הסופר והמחזאי הנורבגי יון פוסה ("מישהו בדרך הנה") הוא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2023 - כך הוכרז היום (ה') מטעם האקדמיה השבדית שבוחרת מדי שנה את מקבל הפרס. שוויו של הפרס: 11 מיליון קרונה שוודית, סכום המוערך בכמיליון דולר.
פוסה בן ה-64 נודע בעיקר בשל מחזותיו המוערכים, שרבים מהם עלו בתיאטראות בנורבגיה ומסביב לעולם, וכן בזכות ספרי הילדים שכתב. בנוסף, כתב פוסה למעלה מ-20 ספרי פרוזה וספרי שירה, ופרסם מסות. לפי האקדמיה השבדית הוא זכה הודות ל"מחזותיו והפרוזה החדשנית שלו, שמעניקים קול לדברים שבלתי ניתן לומר", ובנימוקי הזכייה נאמר כי הוא "משלב שורשיות בשפה ובטבע שהוא מביא מהרקע הנורבגי שלו".
ב-1983 פרסם פוסה את ספרו הראשון "אדום, שחור", שם עסק בין היתר בנושא ההתאבדות אשר שב והפציע בחלק מיצירותיו לאורך השנים. ב-1994 עלה עיבוד בימתי ראשון למחזה שכתב, "לא ניפרד לעולם", ושנתיים לאחר מכן הוא זכה בפרס איבסן הנחשב על המחזה "מישהו בדרך הנה". ב-1999 פרץ בזירה הבינלאומית כאשר המחזה עלה בתיאטרון בפריז.
בשנת 2009 עלתה בישראל הצגת פרינג' המבוססת על אותו המחזה בתיאטרון תמונע. לפי ביקורת שעלתה באותה השנה ב"ידיעות אחרונות", המחזה "כתוב באמצעות דיאלוגים רפטטיביים, מרפרפים, שנשמעים כאילו הם על הגבול הדק שבין זרם תודעה פנימי לדיבור אובססיבי, חרדתי. באמצעות השפה הזו מציג פוסה סיפור קטן וחמקמק על זוג שקנה בית מבודד ליד הים, וגבר נוסף המגיח לחייהם ומפר את השלווה המדומה ביניהם". בשנת 2021 תורגם לראשונה אחד מספריו לעברית - "בוקר וערב".
שפתו החסכנית והצמצום המכוון שלו באקשן דרמטי הפכו את פוסה לקול חדשני בתיאטרון המודרני. גם בפרוזה שכתב הוא נודע בשל המינימליזם שלו, שרק מעצים את המתח והעוצמה הרגשית שביצירותיו, כמו גם בשל העובדה שרבות מהיצירות הללו מתרחשות בתוואי הגיאוגרפי שבו גדל - חופיה הצחיחים והעקרים של צפון נורבגיה.
בין 2019 ל-2021 השלים פוסה את "הספטולוגיה", טרילוגיה ספרותית שנחשבת לפסגת יצירתו, מונה 1250 עמודים וכתובה כמונולוג של אמן מזדקן, המשוחח עם עצמו.
השנה לקראת הכרזת הזוכה בפרס היוקרתי, התמקם הסופר הישראלי המוערך דוד גרוסמן במקום השביעי ברשימת ההימורים לקטגוריה בפרס הספרות, ובכך עקף את הסופרים המוערכים הרוקי מורקמי וסלמאן רושדי.
בשנה שעברה הייתה זו הסופרת הצרפתייה הוותיקה אנני ארנו שזכתה בפרס היוקרתי, מחברת "האירוע" (שגם תורגם לעברית). לצידה של ארנו כיכבו בטבלאות ההימורים גם המשורר הסורי אדוניס, הרוקי מרוקמי מיפן ששמו כאמור, מוזכר כבר שנים רבות בהקשר זה, מרגרט אטווד הקנדית ופייר מישון מצרפת. קודם לכן זכה הסופר הטנזני עבדולראזק גורנה, על ספרו "עיסוקו הבלתי מתפשר והרחום בהשפעות הקולוניאליזם על גורלם של הפליטים במפגש שבין תרבויות ויבשות". לפניו בחרה האקדמיה להעניק את התואר למשוררת האמריקנית היהודייה לואיז גליק.
בשנת 2019 הוכרזו באופן יוצא דופן שני זוכים - לאחר שבשנת 2018 הפרס לא הוענק לראשונה מאז שנת 1943, זאת בעקבות שערורייה שהתפתחה לאחר טענות על עבירות מין ואי-סדרים כספיים באקדמיה. כך הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק הוכרזה כזוכה לשנת 2018, והסופר והמחזאי האוסטרי פטר הנדקה זכה בשנה העוקבת.
