט שפנה לטיפה המרה בעקבות פציעתו מרסיס במהלך מלחמת העולם השנייה, בעוד הוא ואימו נהגו לחפש אחר אביו בברים שונים ברחבי דאלאס.
עוד בלימודיו בתיכון ב-1965 הוא הפגין כישרון משחק ושירה, כשהופיע בהפקות מקומיות בבית הספר. לאחר מות אימו, הוא התגורר בדירה שהורישה לו בדאלאס ובודד את עצמו מהסביבה במשך שלושה וחצי חודשים עד שחבר מצא אותו. לאחר שהתאושש, הוא החליט לעבור ללוס אנג'לס ולנסות את מזלו בתחום המוזיקה עם הלהקה הראשונה שהקים, מיט לוף סול (נשמה של קציץ בשר, בתרגום חופשי) - שם המבוסס על כינוי שנתן לו מאמן הפוטבול שלו בשל משקלו. בגלגוליהם השונים, הם הופיעו כמופעי פתיחה של ואן מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, המי, הסטוג'ס, גרייטפול דד ועוד.
בהמשך, מיט לוף הצטרף להפקת המחזמר "שיער" בלוס אנג'לס, ולימים סיפר כי האתגר הכי קשה בחייו היה ההתמודדות עם כך שלא נלקח ברצינות בתעשיית המוזיקה, והשווה את ההתייחסות אליו כמו ל"ליצן בקרקס". לכן, לדבריו, קיבל ב-1974 החלטה לעזוב את הבמה ולהתמקד בקריירת המוזיקה שלו. שלוש שנים לאחר מכן, כאמור, הוציא את אלבומו Bat Out of Hell, שלימים מכר יותר מ-14 מיליון עותקים.
במרוצת השנים, הוא הופיע ביותר מ-50 סרטים וסדרות טלוויזיה, לפעמים בתור עצמו ולפעמים בתור דמויות המזכירות את הפרסונה הבימתית שלו. הבולטת שבהם היא הופעתו בעיבוד הקולנועי למחזמר "מופע האימים של רוקי" מ-1975, שם לוהק לדמות שגילם גם בהצגה המקורית - זו של אדי, נער שליחויות לשעבר, שהיה מאהבם של ד"ר פורטר ושל קולומביה, עד שנרצח ושבשרו הוגש כארוחת הערב המוצעת לאורחים. הסרט הפך לקאלט על זמני, והפסקול שלו זכה למעמד זהב. בהמשך, אדיי השתתף גם בסרטים "מועדון קרב", "עולמו של וויין", "אמונה בגרוש", Americathon, ו-Roadie.
