קריסטלים צבעוניים ותבלינים למכירה, תלבושות מסורתיות מהודו ומרוסיה ווידאו ארט של שורשים חיים על הקירות – כל אלו קיבלו את פניהם של הבאים לפסטיבל מקסימיליאן בהאנגר 11 בתל אביב אמש (שבת) והעלו את סף ההתרגשות לקראת הערב שלפי הפרסום עתיד לכלול מיצגים, גלריה, הופעה ואפטר-פארטי.
מעט אחרי השעה 22:00 האורות הוחשכו ופניה של מרינה מקסימיליאן, הכוכבת של הערב הזה והמנצחת עליו, הופיעו על הבמה המרכזית - מחייכת, מתרגשת, מביטה לעבר הקהל כמו סוקרת את אורחיה מצדו האחד של האולם לצידו האחר. מעקב אחרי מבטה חשף עשרות מתצלומיו של זיו קורן מרחבי העולם, שהופיעו על המסכים שהקיפו את הקהל - ובבת אחת המופע התחיל.
מקסימיליאן עלתה לבמה ופתחה את הערב עם "יש פה בית", מאלבומה האחרון, כשהיא לבושה בקימונו בצבעי אדום ושחור ושיערה הארוך קלוע בגומיות. "חשוב לי שכולם ירגישו פה בנוח היום", אמרה ונתנה שהות למאחרים לתפוס את מקומותיהם באולם הגדול שכלל שתי במות, אחת גדולה עם מסלול ועוד אחת קטנה עם פסנתר כנף במרכז הקהל. "עם כל מה שעובר עלינו בתקופה האחרונה פיתחתי רעב לאמנות ולדברים שעושים לנו טוב", הסבירה מקסימליאן את הרעיון מאחורי הערב הייחודי. "אני עוסקת די הרבה בנושא ההגירה בחיי. אולי כי אני מנסה להבין ממה אני עשויה, אולי כי אני אימא", אמרה וסיפרה לקהל על חוויית העלייה שלה מאוקראינה ועל הדיסוננס התרבותי שחוותה והפך למוקד ההתעניינות שלה: "התאהבתי בכל מה שהיה שונה ממני. בריחות, בתבשילים, במקצבים. מסורות שהם לא שלי גרמו לי להרגיש בבית". זה היה האות לביצוע המתבקש ומלא הרגש ל"1990" שעוסק בהגירה שלה ולאחריו הקהל הרגיש קצת יותר בבית.
כפסטיבל שביקש לחגוג אמנות רב-תחומית, הוא היה מלא הפתעות, מטריו פלמנקו של גיטרה, מתופף קחון ורקדנית שכבשו את הבמה הנוספת בביצוע קצבי ל"מרוב השעמום", דרך זמרות האנסמבל הקולי של מריה טלנוב ארבר שליווה את מקסימיליאן ב"עמוק בטל", הריקוד המשותף שלה עם כוריאוגרף הערב אנדראה קוסטנסו מרטיני ב"אני הולכת" ועד שורת האורחים המכובדים שכללו אפילו את אימה, אלה, בביצוע נהדר לקאנון רוסי - איך אומרים צמרמורת ברוסית?
כמבצעת אינטליגנטית שפורטת על מיתרי הקול שלה ברגישות שיא, מקסימיליאן העניקה ביצועים קוליים מצויינים כשהיא מחייכת, רוקדת ואפילו מתבדחת עם הקהל שכלל בעיקר נשים בגילאים שונים ולא מעט זוגות. חצי דרך לתוך ההופעה ואחרי השיר "הלב שלי בבית" עם המילים: "אין לי ארץ אחרת / יש מילים כמו חץ לתוך הלב" - הגיעה ההפתעה הגדולה של הערב. קורין אלאל עלתה לבמה הקטנה שבמרכז האולם לקול מחיאות הכפיים וביצעה לבדה עם גיטרה אקוסטית את "אין לי ארץ אחרת". הקהל לא נשאר אדיש והצטרף אליה בשירה ולאחר מכן מקסימיליאן ואלאל המתיקו בביצוע ל"החיים בורוד".
כשהאורח הבא עלה לבמה, הקהל נעמד על רגליו. רביד כחלני, סולן ימן בלוז, הרים עם מקסימליאן את האנרגיות הכי גבוה שאפשר בביצוע לשיר חדש של שניהם בשם So High. האנרגיות נשארו גבוהות גם בתום כמעט שעתיים ועשרים של מופע מוזיקלי. אחרי הלהיט Glow Now אותו הזמרת סיימה על הרצפה מתמוגגת מתגובות הקהל שמצלם, שר ורוקד בהתלהבות - ההופעה נגמרה בשיר "ביחד" - במקור דואט שמקסימיליאן שרה עם בן זוגה, גיא מנטש. דווקא בהופעה הוא לא הצטרף אליה, אלא הוביל אחרי כן את האפטר-פארטי בדי.ג'יי סט מתוך פרויקט מוזיקלי חדש שלו.
"פסטיבל מקסימיליאן" היה אירוע רב תרבותי, מיוחד ועשיר שנחתם במסיבה אחת גדולה. זו הייתה הזדמנות לחוות הופעה בצורה אחרת, לתת מקום לאמנים מגוונים, שהגיעו ממקומות שונים ומדברים שפות שונות אבל המסר של האירוע היה שלם: "באמנות אנחנו לא צריכים לחפש את מה שדומה בינינו, אנחנו חוגגים את ההבדלים בינינו", כך פתחה מקסימיליאן את הערב וכך הוא גם נגמר - בחגיגה שהעלתה חיוכים על פני הרוקדים שהיו מוכנים להמשיך את הערב הזה עד הבוקר.