בספטמבר 2021 נערכה בפסטיבל הקולנוע היוקרתי בטורונטו הקרנת הבכורה של הסרט "פארחה" מאת הבמאית הירדנית דארין ג'יי. סלאם. הצופים הספורים שחזו בדרמה התקופתית במעמד זה, ובהקרנות שונות שהתקיימו מאז בפסטיבלים שונים ברחבי העולם, נחשפו לעלילה המתחוללת במהלך מלחמת העצמאות ומובאת מנקודת מבט פלסטינית חד צדדית. אולם החל מיום חמישי הקרוב (1 בדצמבר) יוכלו מנויי נטפליקס בכל העולם לצפות בסרט העוסק בנכבה, וגם את הסצנה המזעזעת שבו, במהלכה מבצעים חיילי צה"ל טבח במשפחת פליטים פלסטינים, ומותירים תינוק בן יומו למותו בשטח. בנוסף לכך, "פארחה" נבחר לייצג את ירדן במרוץ לאוסקר הזר השנה.
92 סרטים הוגשו השנה לאקדמיה האמריקנית לקולנוע לקראת המרוץ לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. הרשימה הסופית נסגרה בתחילת אוקטובר וחברי האקדמיה שמשתתפים בהצבעה בקטגוריה זו החלו כבר במלאכת הצפייה. חלקם יתרשמו מסרטים מדוברים אחרים של נטפליקס - כמו יצירתו החדשה של אלחנדרו גונסלס אינייריטו, "בארדו", שמייצג את מקסיקו או העיבוד המטלטל ל"במערב אין כל חדש" שנבחר על ידי גרמניה. אחרים יתוודעו לתגליות מרעננות מרחבי העולם ברמות שונות של התלהבות. אבל קשה להאמין שיהיה בין בוחרי האקדמיה מי שיישאר אדיש לסצנה המדוברת ב"פארחה", וכך גם מי שיצפו בה באמצעות ענקית הסטרימינג, שאישרה להפיץ את הדרמה השנויה במחלוקת בקרב מנוייה בכל העולם (למעט סקנדינביה וטייוואן, שם מופץ הסרט בבתי הקולנוע המקומיים). יש לציין שסצנת הטבח הנוראי אורכת כ-15 דקות בסך הכול והיא מרכזית מאוד בעלילה.
לטענת הבמאית דארין ג'יי. סלאם, עלילתו של "פארחה" מבוססת באופן חופשי על סיפור אמיתי, כפי שסופר על ידי פליטה פלסטינית שנמלטה ב-1948 לסוריה. סלאם, ילידת כוויית שמתגוררת כיום בעמאן, הובילה את ההפקה בשיתוף גופים תומכים משבדיה וערב הסעודית, וזכתה להציג בבכורה את הדרמה בפסטיבל טורונטו היוקרתי אשתקד. כבר אז דווח ב-ynet על הייצוג המזעזע של חיילי צה"ל בסצנה המדוברת. גיבורת הסרט, נערה מקומית בשם פארחה (אותה מגלמת כראם טאהר), מוצאת עצמה כלואה במרתף ביתה, לאחר שאביה מוכתר הכפר (אשרף ברהום) נועל אותה בניסיון לגונן עליה מהכוחות הישראלים הכובשים. משם, בחלל הקטן והאפל שמשמש עבורה מקום מסתור, היא מתבוננת החוצה דרך סדקים בדלת ובקיר וחווה את ההתרחשויות השונות סביבה. "פארחה הופכת לאנה פרנק הערביה, היכן שהאיום מגיע מחיילים ישראלים במקום נאצים", הגדיר אותה המבקר פרדריק סהלין, בביקורת שפורסמה בשוודיה לפני כחודש. כשנשאלה בריאיון אם כיוונה להשוואה בין השתיים, ענתה הבמאית: "לא חשבתי על כך כשיצרתי את הסרט, אבל אני יכולה להבין מדוע אנשים חשבו על סיפורה הנוראי של אנה פרנק. הדמות שלי עוברת מסע נוראי דומה".
("פארחה" - טריילר)
בהתאמה לכך, גם סצנת הטבח עוצבה בהשראת התנהגות הקלגסים הנאצים בשואה. פארחה חוזה במשפחת פליטים במנוסה - אב, אם הריונית ושתי בנותיהם הצעירות. האישה כורעת ללדת ובסיוע בעלה מביאה לעולם תינוק. לרוע המזל, כוחות צה"ל מגיעים למקום. האם והבנות מסתתרות, אך האב נתפס על ידי קצין, חיילים ומשתף פעולה פלסטיני שמתלווה אליהם. כתמי הדם על הקרקע מעלים חשד שהוא מחבל ובשל כך הוא עובר התעללות, בעוד שאר החיילים עורכים סריקה במקום. על אף העינויים, האב עומד על חפותו ואומר שהוא נודד לבדו, אלא שאז מתגלה אשתו על ידי החיילים ומובאת אל המפקד. על סמך מבנה גופה, מגיע המפקד למסקנה שהיא הרה והוא תוהה מה מין העובר, ומהמר שמדובר בבן. הוא שולף סכין ומאיים לחתוך את בטנה הבולטת כדי לוודא אם הימר נכון או לא. אולם אז, רגע לפני שהוא מבצע את המעשה הזוועתי, קול בכי נשמע והבנות נחשפות כשהתינוק שאיתם.
