הניצחון בבחירות של ג'ורג'ה מלוני ממפלגת הימין הקיצוני "האחים של איטליה" מצליח לעורר דאגה לא רק בארץ המגף. אנשים ומנהיגים רבים בכל העולם חוששים מהצעדים שהיא תנקוט ומהחוקים שתחוקק. גם הבמאי האירי מארק קאזינס, יוצר סרטי תעודה מוערך, הביע את החרדות שלו. "ההלם הגדול ביותר מבחינתי היה הנאום של מלוני, בו הכריזה: 'לא לזכויות לקהילה הלהט"בית וכן לאוניברסליות של הצלב'. זה בדיוק מה שהצלבנים אמרו במאה ה-12 כשניסו להסתער על המזרח התיכון. אני אומנם מאמין למלוני כשהיא אומרת שהיא לא פשיסטית, אבל זה מאוד קרוב לפשיזם וקרוב מאוד לתיאוריית ההחלפה ולעליונות הלבנה. אני אומר לך שהיא אדם מסוכן מאוד, במיוחד אם אתה מהקהילה הלהט"בית, נמנה על אחד המיעוטים, או שאינך לבן, אז אתה כבר לא בטוח", סיפר בריאיון ל-ynet בפסטיבל ונציה.
כדאי להקשיב לקאזינס, שמבין דבר אחד או שניים בימין קיצוני ובפשיזם, אחרי שבשנות ה-90 עשה סרט על הכחשת השואה ובילה זמן רב לצד ניאו-נאצים. "מלוני היא לא היחידה שמאמצת את התפיסות של העליונות הלבנה. כשהקשבתי לנאום ההשבעה של דונלד טראמפ הרגשתי שהוא משתמש במילים ובצירופים שגם היטלר יכול היה להשתמש בהם. גם חבריי הברזילאיים אומרים לי שהמצב בארצם רק הולך ומחמיר עם שלטונו של הנשיא ז'איר בולסונארו. כל מה שקורה בפולין גם די נוראי, ובהקשר של הקהילה הגאה בפרט. ביליתי תקופה ארוכה בהודו וראש הממשלה נרנדרה מודי אומנם לא פשיסט, אבל שכתוב ספרי הלימוד, ההינדואיזציה ושטיפת המוח שהוא עושה, מתקדמים כולם לכיוון הזה".
הוא מוסיף, "צריך להזכיר את ולדימיר פוטין כמובן שמאוד מזכיר את הדיקטטור בניטו מוסוליני. גם בנימין נתניהו עשה דברים איומים. הבעיה היא שהפשיסטים תמיד טועים, אבל הם הורגים מיליונים בדרך. קל להיכנס לדיכאון מהדברים הללו, כי השקרים של הפשיסטים מהדהדים למרחקים. אבל אם אנחנו מאמינים בדמוקרטיה, בשוויון ובזכויות מיעוטים, אנחנו חייבים ויכולים לעצור את האש הזו שמתפשטת כעת שוב".
טראמפ כהשראה
כששומעים את האמירות של קאזינס, לא מפתיע שנעתר להצעה לעשות סרט תיעודי על "המצעד על רומא", שהוצג בבכורה בפסטיבל ונציה, במלאות מאה שנה לאירוע המכונן שהכתיר את בניטו מוסוליני, הידוע בכינויו הדוצ'ה, לשליט איטליה. קאזינס בוחן את ההיסטוריה מבעד לעיניים מודרניות ועורך השוואה נוקבת בין אותם ימים אפלים למציאות פוליטית עכשווית. הסרט אף נפתח בקטע מריאיון שהעניק טראמפ ב-2016 לתוכנית "פגוש את העיתונות" ברשת NBC. המנחה צ'אק טוד עימת את טראמפ עם ציוץ שלו בטוויטר, בו הוא הדהד אמרה של מוסוליני: "'מוטב לחיות יום אחד כאריה מאשר 100 שנים ככבשה', זו אמרה מפורסמת של מוסוליני. האם היא מוצאת חן בעיניך?" וטראמפ השיב: "בוודאי, זה בסדר גמור לדעת מי זה מוסוליני. אני יודע מי אמר אותה. אבל מה זה משנה אם זה מוסוליני או מישהו אחר. בטוח שזו אמרה מעניינת מאוד ואנשים מדברים עליה".
