התערוכה "אלברטו ג'קומטי: שוב, מהתחלה" תציג במוזיאון תל אביב החל מ-6 במאי, כך נודע היום (ה'). התערוכה בשיתוף קרן ג'קומטי, תהווה את הפתיחה של ביתן איל עופר המחודש, ולמעשה תהיה הפעם הראשונה שבה מוצגת רטרוספקטיבה של אחד האמנים החשובים של המאה ה-20 בישראל ותכלול 130 עבודות של האמן בהן פסלים איקוניים, ציורים, רישומים ותחריטים.
בתערוכה יוצגו מבחר מיוחד של עבודות מהפרק הסוריאליסטי ביצירתו, לצד פסלי גבס וברונזה, ציורים, רישומים ותחריטים, המקיפים את מלוא הטווח של יצירתו. עיקר העבודות מגיעות מאוסף קרן ג'קומטי, לצד פריטים מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות ומוזיאון ישראל. מדובר ביצירות מארבעת עשורי הפעילות של האמן, החל משנות ה-20 לחייו ועד מותו ב-1966, ואת התערוכה מלווה קטלוג מקיף בשפה העברית ובאנגלית.
אלברטו ג'קומטי היה אמן שווייצרי שחי ועבד בעיקר בפריז, והיה לאחד הפסלים החשובים במאה ה-20. גוף עבודתו הושפע בעיקר מסגנונות אמנותיים כמו הסוריאליזם, ובין הנושאים שהופיעו בעבודותיו קיימות שאלות פילוסופיות על מצבו של האדם לצד ויכוחים קיומיים. באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 ג'קומטי ויתר על השפעותיו הסוריאליסטיות והעמיק בניתוח קומפוזיציות פיגורטיביות.
בתחילת הקריירה שלו פסליו התאפיינו בגובה מקסימלי של מספר סנטימטרים בלבד, וגודלם הקטן שיקף את המרחק בפועל בין עמדת האמן ליצירה. לאחר מלחמת העולם השנייה יצר ג'קומטי את הפסלונים הגבוהים והדקים שהיו למפורסמים ביותר שלו - פסלי דמויות שחזותן אוניברסלית ועל-זמנית, בהם נצפו נשים עומדות, גברים הולכים ופסלי ראש דרמטיים ועזי-מבע, הניחנים באיכות רגשית מודגשת. במהלך שנות ה-50 המאוחרות הציורים הפיגורטיביים שלו תפסו נוכחות רבה יותר בגוף עבודותיו לצד הפסלים. התערוכה עוקבת אחר התפתחות עבודתו, התעמקותו בחקר האנושיות וניסיונותיו החוזרים לדבריו, "ללכוד את הראייה".
"אלברטו ג'קומטי: שוב, מהתחלה", שאצרו רונילי לוסטיג-שטינמץ והוגו דניאל, תיפתח לקהל הרחב ב-6 במאי ותציג עד 7 באוקטובר בביתן איל עופר החדש (בעבר ביתן הלנה רובינשטיין), שלוחה של מוזיאון תל אביב לאמנות הממוקמת בלב העיר. הביתן, ששטחו 1,470 מ"ר, נפתח מחדש לאחר שעבר חידוש ושדרוג.