המפקד המרוצה מחליט להעמיד את בני המשפחה ליד הקיר ולהוציא אותם להורג לקול מחאת המשת"פ, שזועק "הבטחת לי שלא תהרוג נשים וילדים" - מחאה שהמפקד מתעלם ממנה לחלוטין ונותן את ההוראה לירות בבני המשפחה (לא לפני שחיילת בצוות מסירה מהאמא את תכשיטיה). כל זה מתרחש לעיני פארחה שמתבוננת מהמרתף, ולעיני הצופים שמתבוננים בזוועה המתרחשת על המסך. אחרי וידוא ההריגה, מסתבר שהתינוק נותר בחיים. "הוא בן, הימרתי נכון", קובע המפקד בקור רוח ואז מורה לחייל חובש כיפה לחסל אותו. "אל תבזבז עליו כדור", הוא אומר בעוד החייל מכוון את נשקו לעבר התינוק ששרוע בוכה על הקרקע. במקום לירות הוא מנסה לדרוך על ראשו של העולל חסר האונים, אך אינו מסוגל לעשות זאת. כפתרון מקל מצפון, הוא לוקח מטפחת ומניח אותה על פני התינוק שמופקר לגורלו. הישראלים עוזבים, וקול הבכי שנשמע במשך זמן קצר, נדם.
מדובר בסצנה קשה מאוד לצפייה ובוטה במיוחד, שחורגת בהרבה מהדימוי האלים של כוחות הביטחון הישראלים בסרטים אחרים מתוצרת מדינות ערב ויוצרים פלסטינים. למרות זאת, כאמור, ועדה מיוחדת מטעם משרד התרבות הירדני בחרה ב"פארחה" כנציג הרשמי שלה לאוסקר. "בעדינות ואלגנטיות אדירה, 'פארחה' מצליח להציג פרספקטיבה קולנועית מיוחדת על נושא שיש לו עול רגשי מובחן אשר סקרן את הקולנוענים הערבים לאורך זמן רב, ושהופך את הסרט לבעל ערך משמעותי בשני רבדים של צורה ותוכן. יש בו גישה נרטיבית מורכבת המשלבת ייחודיות תרבותית עם מינימליזם אוניברסלי, במטרה ליצור סיפור אנושי שנוגע לכל האומות", נכתב בנימוקים להחלטה. למרות שבחי הוועדה הירדנית, "פארחה" לא צפוי לעבור את הסינון הראשוני של בוחרי האקדמיה האמריקנית, שיבחרו את הרשימה הקצרה ב-21 בדצמבר, ולא צפוי להגיע לטקס האוסקר עצמו (שיתקיים בלוס אנג'לס ב-12 במרץ 2023).
כזכור, בשנה שעברה, ירדן הסירה את המועמדות של הסרט "אמירה"' שבו בחרה לייצגה במרוץ לאוסקר הזר, וזאת בעקבות תגובות זועמות מצד הציבור הפלסטיני ובעיקר בקרב ארגוני האסירים הביטחוניים שהתלוננו על ביזויים. בדרמה שביים מוחמד דיאב המצרי עומדת צעירה פלסטינית שמגלה כי אביה האסיר הבטחוני שהעריצה אינו אביה הביולוגי. הדבר נחשף לאחר שמתגלה במקרה כי הוא עקר מלידה, ושמנת הזרע שהוברחה מהכלא הישראלי לאמו לא הייתה שלו, אלא של סוהר ישראלי - גילוי שמכניס את אמירה למשבר זהות בלתי נתפס ובסופו של דבר מביא למותה. כמו במקרה של "אמירה", גם "פארחה" כאמור נשען על הגיבורה הצעירה שלו שנותנת לסרט את שמו. אגב, את אביה של אמירה מגלם השחקן יליד נצרת עלי סולימן, שמגלם גם את משתף הפעולה בסרטה של סלאם.
במרוץ לאוסקר הזר השנה ישנה נוכחות מרשימה של פלסטינים אזרחי ישראל - בחמישה סרטים סך הכול, כולל "פארחה". הדרמה זוכת פרס אופיר "סינמה סבאיא" של אורית רותם פוקס, אשר תייצג את ישראל, כוללת צוות שחקניות יהודיות וערביות, בעוד שאת נציג הרשות הפלסטינית "קדחת ים תיכונית" ביימה מהא חאג' החיפאית, בכיכובם של השחקנים המקומיים עמר חלחל ואשרף פראח. "הילד מגן עדן", שביים טאריק סאלח, נשלח למרוץ על ידי שבדיה ובו מככבים בתפקידים הראשיים תאופיק ברהום ומכרם חורי, ואילו במועמד מטעם מרוקו "הכפתן הכחול" של מרים טוזאני מופיע סאלח בכרי הנצרתי בתפקיד ראשי.
מטעם נטפליקס סרבו להגיב לנושא.