לראיונות נוספים במדור:
קאזינס מעיד שהוא ראה את הסצנה הזאת ביוטיוב והחליט להשתמש בה. הוא רכש את הזכויות ובסרט הוא מציג את השיחה עם טראמפ בזווית צילום מעוותת וברקע מנוגנת מוזיקה של האופרה "מאדאם באטרפליי". "אחד הנאומים החשובים ביותר של מוסוליני היה במילאנו, כשהוא עומד בתיאטרון שהעלה באותו ערב את 'מאדאם באטרפליי'. למעשה, מוסוליני עומד בסט של האופרה. תהיתי מה יקרה אם אראה את טראמפ מצולם בצורה שונה מהרגיל וברקע אשים את האופרה הזאת. אחד הנושאים שעניינו אותי הוא התיאטרליות של הפשיזם. עניין נוסף הוא העובדה שיש הרבה בני נוער וצעירים, בתחילת שנות ה-20 לחייהם, שהם די פוליטיים בגלל טראמפ ובגלל דברים שקורים במדינות אחרות. הם להוטים ללמוד את סיפור הרקע לפשיזם, או מה זה ניאו-פשיזם. אז חשבתי שזו תהיה דרך טובה להתחיל עם טראמפ ולהראות שהוא עושה שימוש מפורש בשפה מתקופת מוסוליני".
עכשיו הסרט מגיע גם אלינו. הוא יוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 של חיפה, במהלך חול המועד סוכות, ומומלץ לראות אותו גם כדי להיות ערניים לתהליכים שמתרחשים אצלנו ואף לצאת ולפעול נגדם.
"המצעד על רומא" הוא כינוי שהוענק לשרשרת מאורעות ואירועים שהתרחשו בין ה-22 ל-29 באוקטובר 1922, והובילו לעלייתו לשלטון של מנהיג "המפלגה הפשיסטית הלאומית" - מוסוליני. הוא החליט לתפוס את השלטון בכוח ו"הרביעייה" שהנהיגה את המפלגה הפשיסטית: אמיליו דה בונו, איטלו באלבו, מיקלה ביאנקי וצ'זארה מריה דה וקי, ארגנה מצעד עם עשרות אלפי אנשים לרומא הבירה. מוסליני עצמו לא השתתף במצעד. "למצעד על רומא היה חלק מהותי בסיפורו של הפשיזם האיטלקי", סבור קאזינס. "הוא אפשר לפשיזם לבנות גוף ושרירים. זהו סיפור על עליונות, רוח של שינוי, אלימות, גבריות, קהלים, אומנות ודת".
אם לא היה מתקיים המצעד, אתה חושב שמוסוליני עדיין היה עולה לשלטון?
"זו שאלה טובה. אני חושב שהוא כן היה עולה לשלטון. מה שאני אומר בסרט הוא שהמצעד היה למעשה מזויף והסתיר משהו אחר: היו כוחות גדולים שפעלו מאחורי הקלעים והם היו משתלטים על איטליה כך או כך, גם אם הבובה הזו שנקראת מוסוליני לא הייתה מגיעה לקדמת הבמה. ועדיין האירוע הזה היה חשוב. הוא עבד. כשהתחילו אותו לא ידעו למה ייהפך, והוא השתנה תוך כדי ההליכה עצמה למאורע גדול בהרבה - ואז הייתה לו השפעה".
קאזינס מוסיף כי "מבחינת הפשיזם זה היה אירוע שהפיץ אותו ברחבי העולם. פתאום הפשיזם עמד במרכז תשומת הלב. אם נחזור אחורה לסתיו של 1922 נראה שמדינות אחרות אהבו את מה שהן ראו שם. הן הסתכלו על האירוע, בפרט פורטוגל, ספרד וגרמניה, וחשבו שגם הן יכולות לעשות דבר דומה ובחלקן אכן נעשו תהלוכות דומות. אפילו השגריר האמריקני ברומא אמר: 'זו מהפכה בקטן. אירוע לא מסוכן. יש המון התלהבות וצבע'. ב'ניו יורק טיימס' וב'וושינגטון פוסט' הייתה התלהבות דומה. ב'ניו יורק הראלד' כתבו ש'מוסוליני מחיה מחדש את הלאומיות האיטלקית'. כסף אמריקאי זרם אז בשצף לעסקים איטלקים. בבריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל הגדיר את מוסוליני: 'המחוקק העכשווי הגדול ביותר'. עיתון שווייצרי טען שלדוצ'ה יש מזג יוצא דופן ויכולת מופלאה להפגין שליטה. זיגמונד פרויד שלח למוסוליני ספר עם הקדשה".
קאזינס מראה בסרטו איך משטרים אפלים עושים שימוש בפרופגנדה ובתקשורת מגויסת וחושף קטעים מסרט התעמולה A Noi ("לנו"), שביים אומברטו פרדיסי בתמיכת המפלגה הפשיסטית, והגיע לבתי הקולנוע זמן קצר ביותר אחרי מאורעות אוקטובר. קאזינס מדגים איך פרדיסי השתמש במצלמה ובפריימינג כדי להסתיר את המחסור בקהל בזמן המצעד, ואיך צילם מחדש סצנות אחרי שמזג אוויר גרוע שטף את הצועדים לרומא. "הסרט הזה הוא זוועה. נטול דמיון, די נוראי ועשוי בגסות. הוא גם היה פייק ניוז כמעט לגמרי. אני אוהב קולנוע והייתי רוצה להאמין שהוא כוח שפועל למען הטוב, אבל יש יותר מדי דוגמאות בהן הוא לא. סרטים עשו רע פעמים רבות וזייפו לא פעם את ההיסטוריה. A Noi הוא לא הסרט הראשון ששיקר, אבל אחד הראשונים, והאחד עם ההשפעה הכי חזקה. לפעמים האנשים הרעים הם מספרי סיפורים טובים".
קאזינס סבור שהסיפור של המצעד אחראי לפשעים רבים שביצעה איטליה, "כדי להחזיר עטרה ליושנה, הממשלה הפשיסטית רצתה לקחת בעלות על חלקים מאפריקה ולבנות מחדש את האימפריה העתיקה. אבל אנשים אחרים גרו באפריקה והפשיזם החליט שהם צריכים לעבור מודרניזציה וצריך להראות להם את הדרך האירופאית, גם אם זה כרוך באלימות".
הופתעתי שלא הזכרת בסרט את רדיפת היהודים בשלטונו של מוסוליני.
"כן, לא נכנסתי לפינה הזו. מאחר והזכרתי בסרט את מיידנק, סוביבור ובאבי יאר, חשבתי לחכות קצת עם הדיבור על היטלר. יכולתי ללכת לכיוון הזה, אבל בסוף לא עשיתי את זה. אני בטוח שאתה כישראלי מרגיש את זה כמובן יותר ממני, אבל מבחינתי כשאני שומע חלמנו, סוביבור, מיידנק, מקומות בהם ביקרתי בעבר, זה מספר את הסיפור. המילים במובן הזה מספיקות".
"המצעד על רומא" יוקרן במסגרת פסטיבל חיפה בשני (10 באוקטובר) בשעה 13:15 במוזיאון טיקוטין ובראשון (16 באוקטובר) בשעה 16:00 בסינמטק.
